האם אתה אינטליגנט? מהי אינטליגנציה וכיצד ניתן לטפחה?

האם אתה אינטליגנט? מהי אינטליגנציה וכיצד ניתן לטפחה?

אינטליגנציה בהגדרתה המסורתית  מוגדרת :"כמכלול הכישורים שבאמצעותם פותרים בני אדם בעיות הדורשות חשיבה בצורה יעילה".  מקור המילה אינטליגנציה הוא במילה הלטינית intelligere, שמשמעה לבחור, להחליט, להבחין. אולם, כשאנו רואים אדם הניחן בכישרון  מיוחד בתחום ספציפי כגון:  יכולת ציורית מיוחדת במינה, חשיבה מתמטית,  או כושר ביטוי מעולה בעוד שבתחומים אחרים הישגיו נחשבים בינוניים למדי אנו מתלבטים כיצד להתייחס לתופעה. שאלות אלו מובילות אותנו לעיין בתיאוריות שונות שפותחו בנושא אינטילגנציה  כגון: תיאורית MI" אינטליגנציות מרובות". (גארדנר ,1996),                                                                                       

    גארדנר, טען שלבני אדם יש אינטליגנציות מרובות, אוטונומיות במידה רבה, ובלתי ניתנות למדידה כמותית פשוטה. ההנחה היא: שאדם יכול להיות אינטליגנטי מאוד בתחומים מסוימים, ובלתי אינטליגנטי בתחומים אחרים. יתרה מזו, לכל אדם יש "פרופיל אינטליגנציות"  המאפיין אותו,

גרדנר (1996) זיהה עד כה שמונה אינטליגנציות מובהקות:

1. לוגית-מתמטית היכולת  להשתמש במספרים בצורה יעילה או לחשוב כמדען דוגמת אלברט איינשטיין.
2.  מרחבית –היכולת לתפוס במדויק את העולם החזותי- מרחבי בעלי אינטליגנציה זו בולטים ביכולת התמצאות במרחב, פיתרון מרחבים והערכת מרחקים דוגמת: מורה דרך.
3. לשונית-היכולת להשתמש במילים  בצורה אפקטיבית, בין אם בע"פ  דוגמת : פוליטיקאי נואם ובין בכתב,דוגמת משורר.
4. מוסיקלית- אינטליגנציה זו כוללת  רגישות למקצב, לגובה צליל, לקול , להרמוניה.
5. נטורליסטית- קשורה לרגישות לצבע, לנוף, לסביבה,בעלי אינטליגנציה זו אוהבים  לצאת לטבע, לטייל, בע"ח.
6. גופנית- מומחיות בשימוש בשפת גוף כדי להביע רגשות ורעיונות למשל, שחקן ואתלט.
7. תוך אישית-  היכולת של אדם להכיר את עצמו היטב ולפעול ע"פ זה. אנשים אלו מסוגלים  לראות את עצמם בצורה מפוכחת ומדויקת, מודעים להלכי רוח פנימיים, כוונות, מניעים, משאלות.
8. בין אישית-  היכולת להבחין במצבי רוח , כוונות, מניעים והרגשות של אנשים אחרים. בעלי אינטליגנציה זו יכולים להיות בעלי  רגישות להבעות פנים, קול מחוות, מרחב אישי. ביכולתם לגרום לאנשים לפעול בצורה מסוימת דוגמת: עובד סוציאלי.

ד"ר דניאל גולמן, (1995) בספרו "אינטליגנציה רגשית" התבסס על התיאוריה של גארדנר, טען כי התובנות הרגשיות של אדם ויחסו הרגשי כלפי עצמו וכלפי העולם הם פקטור חשוב מאוד להצלחתו בחיים. בתיאוריה שלו  אדם ניחן ב-10 אינטליגנציות נפרדות, כאשר ההבדל יהיה ברמת האינטליגנציות המופיעה אצל כל אדם. גולמן מגדיר אינטילגנציה  כ "יכולת לפתור בעיות, או ליצור תוצרים, שיש להם ערך במסגרת תרבותית כלשהיא". כושר אנושי יחשב לאינטליגנציה מובחנת כאשר הוא עונה על מספר קריטריונים, לדוגמה: כושר שניתן לבטאו בעזרת מערכת סמלים וניתן לפתחו באמצעות למידה ולהפגין מומחיות גבוהה, שרק יחידים מצטיינים בו. המודל  שלו מציע ארבעה ממדים: מודעות עצמית, מודעות חברתית, ניהול עצמי וניהול יחסים. כל אחת מהמיומנויות הרגשיות  הללו מהווה בסיס לפיתוח יכולות נלמדות אחרות חיוניות בארגון. אלו מיומנויות נלמדות שניתן לטפח ולפתח.  לטענתו, אני את ואתה נולדנו כשברשותנו אינטליגנציה רגשית כללית, הקובעת את גבולות הפוטנציאל שלנו ללמידת המיומנויות הרגשיות הספציפיות.

בר-און, (1997) העלה שלוש שאלות מרכזיות: למה תלמידים מצטיינים לא בהכרח מצליחים בהמשך דרכם, למה אילו שלא בהכרח היו המצטיינים בביה"ס מצליחים בחייהם הבוגרים, ולמה יש אנשים מאושרים בחייהם יותר ופחות ?

לפי גישתו אינטליגנציה הינה:" מכלול תכונות רגשיות וחברתיות הקובעות באיזו אפקטיביות אנו מבינים את עצמנו ואחרים, מביעים את עצמנו, מתקשרים עם אחרים ומתמודדים עם דרישות היומיום^".

בר-און מציע 5 גורמים:

1. כישורים תוך אישיים: הערכה עצמית, מודעות עצמית רגשית ,אסרטיביות , עצמאות, מימוש עצמי
2. כישורים בין אישיים –אמפתיה, אחריות חברתית, יחסים בין אישיים.
3. סתגלנות –התאמה למציאות, גמישות, פתרון בעיות.
4. ניהול לחצים –עמידה בלחצים, דחיית סיפוקים .
5. מרכיבי מצב רוח כלליים –אופטימיות,אושר.                                                                                                                          

בר- און (1997) טוען כי :"אינטליגנציה רגשית מתפתחת במהלך הזמן, וניתן לשפרה באמצעות אימון" מהו המסר של החוקרים  ומדוע חשוב לנו להבינו? למנהלי משאבי אנוש ומנהלים בכלל בארגונים חשוב להבין כי אין עובד טוב או עובד "רע" יש עובד שאינו מתאים לתפקידו מבחינת האינטליגנציה שלו. הורים ,מחויבים לדעת כי אפילו תאומים זהים ניחנו באינטליגנציות שונות לחלוטין וסביר להניח שלכל אחד יהיה כשרון אחר. ואנשי חינוך חייבים להכיר ולכבד את השונות הרבה בין התלמידים וללמוד כיצד לזהות את הכישורים המיוחדים המאפיינים כל תלמיד .כל אחד מהתלמידים אינטליגנטי על פי דרכו, ועל כן זכאי לחינוך המותאם לכישוריו ולנטיותיו ". הדרך לבחון ילדים ולהעריכם על פי מדד אחיד מובילה לטעויות ומסקנות הרות גורל באשר לפוטנציאל הטמון בכל אחד מילדינו. בשנים האחרונות, עלתה המודעות  בכל הקשור לטיפול בילדים מוכשרים ומחוננים לגבי טיפוח כישרונם. אולם, כאשר דמויות מפתח בחיי הילד (הורים, מורים) מפגינים ציפיות שליליות מילדים או בגיל מאוחר מעובדים, עקב חוסר הבנת ריבוי אינטליגנציות אצל בני האדם  ומקורה של האינטליגנציה מתרחש תהליך ארוך שנים של בניית דימוי עצמי שלילי בבחינת "הנבואה שמגשימה את עצמה".

כאן המקום להסביר את  המושג החשוב:"מסוגלות עצמית (Self efficacy)"- המייצג את תפיסת ושל הפרט לגבי יכולתו לבצע התנהגות  שתביא לתוצאה מסוימת. המושג שייך לתיאוריית   הלמידה החברתית  שאותה פיתח אלברט בנדורה.(1977) המסוגלות העצמית עוסקת בידיעה של אדם ובאמונה שלו כי הוא אכן מסוגל לבצע מטלה מסוימת. המשפט: "אני יכול אני כבר גדול...", מבטא את כל הרעיון של מסוגלות עצמית. האמונה של האדם ביכולת שלו להתמודד בהצלחה עם מטלה מסוימת, מגבירה את הנטייה שלו להשקיע מאמצים בביצוע המשימה ואת סיכוייו לגדול לבוגר מצליח .מסוגלות עצמית גבוהה גוררת השקעת מאמצים גבוהה לשם השגת המטרות. ולחילופין, מסוגלות עצמית נמוכה מנמיכה את המוטיבציה וגורמת למחשבות על כישלון. ארבעה מקורות אחראים לתחושת המסוגלות העצמית של האדם, ולכל אחד מהם השפעה שונה על המסוגלות העצמית שלו - על האמונה ביכולתו וכן על נכונותו להתנסות במטלות שונות. ארבעת המקורות הם:

א. התנסות בהשלמת משימות - התנסות מוצלחת שלנו מעלה את תחושת המסוגלות העצמית שלנו, ולהפך.

ב. צפייה בהתנהגות אחרים - כאשר אחרים מבצעים פעילות כלשהי בהצלחה, תחושת המסוגלות העצמית שלנו עולה. כל זאת בתנאי שהאחרים, שאנו משווים את עצמנו אליהם - דומים לנו.

ג. שכנוע מילולי - כאשר אנו משכנעים אחרים שאנו יכולים להצליח, תחושת המסוגלות העצמית שלנו עולה. השכנוע המילולי אפשרי רק כאשר האדם המשכנע נתפס כבקיא בתחום השכנוע, ו/או כאשר הוא משמעותי בעינינו. לכן חשוב שהשכנוע המילולי יהיה מציאותי

.ד.עוררות רגשית  - לעוררות רגשית השפעה הפוכה על תחושת המסוגלות העצמית שלנו. עוררות רגשית גורמת לנו לשינויים פיזיולוגיים. שינויים אלה גורמים לנו לחוש אי נוחות, ולכן עוררות רגשית גבוהה מורידה את תחושת המסוגלות העצמית שלנו, ולהפך.

כדי שנוכל לעזור לילדינו לפתח את הפוטנציאל/ כשרון הטמון בהם  על הורים , מורים ואפילו מנהלים בארגונים להתרכז בצדדים החזקים אצל האדם, להוקיר ולתגמל עבור הישגים ולא להתרכז במה שהתוויות אומרות לגבי יכולות ופוטנציאלים. בני אדם, אחרי הכול, נוטים לעמוד בציפיות של דמויות מפתח בחייהם הן כילדים והן כבוגרים.

תפקידה של החברה הוא לטפח ולעודד את מיצוי  האינטליגנציה החבויה בכל אחד ואחת מאיתנו בכל שלבי חיינו.

כדי לדעת כיצד לעשות זאת,

 אנו כאן בשבילכם ,

אילה פינקוייס וצוות coachvision

אילה פינקוייס, יועצת ארגונית – (פוסט MA) ,מאמנת בכירה וסופרויזורית בינלאומית. בעלת  M.A בניהול ,אוניברסיטת ת"א.בעלת ניסיון רב באימון ארגוני, אישי ועסקי ומנחת סדנאות בארגונים  ומט"י. חונכת עיסקית מטעם התמ"ת.  Master NLP  - בוגרת קורס אימון ו הליכה על גחלים לוהטות-אנתוני רובינס. אשת עסקים ויזמית. בעלת 3 חברות פרטיות. את נסיוני הניהולי רכשתי בתפקידי ניהול מגוונים בחברות בינלאומיות בשני העשורים האחרונים עסקתי בייזום, הקמה וניהול עסקים פרטיים וכן בניהול מו"מ ופעילות עסקית שוטפת, מול דרגים בכירים בשוק הבינלאומי. www.Coachvision.co.il  : coachvision1@gmail.com