בריחת שתן ילדים

בריחת שתן ילדים.
למה לילדים בורח השתן? ההורים בחיים המודרניים מתייחסים לכל נושא בריחת השתן אצל ילדים באופן שהוא אינו ענייני, למה? כי שכחנו איך התנהגנו כשהיינו בטבע.
כשהיינו צרכים בטבע לעשות את צרכינו עשינו ללא כל צורך להתאפק, כלומר היה לנו צורך שחררנו, וככה זה עבר מדור לדור.
כיום בעידן המודרני אורח החיים שלנו שונה מאז אבל בעיקר לחוץ, ורמת ההיגיינה שלנו התפתחה ואנחנו חיים בבתים מסודרים עם שירותים סטריליים מה שמאפשר לנו בריאות ואריכות חיים מעצם כך שאנחנו פחות חולים, כי שדרגנו את עצמנו מבחינה היגיינית ורפואית.
היכן החלה הבעיה? הבעיה החלה מכך שההורים שכחו מהו אותו דפוס ההתנהגות האינסטינקטיבי שאיתו נולדים ילדים, למה? כי התנתקנו מהטבע, כלומר דפוס ההתנהגות האינסטינקטיבי של הילד הוא לשחרר שתן וצואה ללא הצורך להתאפק, מתי ואיפה שיש לו צורך ולחץ הוא משחרר.
בעידן המודרני ההורים שכחו את הסדר שבו עליהם ללמד את ילדיהם את האלטרנטיבה לאינסטינקט שאיתו הם נולדו ושאיתו הם חיים בגלל שהתפתחנו אבולוציונית, כי ההורים אינם מודעים ליכולתם איך להוציא את הילד שלהם מהאינסטינקט וללמד אותו את האלטרנטיבה לאינסטינקט, ולכן הבלבול עובר מדור לדור עם כל שלל הבעיות שנוצרות.
אז איך רצוי שהלמידה תעשה? הלמידה רצוי שתעשה מתוך הסתכלות ולמידה של הילדים בהוריהם איך ואיפה עושים את הצרכים, ובכוונה אני לא משתמש במילה חינוך, כיוון שחינוך כופה על הילד את רצון ההורים, שמפחיד את הילד וגורם לו לטראומה והתעקשות והתמשכות דפוס האינסטינקט, ואילו הלמידה מאפשרת לילד לראות ולהפנים ולבצע בזמנו החופשי וללא לחץ את היציאות בשירותים, ובעת שההבנה, הרצון, והיכולת יאפשרו לילד זאת אז הוא יבצע, אז מה הבעיה? הבעיה העיקרית היא שההורים אינם מודעים לדרך זו, ואם ההורים מודעים אז הם בעיקר מתביישים לבצע את דרך הלמידה שאמורה לשקף פתיחות שלפעמים מביכה אותם מלעשות את הצרכים עם הילד.
כלומר, למידת האלטרנטיבה לאינסטינקט מאפשרת לילד לראות ולחקות את ההורים, אגב זה מה שהילדים עושים בתהליך ההתפתחותי שלהם בתא המשפחתי במגוון רחב של נושאים אחרים.
שלב ראשון לתת לילד לממש את האינסטינקט ולאפשר לו לעשות את צרכיו מתי שהוא צריך, השלב הבא לצרף את הילד להורה כדי שילמד איך מתבצע דפוס ההתנהגות בשירותים בעת הצורך ביציאות, וזאת כדי שיראה וילמד את האלטרנטיבה לאינסטינקט.
בשלב זה הילד בחלק מהפעמים יעשה את צרכיו שלא בשירותים וחלק מהפעמים בשירותים עד השלב האחרון שבו הילד יקבע את דפוס ההתנהגות שלו וילמד להתאפק ויבצע את צרכיו אך ורק בשירותים.
תהליך זה אינו ניתן למדידת זמן, כי כל ילד עובר את התהליך בעצמו ועם עצמו בקצב שלו למרות עזרת ההורים.
רצוי לזכור שכיוון שאנחנו אנשים רגישים הילדים גם כן רגישים, ולכן כל שינוי מפחיד ואת זה רצוי לזכור ולכן מה שמנטרל את הפחד הוא האפשרות לילד לחקות את ההורה.
מסקנה: בריחת שתן אצל ילדים הוא מושג שהומצא בעידן המודרני.
סיכום: ילדים נולדים עם האינסטינקט לשחרר את צרכיהם ללא התאפקות, וכדי לשנות את האינסטינקט על ההורים להראות לילד את האלטרנטיבה, ובאמצעות שיתוף פעולה הילד לומד לחקות את דפוס ההתנהגות של ההורה בשירותים מה שמאפשר לו את האלטרנטיבה לאינסטינקט שאיתו הוא נולד ושאיתו הוא חי עד לשלב הקיבעון של דפוס ההתנהגות להתאפקות ולביצוע צרכיו בשירותים.
המסר במאמר: ילד נולד עם אינסטינקט לשחרר צרכים ללא התאפקות, כדי לשנות הרגל זה רצוי להראות לילד את האפשרות האחרת, ואז נוצרת הנדנדה, הזיגזג של הילד שפעם הוא משחרר את צרכיו ללא התאפקות ופעם הוא מתאפק ומשחרר בשירותים, תהליך זה יאפשר לילד את קיבוע ביצוע השינוי שיאפשר לו לבצע את צרכיו אך ורק בשירותים.
כל ניסיון להלחיץ, לזרז, לכעוס, לכפות, לצעוק עליו, יגרום לילד לפחד, בלבול, ולטראומה שתאריך את משך זמן השינוי המיוחל.