ענף המדרסים זה ענף שמגלגל מיליוני שקלים בשנה בישראל. יחד עם זאת ענף המדרסים הינו ענף פרוץ שלא מפוקח על ידי הממשלה. מבין חנויות האורטופדיה הרבות ויצרני המדרסים קיימים להערכתי יצרני מדרסים יחידים שמציגים רמת ידע בסיסית בנושא פתולוגיית כף הרגל והתאמת מדרסים. די מפתיע אך מי שעוסק במקצוע לא נדרש לידע כלשהוא או למבחן שיקבע את ידיעותיו. חוסר ידע זה בתחום הרפואה האורטופדית והתאמת המדרסים לא מפריע לאיש מן העוסקים בדבר לדרוש סכומים מופקעים לזוג מדרסים או לצקצק בשפתיים קמוצות כשרואים כף רגל של הפציינט ובקול סמכותי לומר כי צריך לרכוש מדרסים מהיקרים ביותר על מדף המדרסים של החנות.
קיימות שיטות רבות לנטילת מידות למדרסים, במאמר זה נביא את השיטות שמשתמשים בהם הכי הרבה בחנויות האורטופדיה ובמכוני המדרסים על יתרונותיהן וחסרונותיהן של כל שיטה ושיטה.
השיטה הראשונה היא נטילת מידה למדרסים על ידי סורק אלקטרוני. מידת הדיוק שניתן להשיג על ידי הסורק נחשבת סבירה. קיימים כיום כמה סורקים המוצעים בשוק לנטילת מידות עבור מדרסים.הקושי בהשגת מדידה טובה הוא הנחת הרגל במנח הנכון בזמן הסריקה. יתרונות שיטה זו הם ייצור של כמויות גדולות של מדרסים מוזילה את עלויות הייצור של המדרסים ושמירה על נתוני כף הרגל ונתוני זוג המדרסים באופן אלקטרוני. חסרונות שיטה זו הן שהבודק צריך להיות מיומן בהצבת כף הרגל בזמן הסריקה ובנוסף שמחיר הסורק גבוה.
השיטה השנייה היא נטילת מידה לבניית מדרסים על ידי קופסת קצף (פולוריטן). שיטה זו היא השיטה הנפוצה בעולם ובמכוני המדרסים בארץ. שיטה זו נתפסת כבעלת דיוק טוב בתנאי שהמידה נלקחת ללא משקל על הרגל תוך הקפדה על הצבת רגל במנח ניטראלי. יתרונות שיטה זו הם מחיר זול בעבור דיוק סביר ובנוסף שללא צורך במקצועיות ועל ידי תרגול אפשר לנטול מידות למדרסים. חסרונותיה של שיטה זו הם שהשיטה הינה בעלת דיוק בינוני ובשל קלות רכישת הידע הבסיסי בשיטה זו, רבים שעוסקים בשיטה זו לא יודעים או לא מנסים להציב את הרגל במנח ניטראלי בזמן נטילת המידה ורבים אפילו לוקחים מידה זו בעמידה תוך הישענות על הרגל ונשיאת משקל. מחקר שבוצע בשנת 2002 הוכיח כי נטילת מידה למדרסים תחת משקל עשוי להגביר את העומס על מפרק המטטראסל-פלאנג הראשון ולגרור להחמרת הכאב במספר סינדרומים שכיחים בכף הרגל ובנוסף להגדיל את העומס על גבי הפסיה הפלנטרית..
השיטה השלישית היא נטילת מידה למדרסים על ידי חבישת גבס. זוהי השיטה הישנה מבין השיטות שהוזכרתי במאמר וכנראה גם השיטה האיכותית ביותר. יתרונותיה של שיטה זו הם שניתן לבצע מניפולציות על איך שמנחים את כף הרגל בזמן הייבוש וככה לתת למדרס יתרונות ביומכאניים נדרשים. בנוסף לשיטה זו יש את רמת הדיוק הגבוהה ביותר. החסרונות של שיטה זו הם שכדי לבצעה צריך מיומנות גבוהה של בעל מקצוע ובנוסף זו שיטה יקרה שדורשת זמן עבודה ארוך.