מודעות עצמית

מודעות עצמית.
מהי מודעות עצמית? המודעות העצמית מאפשרת לנו להיות מודעים לעצמנו, כלומר למה שאנחנו אומרים, עושים, ואיך שאנחנו מתנהגים, מודעים למה שקורה ומתרחש בתוך גופנו, מודעים לעצם קיומנו, מודעים למתרחש סביבנו, ומודעים לכך שאנחנו האחראים היחידים לתכנון וליצירת חיינו.
אנחנו מתחילים את התהליך שלנו למודעות עצמית, כאשר בשלב מסוים בחיינו אנחנו יוצאים מתוך דפוס ההתנהגות האינסטינקטיבי שאיתו נולדנו ושאיתו חיינו, ושכתוצאה מכך התנהגותנו התנהלה באופן אוטומטי וללא כול יכולת להיות מודעים לעצמנו ולהבין את דברנו, מעשינו והתנהגותנו.
השלב למודעות עצמית מתחיל, כאשר אנחנו שואלים שאלות על עצמנו, על גופו הפיזי, על מהות ומטרת עצם קיומו בעולם החיים, וגם על אירועים כאלו ואחרים שאנחנו חווים במהלך חיינו שגורמים לנו לשאול את עצמנו, למה קרה מה שקרה לנו? על מהות ומטרת עצם קיומנו לאחר התרחשות תופעת המוות, וגם את השאלות על מהות ומטרת היקום, על מהות ומטרת עצם קיומו של בורא לעולם והיקום, ולעצם קיומנו כנשמה מבחינה רוחנית ועוד, ידע רב זה שאנחנו נחשפים אליו מבלבל ומפחיד.
תחילתו של המסע למודעות עצמית, כרוך בקושי רב ובשלביו הרבים, וזאת כיוון שעלינו לתקן את האישיות שלנו במטרה להסיר מתוכנו את הסבל שהפכנו להיות מודעים אליו, ובכך לעבור שינוי אישי, אישיותי.
התיקון והשינוי האישיותי הוא שינוי גנטי, כלומר אנחנו עוברים בעצמנו ועם עצמנו מוטציה גנטית.
המעבר מהאינסטינקט למודעות עצמית כרוך בסבל, שנובע בעיקר כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו, למרות שהרגשות הפנימיים שבנו היו תמיד קיימים בנו, אך ההבדל הוא במודעות העצמית וההתחברות שלנו אליהם.
כלומר התאפשר לנו בשלב המודעות להתחבר ולזהות את אותם הרגשות, השינוי הטראומטי מעצם המעבר כרוך גם בחוסר יכולת ההבנה להקשרם של אותם הרגשות לאני העצמי, לזהותנו האמיתית, כלומר נשאלת השאלה איך להתייחס למה שאני מרגיש? מצב זה מונע מאיתנו גם לפרש ולקשר את אותם הרגשות שבנו באופן הברור למציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים? ואיך להבדיל בין מציאות לדמיון? מה שגורם לנו להתהלך כסהרוריים ויוצר בנו פחד ובלבול מוחלט.
משברים רגשיים שליליים קיצוניים כמו פחד, חרדה, דיכאון, כעס, צער, לחץ, הרגשת הנרדפות, מחשבות, דמיון, הזיות, קולות פנימיים, מסרים שליליים מחלומות, הרס עצמי, דיבור, מעשים, והתנהגות רגשית קיצונית ועוד, מפרקים את מבנה האישיות הקודם שהיה לנו, וממה שהיה מוכר לקרובים ולחברים שלנו.  
התנהגות זו בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות שלנו, זהו שלב שבו אנחנו מנסים לבנות ולעשות לעצמנו סדר תודעתי חדש, וזאת כיוון שהאישיות הקודמת שלנו לא תאמה את זהותנו האמיתית, ולא הייתה מותאמת לאורח החיים הבריא, ותואמת למהות ומטרת החיים שלנו.
המודעות העצמית מאפשרת לנו, להכיר את עצמנו באופן ברור יותר, שפוי יותר, ממה שהתאפשר וממה שהיה ידוע ומוכר לנו בעבר עם כול הטעויות בדרך הנלוות מכך.
המודעות העצמית זהו שלב התפתחותי מתקדם יותר, שמאפשר לנו להתאים לגופנו הפיזי את אורח החיים הבריא, הרגוע והשלוו, שקיים בו סדר ושיגרה, שאותו אנחנו צריכים ולו אנחנו זקוקים, וזאת כדי שנהיה בריאים יותר, ובכך נוכל לממש את מהות ומטרת חיינו.
מסקנה: המודעות העצמית מאפשרת לנו לצאת מתוך דפוס ההתנהגות האינסטינקטיבי, שאיתו נולדנו ושאיתו חיינו עד לאותו שלב מעבר, מה שכרוך בהתנהגות האמוציונאלית והלא עניינית שנלוות מכך.
סיכום: השלב הקשה, החשוב, והמשמעותי ביותר בחיינו זהו שלב המעבר למודעות עצמית.
שלב מעבר זה מפרק את תבנית האישיות הקודמת שהייתה לנו, ומבשר את תחילתו של שלב חדש בתהליך ההתפתחותי שלנו, כשהמטרה היא בנית אישיות רגועה, רציונאלית, שמתייחסת לגוף הפיזי באופן הענייני המתאים והבריא, ואישיות שמותאמת למהות ומטרת החיים שלנו.

המסר במאמר: המודעות העצמי מאפשרת לנו לשדרג את עצמנו לרמה התפתחותית מתקדמת יותר, שתאפשר לנו את בנית האישיות המתאימה לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, ומותאמת למהות ומטרת חיינו, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מהבחינה הקוסמית והן מהבחינה הרוחנית.