שמלות ערב צריכות להעביר מסר: "הננו כאן! אני והגבירה שלובשת אותי". יש שישאפו לזעוק את המסר – אלה שירצו למשוך את תשומת הלב של כל הנוכחים, ולהישאר האישיו המרכזי, זה שידברו עליו גם בתום האירוע. אחרות יעדיפו הופעה ראויה, כזו שתותיר רושם טוב, אבל עדין יותר. בלי הדים מתמשכים.
תפקידן המרכזי של שמלות ערב מעוצבות הוא להתאים לציפיית הלובשת. כמובן שהשמלה צריכה להיות נאה, מתאימה לסוג האירוע, מתאימה למקום ולסביבה הפיזית והאנושית, היא צריכה להלום את מידות האישה שלובשת אותה (לאו דווקא מידות פיזיות. גם מידות אופי וגיל, למשל). שמלת ערב טובה תדגיש את מה שכדאי, ותטשטש את מה שהלובשת תעדיף לשמור לעצמה.
אך, כאמור, שמלות ערב הולמות באמת, כאשר הן ממשות את ציפיית הלובשת. אם השמלה עמדה בכל שאר הפרמטרים, אך לא משכה את תשומת הלב של כולם, כאשר דווקא לזה התכוונה הלובשת, – אז השמלה לא התאימה מספיק. מצד שני אם זה היה הבגד הכי סקסי בערב, או הכי נוצץ, או בולט באופן יוצאת דופן בכל צורה שהיא, ולא לזה התכוון המשורר, כי אם למשהו שיחשב יפה, מרשים, הולם, אך בלי לצעוק, בלי לתפוס את המבטים ולהכריח אותם: פנו אל שמלת הערב שלי! – גם בדוגמה הזו נכשלה ההתאמה.
לא תמיד קל לשים את האצבע על מה לא מושלם, מה חסר או מה אובר. ומנגד קשה להגיד מהו אותו פריט שהופך את ההופעה לכל כך "את, אבל משודרגת". כי זה המכלול כולו. זה הרקע הסביבתי, זה השמלה, הפריטים המשלימים, ואותה משתתפת על החיצוניות שלה, הפנימיות, הציפיות שלה עצמה, ושל אלה שסביבה.
דעה אישית: התחושה בפגישה ראשונה עם שמלות ערב, לא משקרת. מבחן האהבה ממבט ראשון, אם זה קורה, נותן אינדיקציה טובה להצלחה. אולי אפילו מסחררת. אם במבט על השמלה נדלקים, מרגישים "וואו", כזאת אני רוצה, אז קיימת ההתאמה ללובשת. נשאר רק לוודא את שאר ההתאמות, כדי לסיים את הערב בצורה מוצלחת ומהנה.
ברור שמיומנות עיצוב והתאמה של שמלות ערב דורשת דיוק, מעוף, תשומת לב לפרטים הקטנים. כשזה מצליח התוצאה ניכרת, הילת השיק בוהקת מאליה. את רק צריכה להיות שם. את והשמלה.