חפש מאמרים:
שלום אורח
22.11.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

בקע דיסקוס- פרשנות סעיף 37 (10)(ב) למבחני הנכות

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי12/02/20091550 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

עובדים רבים סובלים מנזקים כאלה ואחרים בעמוד שדרה, בין כתוצאה ממאמץ יתר המופעל על גבם, ובין מחבלות שונות המתרחשות במהלך עבודתם.

לרוב מתאפיינות פגיעות הגב הנגרמות לעובדים בחבלות לחוליות ולדיסקים הבין חולייתיים, בדרך של בלט דיסק- בו הדיסק המצוי בין החוליות מתבלט החוצה מגבולות המבנה הגרמי של החוליות . או בדרך של בקע או פריצת דיסק- בו מתבלט החומר הפנימי של הדיסק דרך הציפוי הסיבי החיצוני שלו, ולעיתים עלול לגרום נזק לתפקוד העצב שיכול לבוא לביטוי בלחץ על שורשי העצב , הרצועות ומבנים אחרים ויכול להוביל לכדי אובדן תחושתי, חולשת שרירים וכיוצא בזה.

יוצא איפוא, כי מלבד המגבלות התפקודיות שנזק כזה יכול לגרום, לעיתים מתבטא הנזק אף בתלונות בתחום הנוירולוגי , כאשר כל אחד לבדו יכול לזכות את העובד בנכות רפואית צמיתה.

אם כך, נשאלת השאלה מה דינו של עובד אשר נזקיו מתאפיינים גם בפגיעה תפקודית וגם בפגיעה נוירולוגית. האם יש לזכותו בשתי הנכויות גם יחד ?

בעניין זה קובעת הוראת תקנה 37 (10) ב , כדלקמן:

" 37 

(10) תסמונת של בקע הדיסקוס

ב. כשקיימת הפרעות: ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם להגבלת התנועות בקטע של עמוד השדרה המתאים, או בהתאם לממצא הנוירולוגי." 

מקרים שונים שעניינם נגע לשאלת פרשנות הוראת תקנה 37 (10)(ב) הובאו לא אחת לפתחו של בית הדין להעבודה.     

תיק עבל 254/08 , אשר נדון לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים עסק בשאלה זו .

באותו מקרה דובר על חשמלאי בניין אשר נפסקה לו נכות רפואית צמיתה בשיעור % 10 בגין פגיעה בעצב השיאטיקוס ( נכות נוירולוגית ). כאשר לאחר כך, במסגרת תביעה להחמרת מצב שהגיש על פי תקנה 36 נמצא כי הוא סובל מפגימה נוספת של הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני ( נכות אורטופדית ). הגם שכך, החליטה הועדה הרפואית לעררים שלא להגדיל נכותו הרפואית הצמיתה לאור הוראת תקנה 37 (10)(ב). בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב אשר בפניו הוגש ערעור על החלטה זו דחה את הערעור. 

על פסק דין זה, הוגשה בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי , אשר בבסיבה טען המערער, כי היות ונמצא שהוא לוקה בשתי הנכויות גם יחד, אזי הפרשנות התכליתית של סעיף 37 (10)(ב) למבחני הנכות מוליכה בהכרח למסקנה כי יש ליישם לגביו את שתי הנכויות.    

בית הדין הארצי לעבודה דחה טענת המערער, תוך שהוא מתייחס להלכה הפסוקה שנקבעה על ידו בבר"ע 553/07 , אשר אושר בבג"צ 9516/03 .

בית הדין קבע, כי לשון תקנה 37 (10)(ב) היא ברורה, כאשר היא מעמידה את הברירה לקבוע נכות, או בגין הנכות הנוירולוגית או בגין הנכות האורטופדית.     

בהנמקתו קבע בית הדין, כי מתקין התקנות היה ער לכך, שייתכן שאותו ליקוי יתבטא במספר נכויות. כך למשל תקנה 11 (ד) שעניינה נכות באותו פרק , ואשר קובעת כי יש להעניק נכות אחת גם כאשר נמצא כי הנפגע סובל מהגבלת תנועה או נזק לשרירים , לרבות פגיעה עצבית באותו פרק. 

בית הדין סייג וקבע , כי אומנם תקנה 11 (ד) עוסקת בפגיעות שקרו באותו פרק, ואילו בתסמונת של בקע דיסקוס בעמוד שדרה יכול שתהא נכות עצבית לא באותו פרק, כך למשל בגפיים תחתונות.

אולם, בשל כך תוקנה תקנה 37 (10)(ב) העולה בקנה אחד עם שיטת מתקין התקנות לעניין מתן נכות בגין פגימה אחת המוצאת ביטוי במספר נכויות, ולפיה תיקבע נכות אחת ,זו הגבוהה מבין השניים. 

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

הכותב הינו עו"ד מזה 11 שנים, שותף במשרד סמרה ושות', עורכי דין, המתמחה בייצוג נפגעים וחולים בתביעות לביטוח לאומי בגין תאונות עבודה, מחלות מקצוע, מיקרוטראומה, נכות כללית, תביעות בגין תאונות דרכים, נזקי גוף ותביעות ביטוח .

השירותים הניתנים על ידי משרדנו כוללים ייצוג בפני ועדות רפואיות, ועדות לעררים, בית הדין לעבודה ובית משפט.

נשמח לעמוד לשירותכם בכל עת.

כתובתנו: רחוב משה לוי 11, בית UMI , ראשל"צ

טלפון: 03-9511126

מייל : gil@samara-law.co.il

אתר : www.samara-law.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת יובל סמרה, עו"ד

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי13/08/132628 צפיות
לא פעם, משרדנו נתקל במקרים בהם הוועדה הרפואית בחרה להעניק לחולים במחלה זו נכות שאינה משקפת את מצבם האמיתי, או התאימה להם דרגת נכות רפואית מפריט ליקוי אחר בשיעור מופחת בהרבה. אז מה כדאי לכם לעשות ?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי30/07/129758 צפיות
תפקידו של התיעוד הרפואי לא מצטמצם רק להוכחת הנזק והטיפול הרפואי לו נזקק הניזוק. אומנם, קיימת חשיבות לכך שהמסמכים הרפואיים יכללו תיעוד רפואי רב ככל שניתן. אך בל נשכח, כי יש בכוחם גם לשפוך אור על המקרה בכללותו.

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי12/12/119834 צפיות
מחלת הזאבת הינה מחלה מורכבת וקשה, שעשויה להתפתח לאט או לבוא בפתאומיות ומאופיינת בהתקפים בעלי דרגות חומרה שונות שיכולים להיעלם לאחר זמן או להישאר דרך קבע. בשל חומרתה הלוקים בה עלולים לסבול ממוגבלות תפקודית ניכרת, אשר עשויה להשפיע על אורך חייהם התקין, הן בחיי היומיום והן בעבודתם. במצבים אלה , עשויים חולי הזאבת להיות זכאים לנכות המזכה בפיצויים

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי12/12/119742 צפיות
מחלת קרוהן, הינה מחלה אוטואימונית ( מחלת חיסון עצמי ) דלקתית כרונית, אשר פוגעת במערכת העיכול. ברוב המקרים המחלה תוקפת את המעי הגס והמעי הדק, אך היא עלולה להופיע בכל חלקי מערכת העיכול מהפה ועד לפי הטבעת ולעיתים אף עלולה לפגוע באברים חיוניים אחרים בגוף. חשוב לדעת, כי במקרים רבים, עשוייה להיפסק ללוקים במחלה נכות בהתאם למצבם הרפואי ומוגבלותם התפקודית, אשר מקנה זכאות לקבלת פיצוי, קצבאות בכסף והטבות נלוות נוספות

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי10/06/112794 צפיות
מלבד המגבלות התפקודיות שנזק כזה יכול לגרום, לעיתים מתבטא הנזק אף בתלונות בתחום הנוירולוגי , כאשר כל אחד לבדו יכול לזכות את העובד בנכות רפואית צמיתה.

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי15/05/112330 צפיות
שירותים מיוחדים מוגדרים כשירותים לטיפול אישי במבוטח ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו, ומסדיר את המסגרת החוקית בדבר זכויותיהם של מבוטחים לקבלת קצבת שירותים מיוחדים. האם כל אחד שנפסקה לו קצבת נכות כללית זכאי לשירותים מיוחדים ?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי15/05/112257 צפיות
ככלל, קצבת נכות משתלמת למי שעקב מחלה או בעיה רפואית איננו יכול לעבוד

מאמרים נוספים בנושא ביטוח לאומי

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי17/02/164510 צפיות
1. כללי סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי עוסק בתקופת אכשרה לגבי קצבת זקנה וקובע לאמור: "246. תקופת אכשרה (א) תקופת האכשרה המזכה לקצבת זקנה היא אחת מאלה: (1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת הזקנה; (2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;

מאת: sharondan80ביטוח לאומי01/03/153191 צפיות
הפגישה עם הועדה הרפואית בביטוח הלאומי תכלול צוות רופאים מתחום הפציעה לצד אנשי מפתח אשר ישאלו שאלות בגין הנכות ויבקשו הדגמה של פעולות יום, יומיות על מנת לקבוע את דרגת הקושי ואחוזי הנכות המגיעים.

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי25/08/143050 צפיות
פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח חדש), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), שבנספח מזכה בגמלה את מי שנפגע בתאונה וכתוצאה ממנה איבד את כושר התפקוד. הביטוח חל על תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה. "גיל הפרישה" מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"הגיל הקבוע לגבר ולאשה, בהתאם לחודש לידתם, בחלק א' בלוח א'1" . גיל הפרישה לאשה תלוי בתאריך הלידה והוא עומד כיום על גיל 62. גיל הפרישה לגבר היה תלוי בתאריך הלידה וכיום הוא עומד על גיל 67. כלומר, מי שנפגע וגילו מעל גיל הפרישה לא יהיה זכאי לקצבת נפגעי תאונות לפי פרק ו'

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי21/08/143715 צפיות
תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי

מאת: ארז כהןביטוח לאומי26/08/132418 צפיות
מהי מחלת מקצוע? האם רשימת המחלות היא רשימה סגורה? מהי תורת המיקרוטראומה? כיצד עליי לפעול למימוש זכויותיי?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי13/08/132628 צפיות
לא פעם, משרדנו נתקל במקרים בהם הוועדה הרפואית בחרה להעניק לחולים במחלה זו נכות שאינה משקפת את מצבם האמיתי, או התאימה להם דרגת נכות רפואית מפריט ליקוי אחר בשיעור מופחת בהרבה. אז מה כדאי לכם לעשות ?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי30/07/129758 צפיות
תפקידו של התיעוד הרפואי לא מצטמצם רק להוכחת הנזק והטיפול הרפואי לו נזקק הניזוק. אומנם, קיימת חשיבות לכך שהמסמכים הרפואיים יכללו תיעוד רפואי רב ככל שניתן. אך בל נשכח, כי יש בכוחם גם לשפוך אור על המקרה בכללותו.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica