לכולנו יש עליות ומורדות במצב הרוח.
מצב הרוח שלנו מושפע הן משינויים חיצוניים והן משינויים פנימיים, המתרחשים בחיינו.
ההבדלים העיקריים בין דיכאון למצב רוח רע באים לידי ביטוי במשך הזמן, בתדירות ובחומרת הסימפטומים הנלווים.
על מנת שהדיכאון יוגדר כמצב קליני צריכים להתקיים התנאים הבאים:
· משך הזמן – מעל לשבועיים (תלוי בסוג הדיכאון).
· רמת תפקוד – פגיעה משמעותית באיכות החיים ובתפקוד בכל התחומים – עבודה, לימודים, ניהול משק בית, יחסים בינאישיים ועוד.
· סימפטומים – תופעות חוזרות ונשנות של בכי, הימנעות ממפגשים חברתיים, אי יכולת ליהנות מדברים שכן גרמו להנאה בעבר, תחושה פסימית תמידית, פחד מההווה ומהעתיד, הפרעות שינה, עייפות כרונית, פגיעה בדימוי ובהערכה העצמית, ירידה בכושר הריכוז, חוסר תיאבון או תיאבון יתר, חוסר מנוחה, דיבור איטי ועוד (אם חלק מהסימפטומים הנ"ל מופיעים בתדירות גבוהה למשך תקופה ארוכה, אזי צריך לפנות לטיפול).
על פי נתונים סטטיסטיים, כשמונה אחוז מהאוכלוסייה סובלים מדיכאון בזמן נתון וכעשרים אחוז מהאוכלוסייה, יסבלו מדיכאון, בצורה כזו או אחרת, בשלב מסוים בחייהם. הדיכאון שכיח בכל הגילאים, אך עם זאת, נפוץ יותר בקרב מבוגרים.
קיימים הרבה סוגים של דיכאון, הכוללים מגוון סימפטומים, המשתנים הן בעוצמתם והן בתדירותם.
להלן חלק מסוגי הדיכאון הנפוצים:
· דיכאון קליני – דיכאון קליני (המכונה גם דיכאון מג'ורי) הינו הפרעה אקוטית במצב הרוח, המתבטאת בסימפטומים קשים בהיבט הגופני, הרגשי וההתנהגותי (היעדר אנרגיה, חוסר עניין בסביבה, נדודי שינה, תופעות פסיכוסומאטיות, פגיעה קוגניטיבית ועוד) ובפגיעה ניכרת בתפקוד. ההפרעה נמשכת לאורך זמן ומשפיעה על כל תחומי החיים.
· דיכאון דו – קוטבי (מאניה דפרסיה) – הפרעה דו קוטבית באה לידי ביטוי בתחושות קיצוניות של מאניה (מצב רוח מרומם באופן קיצוני ופעלתנות יתר) ומייד לאחר מכן בדפרסיה (דיכאון – מצב רוח שנמצא בשפל עמוק), על בסיס יום יומי. ההפרעות הדיכאוניות נמשכות זמן רב, פוגעות ומשבשות את איכות החיים.
· דיסתימיה (דיכאון ממושך) – הדיסתימיה נחשבת כדיכאון קל יותר, אך מאוד קשה להתמודד איתה, כיוון שהיא נמשכת זמן רב – מעל לשנתיים (שנה בקרב ילדים ומתבגרים). מחד גיסא, אנשים הסובלים מדיכאון ממושך מצליחים לתפקד, לעבוד ולנהל חיי חברה ומאידך גיסא, הם לא מרגישים סיפוק, הנאה, אושר או שמחה. היעדר מוטיבציה, הערכת עצמית נמוכה, רגשות אשמה, תחושת כישלון ותחושת עצבות הם חלק מהתכונות המאפיינות אותם.
· דיכאון פסיכוטי – דיכאון פסיכוטי הינו הפרעה נפשית, שגורמת לאדם לחוות את העולם באופן שונה, שלא תואם את המציאות. הדיכאון מלווה בתסמינים פסיכוטיים (הזיות, מחשבות שווא), הפוגעים בשגרת החיים ובתפקוד היום יומי. דיכאון פסיכוטי מופיע, בדרך כלל, לתקופות מוגבלות, אך לעיתים הוא עלול להיות גם כרוני.
· דיכאון עונתי – דיכאון עונתי (דיכאון חורף) הינו דיכאון המופיע בתקופת החורף. מחקרים שבוצעו בתחום, הראו קשר בין ירידה בכמות האור להיווצרות דיכאון. המאפיין המרכזי של ההפרעה, הוא הופעת הדיכאון רק בעונת החורף ותפקוד תקין ומצב רוח טוב בשאר עונות השנה.
טיפול בדיכאון – טיפול CBT:
מחקרים הוכיחו כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי יעיל להתמודדות עם דיכאון (במקרים קיצוניים משלבים גם טיפול תרופתי).
הטיפול הינו קצר ומכוון מטרה. הוא פחות מתמקד בסיבות לדיכאון אלא בהתמודדות "כאן ועכשיו" עם התופעה, במטרה למגר אותה ולשפר את איכות חייו של המטופל.
הטיפול מתחלק לשני שלבים:
טיפול קוגניטיבי – זיהוי דפוסי החשיבה המגבילים, שגורמים להערכה עצמית נמוכה, היעדר ביטחון ותחושת דיכאון והחלפתם במחשבות פרודוקטיבית, המבוססות על ידע והיגיון.
טיפול התנהגותי – שינוי דפוסי ההתנהגות הנלווים למחשבות השליליות, במטרה להחזיר את המטופל למסלול חיים רגיל, רגוע ושליו.
דיכאון נחשב לאחת מההפרעות הנפשיות הנפוצות בעולם המערבי. הוא פוגע באיכות החיים, בתפקוד, במערכות היחסים ובמימוש הפוטנציאל האישי. טיפול קוגניטיבי התנהגותי מסייע להתמודד עם הדיכאון, באופן מהיר ויעיל.