במהלך לימודי מנהל עסקים, נחשפים הסטודנטים למגוון תיאוריות מובילות במדיניות ציבורית, שמסייעות להם להבין את התחום ואת הגישות השונות. לפניכם מספר דברים מרכזיים בכל תיאוריה.
התיאוריה הפלורליסטית
כך למשל, התיאוריה הפלורליסטית עוסקת ברב גוניות, שנובעת מתחרות בין קבוצות שונות בחברה. ההנחה הבסיסית של התיאוריה היא שמדינות דמוקרטיות כוללות אזרחים שמשתייכים לקבוצות שונות ורוב האזרחים בוחרים להשתייך לקבוצה מסוימת משום שהיא נתפשית בעיניהם לחזקה יותר ושדרכה הם יכולים להשיג יותר.
מה היא התיאוריה האליטיסטית
התיאוריה האליטיסטית גורסת שמדיניות ציבורית משקפת את הערכים ואת סדרי העדיפויות של האליטה השלטת, שהיא תמיד מנסה לעצב מדיניות ציבורית לפי הערכים וסדר העדיפויות שלה. למעשה, לפי תיאוריה זו, רק למעטים יש כוח כלכלי ופוליטי והמיעוט הוא זה שקובע את המדיניות הציבורית, כיוון שהכוח מצוי בעיקר בידיים של מחזיקי המשרות הבכירות בתעשייה, בתקשורת, בצבא.
מה קורה בפועל במדינות דמוקרטיות במערב
כמו כן, ישנה תיאוריה שנקראית תיאורית תת ממשלה, שהרעיון שלה למעשה מנסה לגשר בין שתי התיאוריות הקודמות הפלורליסטית והאליטיסטית, והיא משקפת בצורה נאמנה יותר למציאות את מה שקורה במדינות דמוקרטיות מערביות. לפי תיאוריה זו, יש משולש עם שלושה קודקודים שקובעים את המדיניות הציבורית, יושבי ראשי ועדות בבית הנבחרים של העם, מקבלי החלטות בכירים בשירות הציבורי ומנהיגים של קבוצות אינטרס גדולות. ביחד הם מחליטים מה קובע, כשכל קודקוד אחראי לתחום אחר או שהם פועלים ביחד ביחסי תן קח. התיאוריה משלבת בתוך המשולש את הרשות המחוקקת, המבצעת והמרכיב הדמוקרטי - נציגי קבוצות אינטרס. משלב בין הגישה הפלורליסטית המדברת על קבוצות לגישה האליטיסטית המדברת על בכירי הממשל.