"תורת המיקרוטראומה" היא יציר הפסיקה שהתפתחה על מנת ליתן פיתרון מסויים לאותם עובדים שלא נפגעו בפגיעה חד פעמית ושחלו במחלות הקשורות לעבודתם, אך לא הוכרו כמחלות מקצוע מאחר שהן לא היו מצויות ברשימה המחלות הסגורה בחלק ב' לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954.
הכרה בפגיעה בעבודה מסוג מיקרוטראומה מחייבת תשתית עובדתית מוכחת המלמדת על כך שמדובר בעובד שנפגע בעבודה פגיעות זעירות חוזרות ונשנות וכן ביסוס רפואי המקשר בין הפגיעות הזעירות לבין הופעת המחלה .
כבר נקבע על ידי בית הדין לעבודה , כי לעניין אופיין של הפעולות והתנועות המרכיבות אותן הנחוצות לצורך הנחת התשתית העובדתית להחלת תורת המיקרוטראומה. נדרש, בין היתר, כי אלה תהיינה פעולות "זהות במהותן ".
בתיק עבל 173/08 שנדון לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה נדרש בית הדין לשוב ולדון בשאלה זו.
באותו מקרה דובר בגנן שעבד במקצועו מזה 20 שנה. תביעתו למוסד לביטוח לאומי להכיר בליקוים מהם הוא סובל בגבו כ"פגיעה בעבע ודה " על פי תורת המיקרוטראומה נדחתה בנימוק כי לא הוכחו אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי עבודתו וכי המדובר בליקויים שהינם עקב שינויים נווניים בעמוד השדרה המתאימים לתחלואה טבעית.
תביעה שהוגשה מטעמו לבית הדין האזורי לעבודה נדחתה אף היא משנקבע כי לא הוכחו פעולות חוזרות ונשנות שביצע המערער תוך כדי עבודתו, וכי מגרסתו שניתנה לחוקר המוסד לביטוח לאומי ומעדותו עולה כי מדובר בפעולות מגוונות ולכן לא ניתן לאבחן בנסיבות העניין את תנועות גופו ביחס לפעולה מסויימת.
לשיטת המערער כפי שנטענה בערעור שהונח לפתחו של בית הדין הארצי לעבודה , מדובר בפעולות קבועות שכללו כיפוף הגב וכי מדובר בפעולות זהות במהותן, כאשר לטענתו מרבית היום עסק בגיזום.
בית הדין הארצי לעבודה דחה הערעור משקבע, כי העובדה כי הפעולות שביצע המערער כללו כולן כיפוף של הכב אינן מספיקות לצורך ביסוס תשתית עובדתית לצורך הפעלת תורת המיקרוטראומה ויש לאבחן בין רצף של תנועות זהות או דומות, לבין תנועות שונות ומגוונות, חסרות רצף.
בית הדין קבע, כי סוגי הפעולות שתוארו על ידי המערער שכולן היו כרוכות בכיפוף הגב היו מורכבות מתנועות מגוונות ושונות ואף לא בוצעו ברצף אלא על פי צרכי העבודה. בית הדין לא מצא להאמין לטענת המערער לפיה רוב שעות היום עסק בגיזום ומשכך קבע כי לא הונחה תשתית עובדתית לצורך הפעלת תורת המיקרוטראומה.