גיטרות אקוסטיות הן הגיטרות הנפוצות בעולם, אשר לעתים נקראות גם "גיטרות במה" או גיטרות פולק. בשונה מהגיטרות הקלאסיות, הן לא מיועדות לביצוע יצירות קלאסיות מורכבות, אלא לליווי של שירה. גיטרות אקוסטיות נלקחות למסעות ולא לאולמות קונצרטים מפוארים.
ערכות המיתרים לגיטרות האקוסטיות מתחלקות ל-3 סוגים עיקריים על פי סוג החותלת. יש לציין שבגיטרות האקוסטיות, בניגוד לגיטרות הקלאסיות, תמיד נעשה שימוש במיתרי פלדה. הבסיס לכל המיתרים הוא חוט מונוליטי מפלדה איכותית, ולכן סוג החומר והחתך של חוט החותלת עושה את כל ההבדלים. המיתרים הראשונים עשויים ללא חותלת.
הסוג הנפוץ ביותר של חותלות מיתרים לגיטרות אקוסטיות הוא חוט נחושת או מסגיה השונים בחתך עגול. מיתרים הנקראים בשפה העממית מיתרי כסף אינם עשויים מכסף, לא החותלת ובטח שלא הבסיס. מדובר בחותלת נחושת מוכספת. החתך העגול של חוטי התוחלת מקנה לצליל איכויות של פעמון, והופך אותו למהדהד. האיכויות המיוחדות של הצליל בולטות ביותר בשעות הראשונות לאחר החלפת המיתרים, לכן נגנים מקצועיים נוהגים לעתים להחליף מיתרים לפני הופעה.
חותלת בחתך שטוח או בחתך חצי עגול (כאשר החלק השטוח פונה החוצה) נותנת צליל עמום יותר ביחס לחותלת העגולה. היתרון של חתך חותלת כזה הוא שהמיתרים לא משמיעים צליל אופייני הדומה לשריקה כאשר האצבעות מחליקות עליהם. יחד עם זאת, לא כל אנשי המקצוע רואים בצליל שורק זה חסרון.
בחלק מערכות המיתרים רשום שהחותלת היא סינתטית. במציאות מדובר בחותלת מחוט מתכת, ומעליה חותלת נוספת מחוט ניילון דק, או לחלופין חותלת מחוט מתכת המצופה בשכבת ניילון. הסיבה לשימוש בחומרים סינתטיים נעוצה ברצון להגדיל את תוחלת החיים של המיתר ולמנוע חדירה של זיעה ושל לכלוך מהאצבעות אל תוך החריצים שבחותלת. יחד עם זאת, צליל המיתרים האלה מתעמעם משמעותית. בנוסף, טכנולוגיית היצור היא מורכבת, מה שמעלה את המחיר של הערכות. לכן שימוש בחותלת סינתטית אינו פופולרי בגיטרות האקוסטיות.
לסיכום, מיתרי הגיטרות האקוסטיות מסווגים לשלוש קבוצות עיקריות על פי סוג החותלת. בגיטרות האקוסטיות לא נעשה שימוש במיתרים סינתטיים, בניגוד למה שמקובל בגיטרות הקלאסיות. אופי נגינה בגיטרות האקוסטיות דורשת הפקת צליל חזק יותר וחד יותר, מכיוון שהגיטרה האקוסטית נועדה לליווי של שירה בתנאי שטח או בתנאים של במה מאולתרת, ולא באולמות קונצרטים מפוארים.