חוק טל- כל הדעות והאפשרויות
אין ספק, כי חוק טל יהיה אשר יהיה ישנה סדרי עולם במדינתינו הקטנה.
בראשון לאוגוסט עתיד לפוג תוקפו של החוק ויהיה על הממשלה לקבוע את הקריטריונים החדשים לגיוס תלמידי ישיבות.
אז קצת סדר:
כמה אפשרויות:
האחת, שייכת לישראל ביתנו, לפי הצעת החוק של ישראל ביתנו, כל ישראלי מגיל 18 - כולל ערבים וחרדים - יחויב להתגייס. "בסופו של דבר, אנחנו לא משלים את עצמנו", אמר שר החוץ, "יהיו 15 חברי כנסת של ישראל ביתנו שיצביעו בעד החוק, אולי יצטרפו עוד כמה. אנחנו לא מתכוונים לוותר. אם לא יהיה חוק, באחד באוגוסט כולם מתגייסים".
האחרת, הוצעה על ידי הרמטכ"ל לשעבר, הצעתנו היא לגייס 6000 בשנת 2017 והמשיך בגיוס מכסות בכמה פעימות
דעה נוספת, שייכת לראש הממשלה אשר מתריע כי, כל ההצעות של גיוס לאלתר מגיל 18 הן בבחינת תפסת מרובה לא תפסת. הוא הזהיר שאם ייעשה מהלך קיצוני מדי, "הציבור החרדי יתכווץ ויתקפל ותצאנה הנחיות לבטל את הגדוד הלוחם בנח"ל החרדי, מה שעלול להביא להקטנת מספר המתגייסים. הצעות כאלה טובות לכותרות, אבל אי אפשר ליישמן בשטח".
והאפשרות האחרונה, שהיא המוצא האחרון - גם היא בסבירות נמוכה, היא שאף לא אחד מהתרחישים הנ"ל יתממש ואז חוק הגיוס יחזור למתכונתו המקורית מ-1949 - והוא יחול על כולם, כולל על חרדים. אפשרות זו, כך נראה, תגרום לכאב ראש גדול לצבא, שם חוששים מאנדרלמוסיה מפני שבבת אחת עשרות אלפי חרדים יוגדרו עריקים ולא תהיה יכולת ממשית לאכוף את החוק.
המדינה גם יכולה לפנות לבג"ץ כדי לבקש ארכה לצורך גיבוש חלופה לחוק טל. בהיעדר ברירה אחרת. במקרה כזה, שר הביטחון יקבע תקנות זמניות המכונות "הוראות מעבר", מה שיאריך בפועל את המצב הקיים. בית המשפט ככול הנראה יאשר תקנות אלו.
הפתרון זמני אפשרי -ראש הממשלה יכול לגבש חלופה לחוק הגיוס כ"הוראת שעה". משמעות הדבר היא חקיקה המוגבלת מראש בזמן עד התארגנות וגיבוש הסכמות סביב חוק קבוע.
לאור כל זאת, אין ספק כי הימים הקרובים יהיו גורליים עבור כולנו, השאלות שיש לשאול הם האם צה"ל מוכן לעמוד בקליטה של אלפי חיילים חדשים, בעלי צריכים מיוחדים ודרישות?
האם מערכת האכיפה צופה עליה במספר העריקים? ובמידה וכן, האם המערכת ערוכה לקליטה של כמות גדולה של עריקים?
האם הדבר יקל בעומס? האם המאבק יוביל לנזק רב מהתועלת?