חפש מאמרים:
שלום אורח
22.11.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

סודו של הסביבון הרב יוסף ויצמן

מאת: הרב יוסף ויצמןיהדות05/01/20121230 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

נמצאים בנו בימים מיוחדים במינם, ימי החנוכה, ברשותכם הייתי רוצה לשתף אתכם בחוויה שעברתי באחת מהפעמים שבהם נסעתי לארה"ב למסע הרצאות בפיתוח האישיות והעצמה אישית  בראי ברשת השבוע, ישבתי בחוג בית עם אנשים ש"המקצוע" שלהם הוא הימורים, תוך כדי הסימפוזיון שנערך בדרך כלל לאחר ההרצאה אמר לי סמואל אחד המשתתפים בציניות כאשר כוס שמפנייה בידו,

כבוד הרב תראה: הסביבון הוא משחק כל כך אופייני, כולם מתקבצים סביבו, מחכים לנפילתו בעיניים חומדות, ומחכים לראות מי ירוויח מהנפילה....! גם אנחנו מתפרנסים מכך שאנו מחכים לראות מי ירוויח מהנפילה של האחרים....!

סמואל לא עמד על סודו של הסביבון. על הסמליות שבו, על השייכות שלו לימי החנוכה ועל הלקח שלו עבורנו.

הסביבון הוא אחד מהסממנים של חנוכה, לאחר הדלקת נרות החנוכה כולנו יושבים במעגל ומשחקים בסביבונים, כל אחד בתורו מסובב את הסביבון וממתין בצפייה דרוכה לראות על איזה אות יצנח הסביבון.

בעוד שלושה חודשים נחגוג את חג הפורים, בחגיגות הפורים אנו שולחים משלוחי מנות, אוכלים את סעודת הפורים, מרעישים ברעשן, והייתי רוצה לשאול מה ההבדל בין הרעשן לסביבון?

את הרעשן אנו מחזיקים ביד, נותנים תנופה ביד ומתחילים לסובב אותו והרעשן מסתובב ומסתובב, ברגע שמפסיקים לסובב הרעשן יפסיק להסתובב ולהרעיש, לעומת זאת בחנוכה כאשר אנו משחקים בסביבון אנו מסובבים את הסביבון ועוזבים את היד, ואז הסביבון מסתובב ומסתובב ומסתובב ומסתובב....

בפורים כל מעשה הביא תוצאה, ממוקדת בודדת, יחידה.  מרדכי דיבר טוב על המלך, והורכב על הסוס ברחוב העיר. אסתר מסרה את נפשה לסעוד עם המלך, ועל ידי זה עוררה את חמתו של המן שנהרג.   נפלה לפני רגליו בכתה והתחננה, ובסופו של דבר קבלה הסכמה מאחשוורוש לכתוב ספרים ולהשיב את הספרים ששלח המן האגגי. כל מאורע מסובב תוצאה מיידית. תוצאה הגיונית לכשעצמה. בדיוק כמו סיבוב הרעשן. אנו אוחזים בבסיסו של הרען ומתחילים לסובב אותו בכל הכוח – והתוצאה היא הרעשן מסתובב ומרעיש.

לעומת זאת בחנוכה, התוצאה היא מעל ומעבר, בדיוק כמו סיבובו של הסביבון! קומץ לוחמים, גובר על כל חיל סירון? מפיץ ומפזר לכל עבר את חיל ארם? גובר על גורגיש תלמאי? על ניקנור וכל צבאם האדיר? מניס עשרות אלפי חיילים? מה כוחם של מעטים אלו מול כמות בלתי נתפסת של חיילים מאומנים, עם נשק מתקדם ביותר? עם אלפי פילים?

רגילים אנו לפעול ולתכנן מהלכים זהירים ומחושבים, שיש להם סיכוי סביר להניב תשואה נאותה. אנחנו אוהבים להיות "עם שני רגליים על הקרקע" ולא ליטול סיכונים מיותרים, סיכונים מעוטי סיכונים.

איזה סיכוי היה למרד החשמונאים להצליח? מעטים כנגד רבים כל כך, קומץ איכרים אל מול צבא האימפריה החמוש?

האם זה רק סיכוי שקרוב לאפס? הרי זה סיכוי אפסי!

זה כישלון חרוץ מראש! הפסד מלכתחילה!

איזה סיכוי היה לנר החנוכה שכמות השמן מספיקה בקושי ליום אחד, לדלוק שמונה ימים?

לא היה סיכוי! לא היה צ'אנס!

איזה סיכוי יש לסביבון בעל הרגל האחת להחזיק מעמד בעמידה לצמיתות?

אין סיכוי, אין צ'אנס!

ובכל זאת, כאשר נסובב את הסביבון נראה אותו אפילו מפזז ומרקד!

מהו סודו של הסביבון? מה הרז הטמון בסביבון?

אההה, סובבו אותו מלמעלה!

אכן כן, זהו סוד הניצחון במלחמה – לא היה סיכוי, לא היה צ'אנס אבל כך סובבו מלמעלה!

זהו גם סודם של הנרות שדלקו ודלקו... כי "מי שאמר לשמן שיידלק הוא יאמר לחומץ וידלוק" ויאמר גם לנר שלא יכבה!

זהו גם סודנו אנו בשלהי שנת 2012!

הקמת מדינת ישראל בלב ים של 2000000000 ערבים שונאים ושוטמים, האם זהו הוא מעשה סביר? האם יש לזה בכלל סיכוי?

האם קיומנו כאן במדינה האהובה שלנו מדינת ישראל במשך 63 האומנם זה דבר מובן מאיליו? האם זה מובן בשכל הישר? האם משהו יכול להסביר זאת בצורה לוגית?

האם העתיד בהיר? ברור? הרי כל מי שמתבונן בצורה אובייקטיבית יאמר מייד שהו היא מדינה של סביבון! היא מחזיקה מעמד כי מסובבים אותה מלמעלה!

התעוררנו בבוקר? זהו נס! פקחנו עיניים? זהו נס! אנו נושמים בכוחות עצמנו? זהו נס! יש לנו עיניים רואות? זהו נס! יש לנו שני אוזניים שומעות? זהו נס! יש לנו מוח חושב? זהו נס! כל האברים שלנו מתפקדים? זהו נס! זכינו להיוולד מבין עשרות אלפי זירעונים וביציות? זהו נס! אנחנו יהודים? זהו נס! אנחנו בריאים ומתפקדים? זהו נס! זכינו ללדת?הזהו  נס! יש לנו ילדים בריאים? זהו נס!

אם רק נעצור לרגע את מרוץ הסביבון ונחשוב לרגע, נגלה כי המציאות המקיפה כל אחד ואחת מאיתנו היא בצורה ניסית כולה. התרגלנו לראות את הנס כמשהו שיוצא מגדר הרגיל, שלא כדרך הטבע. אך אם נעמיק לרגע ונחשוב, ניווכח כי מה שאנו מכנים "טבע" הוא בעצם שרשרת נסים בלתי פוסקת. "נס-גדול-היה-פה" היה אז בימי החנוכה, ונכון גם לכל רגע ורגע נתון, ואולי בכלל נכון יותר לומר "נס-גדול-נמצא-פה!"

יהי רצון שנזכה שאורם של ימי החנוכה יחממו את הלבבות יאירו את השלהבת החבויה בכל אחד ואחת מאיתנו באושר ושמחה בריאות והצלחה גיל וגילה אור ואורה עם הרבה נחת יהודי אמיתי שפע והצלחה וחיים מלאים בהרבה הרבה דבש בנשמה.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

הרב יוסף ויצמן שליט"א

מרצה בכיר בארגונים שונים ובמקומות ואירועים פרטיים בכל הארץ  לפי תיאום מראש.

השיחות מרתקות ומאתגרות את הקהל למחשבה ועניין.

ההרצאות מתובלות בסיפורים אמיתיים הנמסרים בצורה מעניינת ובלתי נשכחת.ועוסקים

במגוון נושאים כמו יהדות, פסיכולוגיה , רפואה ומשפטים , זוגיות וחיים יותר טובים

המסר מועבר בצורה בהירה ומובנת למגוון אנשים וגילאים מכל שכבות האוכלוסייה.

משפט המפתח של  ההרצאות הוא : גם הנשמה צריכה אוכל והמח מזון..


הרב ויצמן הינו ראש כולל והמרכז ללימודי יהדות "תורה ודעת"
מחבר הספרים רבי המכר:
"ברית יצחק" - בנושא ברית המילה לפי הצד ההלכתי והרפואי.
"מערכי תורה" בסוגיות שונות בתלמוד.

רחוב אצ"ל 16 בני ברק. טלפון: 052-8144488

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת הרב יוסף ויצמן

מאת: הרב יוסף ויצמןשפת האור29/01/128701 צפיות
הפעם הייתי רוצה לדבר על נקודה חשובה לכל אחד ואחת מאיתנו "צדק חברתי" לחלקינו הגדול קשה מאוד אפילו להעלות על שפתותינו את מילת ה"תודה". מדוע? האם זה משדר חולשה? האם זה משדר תלות בזולת?

מאת: הרב יוסף ויצמןהריון ולידה05/01/121213 צפיות
התפתחות המדע והטכנולוגיה סוחפים את בני דורנו לעשות הכל בצורה "יסודית", היום כמעט ואין אישה שתלד מבלי שתערוך בדיקת אולטרה-סאונד.

מאת: הרב יוסף ויצמןרוחניות - כללי05/01/121194 צפיות
יצד נוכל לחגוג במקום את חג ההודיה פעם אחת בשנה ליום ההודיה שנחגוג אותו 365 יום בשנה? מהו תו התקן לחיים מאושרים? כיצד נוכל להגיע אל הפסגה הנכספת? כיצד נוכל להפוך לאנשים טובים יותר? נעלים יותר?

מאת: הרב יוסף ויצמןזוגיות ואהבה05/01/121424 צפיות
דרת נשים? אדרת נשים? שרפת פחי אשפה? יריקות על ילדות בגיל שבע? האומנם אנו הולכים לעימות חזיתי? האומנם אנו לפני מחמת אחים? מה דעת היהדות על כך? מה אמר על כך הרבי מליובאוויטש? כיצד נוכל לגרש את החושך?מה דעת היהדות על כך? להזמנת הרצאות וחוגי בית בנושאים מגוונים ומרתקים במודעות עצמית ופיתוח האישיות בראי היהדות הרב יוסף ויצמן 052-8144488

מאת: הרב יוסף ויצמןאקטואליה03/06/101533 צפיות
המושג 'שלום' פופולרי מאד בימים אלו. מכל עבר ניתן לשמוע אנשים שמדברים על השלום – בינינו לערבים, בינינו לשכנינו, בין בעל לאשתו ואפילו בינינו לבין עצמנו. יתכן והשלום הוא המושג המרכזי ביותר בכל היהדות כולה.

מאת: הרב יוסף ויצמןיהדות18/03/091574 צפיות
יש לשאול מה נשתנה חג החירות שלנו? מדוע מרבים אנו להדגיש בו דווקא את: "הא לחמא עניא", שדווקא בו אנו פותחים בעריכת הסדר? מפני מה נקבע שם החג "חג המצות" על שם לחם העוני? כמו כן, מדוע נצטוינו לספר ביציאת מצרים, בעת שהמצה מונחת לנגד עינינו? האין בכל אלו סתירה לציון חירותנו?

מאת: הרב יוסף ויצמןיהדות18/03/091590 צפיות
"בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו, כאילו הוא יצא ממצרים". על האדם לדמיין לעצמו בצורה מוחשית ביותר שעדיין הוא נמצא בארץ מצרים, בתוך מצוקת העבדות, מלא חרדה לחייו, מושפל ומוכה וכל מחשבותיו להמלט משם בדרך טבעית מתגלות כבלתי מעשיות. מצרים היתה המדינה החזקה ביותר באותה תקופה, מלך אדיר שנערץ על בני עמו כאל, שלט עליה, ובני עמו היו מוכנים לעשות למענו הכול.

מאמרים נוספים בנושא יהדות

מאת: בתיה כץיהדות01/12/19107915 צפיות
האם יש פסוקים בתורה שבכתב המדברים על תורה שבעל פה?

מאת: בתיה כץיהדות01/12/196011 צפיות
טענות של דתות אחרות. ומאין לנו שהיה זה באמת אלוקים שנתן את התורה לישראל?

מאת: בתיה כץיהדות01/12/196060 צפיות
בתורת ישראל. בכל דת תמיד היתה שגורה האמונה במנהיג אחד שרק אליו התגלה האל וכל מי ששכל בראשו יבין מיד שקל לשקר ולהמציא תורה באופן כזה. לעומת זאת, בתורת ישראל אנו רואים התגלות לאומית לעם שלם, מעמד הר סיני.

מאת: בתיה כץיהדות01/12/196094 צפיות
מאין לנו שיש תכלית לחיים שלנו ולא באנו הנה רק כדי ליהנות.

מאת: בתיה כץיהדות01/12/196068 צפיות
לאלוקים אין בורא. משום שאלוקים הוא היוצר את התהליך של "בורא ונברא"/"נולד ומוליד", הוא עצמו אינו שייך לתהליך אותו יצר. עצם זה שאלוקים יצר את כח המשיכה לא אומר שאלוקים עצמו כפוף אליו. האם יש הסבר "מדעי" יותר מדוע לאלוקים אין אלוקים?

מאת: בתיה כץיהדות01/12/196065 צפיות
אם לא ניתן לדמיין את האלוקים אז איך ניתן להאמין בו? מהו בעצם אלוקים אם כך?

מאת: בתיה כץיהדות01/12/196094 צפיות
המדע כידוע לכל, משרת אותנו בטכנולוגיה, מציאת תרופות למחלות, וביחוד נוחות. זאת הסיבה שרוב האנשים החליטו לבחור ולדבוק במדע ובממסד המדעי, כי הם ראו בו את המייצג הבלעדי של הידע והקידמה המשרתים אותנו בחיינו.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica