מרטין לותר קינג אמר כי "מנהיג אמיתי אינו מחפש את הקונצנזוס אלא מייצר אותו". והשאלה היא: כיצד מגיעים להסכמות?. אם בעסקים משפחתיים עסקינן הרי שהגעה להסכמה כללית (קונצנזוס) לגבי פרויקטים או כיוונים עסקיים מהווה את אחד הנושאים היותר מורכבים בעסק משפחתי. בעסק שאינו משפחתי קיימת הנחה כי מטרה זו פשוטה יותר להשגה: נקבעת אסטרטגיה ע"י מנהל העסק והעובדים נדרשים ליישם אותה. בעסק משפחתי הדבר מעט דרמטי יותר ואף מורכב שכן אי הסכמה יכולה להביא להשפעה שלילית על העסק ובייחוד על המשפחה.
מהו קונצנזוס?
כפי שנזכר לעיל, קונצנזוס היא הסכמה משותפת בדבר מסוים. אין הכוונה שהשותפים להחלטה חושבים שזו שהתקבלה היא הכי טובה או זו שתעבוד בצורה מצוינת, אלא שכל אחד יודע שעמדתו בנושא הובאה לידי ביטוי בקרב השותפים להחלטה ובסופו של דבר הגיעו להסכמה משותפת המקובלת על כולם. במצב שכזה רוב הסיכויים שתתקבל החלטה שקולה ונבונה כיוון שזו התקבלה תוך שיתוף של האינטליגנציה הקולקטיבית בקבוצה (סיעור מוחות). העניין הוא שהליך זה אורך זמן ונדרשים אורך רוח וסבלנות.
הסכמה מול הצבעה
ההבדל בין הסכמה להצבעה היא במידת השיתוף של כל המעורבים בתהליך ההחלטה שהתקבלה. קונצנזוס הוא הסכמה בין שני בני אדם או יותר בדבר ההחלטה שהתקבלה כאשר בפועל כל אחד תורם את תרומתו לטובת הפתרון המוסכם. לעומת זאת, הצבעה הינה דרך נוספת לקבלת החלטות המשמשת קבוצה של אנשיםלקבל החלטה על פי עמדת הרוב. הצבעה נתפסת כמצב של רווח מול הפסד (win lose ) ואין היא לוקחת בחשבון רגשות, תחושות וצרכים בתהליך. היא נתפסת יותר כתהליך כמותי ופחות איכותי.
מהם התנאים המקדימים להגעה להסכמה?
תהליך קבלת החלטות שבסיומו הסכמה כללית לא יתאפשר באווירה עסקית שבה כל אחד פועל לעצמו, באווירה בה אין תחושה של חיוביות בעסק המשפחתי. אם האווירה העסקית היא שכל בן משפחה מקדם את האינטרסים האישיים שלו ולא של העסק המשפחתי הרי שהסיכוי להגיע למצב של הסכמה כללית ומשותפת הולך וקטן. ניתן לסכם את ארבעת התנאים המוקדמים לקיומו של הסכמה:
- קיימת חוויתשיתוף פעולה או לפחות ניסיון כלשהו בשיתוף פעולה בין בני המשפחה בעסק. אין זולהם פעם ראשונה שהם מנסים ליצור אחדות בהחלטות.
- ערכים משותפים למקבליההחלטות בעסק המשפחתי. ערכים משותפים אלו יהיו נר לרגליהם ויהוו את אבן הבוחןלפני קבלת ההחלטה.
- זמן וסבלנות. חייבתלהיות מודעות לכך שכל אחד יכול לבטא את דעתו וכדאי שזו תושמע. ברגע שיש רצוןלהגיע למכנה המשותף הרחב ביותר הרי שנדרשת בהכרח סבלנות וזמן מהשותפים לתהליךכיוון שהגיוני הוא שלכל אחד דעה מעט שונה מהאחר.
- תחושת אחריות ושייכותהן לעסק המשפחתי והן למשפחה כגוף גרעיני עיקרי.
דור הורים ודור ההמשך
אחד הצעדים לקראת הסכמה בעסק משפחתי בו עובדים במשותף לפחות שני דורות יחד הוא היכולת לקבל את העובדה כי קיים הבדל בין הדורות ויש לקבל זאת. דור ההורים הוא לרוב שמרני, שונא סיכונים ומעדיף לשמור על הקיים ולשלוט בו. לעומת זאת הדור הבא, דור הילדים, הוא דור אגרסיבי יותר, אוהב סיכונים, בעל אסטרטגית צמיחה ושינוי עסקיים אשר רוצה לנהל את העסק בהווה ובעתיד.
מה קורה כשמתנגדים להחלטה?
אם החלטה כלשהי התקבלה ברוב קולות אבל מסיבה כלשהי אחד השותפים להחלטה אינו מצליח לתמוך בכך, אזי יש מספר אפשרויות לפעולה ולהתייחסות במקרה זה:
- חוסר הסכמהלהחלטה אבל אפשר ל"חיות" עם זה
- חוסר יכולתלבצע את ההחלטה אבל מאידך אין התנגדות שמישהו אחר יבצע זאת
- חסימה – חוסריכולת לבצע את ההחלטה והתנגדות שאחרים יבצעו זאת
מצב של חסימה מצריך חשיבה מחדש כיוון שאחד המשתתפים מטיל וטו על כל העניין. במצב שכזה חוזרים לאופציות הקודמות או מבצעים עצירה זמנית בתהליך וחוזרים לתהליך אחרי פרק זמן כלשהו. יש שהזמן משנה הסתכלות ודעות ולכן תחושות או החלטות בשבוע אחד יכולות להיות שונות בתכלית השינוי בשבוע לאחר מכן.
קביעת לוחות זמנים
קבלת החלטה משותפת צריכה להיות חלק מתהליך מוסדר. למה הכוונה? יש לקבוע זמן שבו יוסכם על כולם להגיע לישיבה ולהשתתף בה. כמו כן כדאי שיהיה מי שינהל את הישיבה כדי שזו לא תתפזר לנושאים לא רלוונטים.
קיום וניהול המפגש
נקבעו לוחות זמנים, הוזמנו בני המשפחה ושאר האנשים הרלוונטים לנושא וכעת המשפחה מתכנסת כדי להגיע להסכמות. דיון שכזה כדאי שינוהל בצורה מסודרת ולא מבוזרת שכן כך יושגו מירב התוצאות בפרק זמן יחסית קצר. בעת קיום הדיון יש לשים לב לנקודות החשובות הבאות:
בעיה או קושי היא לעיתים בעיניי המתבונן. יכול שבעיני האחד קיימת בעיה ובעיני השני כלל וכלל לא ולכן יש בראשית להבהיר האם אכן קיימת בעיה ולהסכים בנקודה זו.
ולאחר שהוסכם כי קיימת בעיה אזי יש להגדירה במשפט אחד, לא יותר. אותו משפט יגדיר מהו הקושי איתו אמור להתמודד העסק. בנקודה זו תתכנה הפתעות כיוון שיתכנו מספר כיוונים או מספר נקודות מבט שונות ולכן צריך וכדאי להעמיק בנקודה זו עד אשר תהיינה תמימות דעים לגבי הבעיה.
באמצעות דיון פתוח ללא שיפוטיות לאפשר לכל משתתפי הדיון להעלות פתרונות בנושא. כאשר הדיון פתוח יתכנו רעיונות מעניינים שיכולים להביא לפתרון מוסכם. במצב של שיפוטיות וביקורת יתר יתכנו מצבים ש"סוגרים" אנשים ולא מאפשרים להם לבטא את דעתם בנושא. נקודה זו מהווה סיעור מוחות משותף של כל המשתתפים ואמורה להיות החלק המרכזי והחשוב בתהליך.
ביחד, תוך שיתוף פעולה של כולם בודקים מהו הפתרון בעל הסיכויים הרב ביותר להיבחר ואף להצליח במבחן המציאות. לרוב אין פה הצעה של בן משפחה אחד אלא דינמיקה של כמה בני משפחה יחד שהביאו לפתרון זה.
לאחר שהתקיים תהליך מוסדר וברור, הובאו כל השיקולים בשלב הפתרונות וניתוחם. רוב הסיכויים שתתקבל החלטה בצורה קלה יחסית תוך הסכמה של כל השותפים. ההסכמה לא בהכרח צריכה להיות בלב שלם וללא חששות אלא החלטה שבה כל המשתתפים הביעו את דעתם, וזו התקבלה תוך סיעור מוחות משותף.
לסיכום, הסכמה משותפת בעסק משפחתי צריכה להיות לעיתים המטרה העיקרית כדי לקדם את העסק וכדי לא לפגוע ביחסים המשפחתיים. הגעה להסכמה הינה אפשרית ודורשת זמן, תשומת לב, סבלנות ואורך רוח.
כותבת המאמר:
חדוה יוסף יעוץ לעסקים משפחתיים
נייד 054-9039990
אתר www.fbusiness-consulting.co.il
בלוג hedvayosef.blogspot.com
E-mail:hedvajosef@gmail.com
חונכת מטעם מט"י