הנחות היסוד:
1. טבע האדם – רע מנעוריו. לא צריך לצפות מהמדינות האחרות להתנהגות אלטרואיסטית.
2. מדינות הם השחקנים המרכזיים של היחב"ל. המדינות מחפשות למקסם את העוצמה, וביטחון. עוצמה הוא מושג המפתח בגישה הריאליסטית.
3. עוצמה
4. אנרכיה- אין מעל המדינות ממשלה. המדינות ריבוניות וצריכות לדאוג לעצמן. מערכת של הישנות עצמית. כל מדינה צריכה לדאוג לעצמה ולשרוד במערכה הבינלאומית. אנרכיה- היעדר שלטון מעל הממשלה.
5. סכסוך/ מלחמה- יחסים קונפליקטואליים. לא בהכרח יש מלחמה אך תמיד יש מצב אפשרי של מלחמה. מדינות תמיד צריכות להיות מוכנות לאפשרות של מצב מלחמתי. ניתן להסביר מלחמות לפי- טבע האדם שהוא רע מנעוריו..והמבנה של המערכת הוא אנרכי דבר שיכול לעיתים להביא למלחמה. המבנה מאלץ את המדינות להתנהג בצורה מסוימת, לחפש את העוצמה ואת הביטחון.
6. אין קדמה- מה שהיה זה מה שיהיה. אותו מצב של מלחמה וסכסוך, אותה התנהגות המדינה עפ"י אינטרסים הוא מצב שתמיד היה וגם ימשיך להיות כך.
7. אין מוסר- אין אפשרות של מוסר ברגע שאין בחירה. המדינה חייבת להתנהג בצורה מסוימת (לא מוסרית). כורח המציאות. התפיסה הריאליסטית שוללת אפשרות של מוסר. פועלים לפי כורח המציאות ולהתנהג בזהירות, בחכמה.
הוגים קלאסיים: ההתפתחות האינטלקטאלית של הגישה:
1. תוקידדס- הוא מעלה סוגיות שונות וטוען שאלו סוגיות אוניברסאליות. מה הקשר בין פוליטיקה פנימית ומדיניות חוץ. התייחסות לנושאים של כלכלה ואידאולוגיה.
הוגים ריאליסטים- שורשים היסטוריים: תוקידידס [ "מלחמות הפלופונזים"], מאקיאבלי ["הנסיך"], הובס ["לוויתן"- מושגי היסוד של "מצב הטבע" ו- "מצב המלחמה"].
2. מאקיאבלי- פילוסוף מדיני. שגריר בצרפת ,ספרד וגרמניה. הוא נשלח לכלא שבו כתב את ספרו: "הנסיך". בספר הוא מתאר איך לשלוט על פירנצה.מקיאבלי נתפס כאב המייסד של מדעי המדינה. הוא מייצג בעיקר את הרמה הראשונה, של טבע האדם. הריאליזם שלו הוא פונדמנטלי (מצב המלחמה לא רק בין המדינות אלא גם בתוך המדינות. מצב המלחמה הוא טוטאלי). נקודת המוצא הבסיסית שלו היא טבע האדם- בסיס פסיכולוגי. המוקד של מאקיאבלי הוא במנהיג והעצות שהוא נותן זה העצות של מנהיג חכם לשרוד בזירה עוינת. מנהיג צריך להיות ניחן בכשרון היצירתי של היכולת להוביל ולהנהיג. (עניין המנהיג היא הנקודה הראשונה). הסביבה היא עוינות והיא נתונה במצב מלחמתי תמידי. משתמשים במדיניות חוץ על מנת לחזק את מעמד המנהיג בבית, בתוך המדינה. יש צורך בגורל/ במזל. המנהיג צריך לפעול לפי המטרות שהוא מחפש. הנסיך פועל לפי כורח המציאות. המטרה מקדשת את האמצעים. המנהיג הוא זה שצריך לשרת את המדינה ולדאוג לכלל.
3. תומס הובס – על פי מאמרים היסטורים הרקע שלו הוא מלחמות האזרחים באנגליה. מצב הטבע הוא המצב הראשוני שבני האדם היו שרויים בו לפני שהקימו את המדינה. בני האדם דומים ושווים. מצב טבע ראשוני זה ללא מדינה הוא מצב בלתי אפשרי (מצב של תוהו ובוהו). פחד תחרות ושאיפה לתהילה גורמים להקמת מדינה. הובס נותן לנו הסבר מדוע מקימים מדינה. אותה מדינה תהיה אבסולוטית, המלך הוא ריבון. בני האדם מוותרים על זכויותיהם, ולמעשה כך ניתן לצאת ממצב הטבע. הוא טוען כי ביחבל יש מצב טבע, אך המצב בין המדינות הוא כמו מלחמה, למרות זאת מצב הטבע ביחבל נסבל יותר בין המדינות ..דבר אשר מצביע על כך שהמדינות כן יכולות להסתדר איכשהו בינם לבין עצמם. האנרכיה בין המדינות נסבלת יותר.
4. רוסו- כותב אחרי הובס. הרקע הוא תקופת ההשכלה קצת לפני המהפכה התעשייתית. בשונה מהובס מצב הטבע של רוסו הוא מצב טבע הרבה יותר רומנטי. במצב הטבע הראשוני בני האדם הם נאיביים, לכן אין סכסוך ומלחמה. מה מביא למלחמות? המצב החברתי. המדינה היא זו שמביאה למלחמות. אצל רוסו הבעיה היא לא בטבע האדם. החיברות המדינה = מביאה למלחמה. המצב שרוסו מתאר לנו הוא מצב טראגי. הוא נותן פתרונות ליברליים.