לא אחת קורה שאנו כועסים על עובדינו, ילדינו ואפילו חברים מסביבנו כאשר "מקשים" עלינו בשאלות. שאלת שאלות באמצע תהליכים מחייבת אותנו להאט את הקצב, לעיתים אף לעצור, והרי כולנו ממהרים להגיע לאן שהוא....!
מה יש ב"שאלה" שנעלם מעינינו, מדוע היא חשובה לנו כל כך?!
בהגדת הפסח נכתב " כנגד ארבעה בנים דברה תורה. אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול" .
סיפור ארבעת הבנים העולה בהגדת פסח מדגיש את חשיבות שאלת השאלות. ההבדל בין התם לחכם, נעוץ לא ביכולתם לשאול, אלא, באופי השאלות אותן הם שואלים. יתרונו של התם הוא בכך שהוא נותן אמון בהוריו ומוריו, אך חסרונו בכך שאין בו מימד של הטלת ספק. הבן החכם הוא שילוב בוגר של שני המרכיבים: ביקורתיות וחקירה מתוך שייכות לכלל.
לעומתם, הבן שאינו יודע לשאול- על הבוגר (הורה, מורה) מוטלת החובה ללמדו לשאול!בדומה לכך, אנו טוענים כי גם תפקידו של המנהל הוא לעודד תרבות של שאלת שאלות ומחשבה ביקורתית בקרב עובדיו. על אף שלא תמיד זה נוח...!
למעשה, קיים בנו צורך אבולוציוני טבעי חשוב שבו אנו לומדים להפעיל את כושר שאלת השאלות. כושר זה מפעיל את המערכת הקוגניטיבית ואת מערכת העצבים הממונה עליה. מערכת זאת אינה קולטת גירויי סביבה באופן פסיבי בלבד, תפקידה לברר גירויים באופן פעיל ויזום. באמצעות שאלות מופנית הפעילות המוחית אל הדברים החיוניים עבור הילד בתהליך הכרת העולם ובהתפתחותו הקוגניטיבית.
נשאלת השאלה, משחר ילדותינו דרך הלמידה הטבעית שלנו לחקור את העולם באמצעות שאלות מדוע בבגרותינו הנטייה לשאול שאלות פוחתת באופן משמעותי?
מסתבר, כי ככל שאנו מתבגרים, הסיבות לכך נעוצות בחשש להפגין חולשה, חוסר ידע, חוסר בטחון ואפילו בורות. קל ובטוח יותר להראות חכמים, צודקים, ולטשטש את אי הודאויות שבקרבנו . לתרבות חקירה ושאלת שאלות בארגונים יש מחיר אשר לא יסולא בפז. באמצעותן, ניתן להשיג מטרות רבות ולשפר תהליכים המשפיעים ישירות על הצלחת הארגון ורווחיו. כמו למשל שיפור מכירות , שיפור שרות ללקוח ,התייעלות ופרודוקטיביות ואפילו המצאת מוצר חדשני. יש לכך ערך כספי ממשי! למעשה, זהו אחד הכלים העיקריים אשר מנהלים חייבים לגלות בו מומחיות, אם ברצונם לבנות יחסים משמעותיים עם כפיפיהם, לעודדם לאחריות וליצירתיות רבה יותר. מיומנות זו אינה טריוויאלית ויש ללמוד אותה. עצם תהליך הטלת ספק בקיים ושאלת שאלות נכונות מעודד חשיבה מחודשת על נושא ספציפי ובתור שכזה, מסייע להשגת מטרה בלתי מושגת.
שאלת שאלות נכונה אמורה להפיק שלוש תוצאות עיקריות:
- א. שיפור התקשורת הבינאישית בארגון .
- ב. שיפור תהליכים מתמיד בתוך הארגון והתייעלות.
- ג. בנייה תרבות ארגונית איתנה של חקר צמיחה וחדשנות.
כאן המקום לציין כי האופן שבו אנו שואלים את השאלה חשוב לא פחות מתכנה מכיוון שע"י סגנון שאלת השאלות או למעשה בחירת המילים והמשפטים אנו בונים את המציאות.
מסתבר כי, ההוגים המבריקים ביותר לא מפסיקים לשאול שאלות מאחר והם יודעים שזו הדרך הטובה ביותר לקבל תובנות עמוקות יותר. יתרה מזו, אם נבחן את ההיסטוריה, נראה שכל ההתפתחות הטכנולוגית שלנו, כל המצאות מרחיקות הלכת נוצרו בזכות אותם אנשים "מוזרים" שהעזו להציק בשאלות ל"אנשים הנורמטיביים" שצעדו בתלם : למה דווקא כך ? מדוע ? האם אי אפשר אחרת ? האם "מכונית" יכולה גם לעוף בשמים, האם אנייה יכולה לצלול מתחת למים ? האם טלפון חייב כבל כדי לפעול ? האם טלוויזיה חייבת להיות קופסה כה גדולה ומסורבלת ? האם אפשר לקלוט את קרני השמש ואף לייצר מהם חשמל ? ועוד ועוד שאלות פרובקטיביות . בכל פעם נדרשנו לשבור לא רק פרדיגמות אלא גם את "הראש" בחיפוש אחר פתרונות מתקדמים וליצור את העתיד מחדש.
שאלתי את עצמי "כאב ראש " שכזה, טוב לבריאות?
מה באמת קורה במוחנו בעת שאלת שאלות, האם "ניפוח שכל" או כפי שהצעירים מכנים זאת "חפירות" בריא או מזיק לנו?
מחקרי מוח מוכיחים כי בדבר אחד אין ספק : קישוריות זה טוב לבריאות!
אדם יכול להגדיל באופן ניכר את רמת הקישוריות הנוירולוגית במוחו. כל למידה חדשה יוצרת מערך קשרים נוירולוגיים חדשים ובכך מגדילה את המספר הסופי של הקשרים במוח. עוצמתו של המוח נמדדת פחות במשקלו וגודלו ויותר באמצעות מספר הקישורים- החיווטים ( מלשון חוט) הקיימים בו. הקפדה על הפעלה מתמדת של היכולות השכליות , התמודדות עם אתגרי חשיבה מגוונים, וכמובן, שאלת שאלות המובילה ללמידה של תחומים חדשים מעלה באופן ניכר את הקישוריות במח, את יכולתנו לעבד מידע ובכך את הרזרבה הקוגניטיבית שלנו.
לסיכום, כשכולכם תסבו אל שולחן ליל הסדר החגיגי ותזמרו את "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?" בין אם אתם הורים, מורים או מנהלים היזכרו במאמר זה שנכתב כברכת חג חמה ואוהבת השלוחה ממני אליכם בתוספת טיפים חשובים:
- המשיכו לשאול "קושיות" הטילו ספק ובדקו מחדש "סדרי עולם",
- תהנו מהתהליך אל תחששו ממנו הוא יוביל רק לתוצאות טובות.
- עודדו את ילדיכם, תלמידיכם ואת עובדיכם לשאול שאלות עמוקות גם אם הדבר דורש סבלנות והקצאת זמן לחיפוש תשובות.
שכן ברור כי רק בדרך זו תתפתחו ותקבלו החלטות מושכלות, יצירתיות ויעילות.
זכרו, שאלת שאלות מקדמות ובונות הוא כלי ניהולי התפתחותי הדורש למידה, אימון ותרגול. ככל שהמיומנות להשתמש בכלי זה באופן אפקטיבי תהיה טובה יותר כך, ניתן יהיה להשיג את מטרותיכם, לבנות יחסים משמעותיים ואפקטיביים לא רק בבתיכם אלא גם בארגונים, מה שבטווח הארוך, יגרום לשביעות רצון גבוהה מצד עובדים מחד ופרודוקטיביות מאידך.
אל תפסיקו לשאול ! כדי לדעת כיצד עושים זאת אנו כאן בשבילכם בCoachvision
אילה פינקוייס. יועצת ארגונית – (פוסט MA) ,מאמנת בכירה וסופרויזורית בינלאומית. בעלת M.A בניהול ,אוניברסיטת ת"א.בעלת ניסיון רב באימון ארגוני, אישי ועסקי ומנחת סדנאות בארגונים ומט"י. חונכת עיסקית מטעם התמ"ת. Master NLP - בוגרת קורס אימון ו הליכה על גחלים לוהטות-אנתוני רובינס. אשת עסקים ויזמית. בעלת 3 חברות פרטיות. את נסיוני הניהולי רכשתי בתפקידי ניהול מגוונים בחברות בינלאומיות בשני העשורים האחרונים עסקתי בייזום, הקמה וניהול עסקים פרטיים וכן בניהול מו"מ ופעילות עסקית שוטפת, מול דרגים בכירים בשוק הבינלאומי. www.Coachvision.co.il : coachvision1@gmail.com