גופנו – אוטוביוגרפיה מהלכת
"אני עייפה..אני חשה שאין לי אנרגיות לכלום..אני רק רוצה ללכת למיטה ולישון".
נילי הביטה בי ממקום מושבה, התיישבה בקצה של הספה ניכר כאלו גופה הכבד מנסה לקחת כמה שפחות מקום בחלל. אני מביטה בעיניה והן נראות עייפות על סף יאוש.
נילי, בת 37, עורכת דין במקצועה ונשואה. הגיעה אליי, בשל תחושת חוסר סיפוק בחייה האישיים והמקצועיים. היא סבלה ממחושים בביטנה וכאבי ראש תקפו אותה על בסיס שבועי.
ביקשתי ממנה שתביא את מודעותה אל גופה ותתאר עבורי מה היא חשה. נילי שמה לב שביטנה מתוחה.
פסיכותרפיה גופנית מתחילה בהגדלת המודעות לגוף. לעיתים, המעבר מהנסיון לפתור בעיות ברמה הרציונאלית להקשבה לתכנים עמוקים יותר שמעורר גופנו, הינה למידה מחדש של התחברות והקשבה לעצמנו. אנו רגילים להתייחס לגוף מתוך נקודת מבט אסתטית. אך למעשה, הגוף טומן בחובו גישה לאמת עמוקה יותר ולעיתים מפתיעה שבתוכנו.
ביקשתי ממנה שתתרכז בתחושה ותראה עם עולה בה דימוי שמשקף את התחושה שבבטן.
"זאת תחושה של משהו חזק ונוקשה - היא ענתה. "זה כמו חומה, קיר מבטון..".עודדתי אותה להישאר בתחושה ולנשום לבטן.
כולנו רגילים, באופן אוטומטי, לדחות/לשפוט/לבקר/לנתח תחושות ורגשות לא נעימים. ככל שאנו עסוקים בביטול רגשותינו- אנו חשים שאנו נשארים באותו מקום ואולי מרגישים אף גרוע יותר. כאשר אנו מאפשרים לרגשות לעלות- אנו מאפשרים להם להתפתח ולהשתנות. כאן, נכנסת מערכת היחסים של אמון בין המטפל למטופל אשר מאפשרת להרחיב את היכולת לחוש ו"להחזיק ביחד" רגשות קשים.
נילי החלה לחוש את המאמץ שבטנה עושה כדי להישאר קשה וקשוחה. היא עצמה את עיניה, ובעידודי ניסתה לחוש איזה רגש מתבטא דרך התחושה הזו. "זה כאילו תחושה של אסור"- אמרה לי נילי "תחושה שאסור להיות רגשנית..", "אני חשה פחד" הבזיקה בה ההבנה. אט אט תחושת הנוקשות התפוררה "התחושה בבטן הפכה לתחושה שמזכירה חלל..כמו ריק" אמרה. "מהו הדבר שמפחיד?" המשכתי לשאול.במוחה הבזיקה תמונה של ילדה כבת שלוש לערך, יושבת בפינת החדר בעיניים גדולות ועצובות. "תשאלי את הילדה מדוע היא עצובה?" אמרתי. בתגובה תחושת החלל שבבטנה פינתה את מקומה לתחושה חזקה של גוש בגרון. נילי חיכתה ואט אט עלו במוחה כל אותן פעמים שבהן שמה את רגשותיה וצרכיה בצד משום שחשבה שאלה של בעלה/ילדיה/הבוס בעבודה חשובים יותר. "כאילו שאין מקום לכל הרגשות שבתוכי" אמרה.
היא החלה לבכות, אך הפעם היו אלה דמעות של רווחה, כאלו גל עצום של עצב השתחרר. "אני חשה שגופי קליל, כאלו יצאתי מאיזו מערה למקום שבו אני יכולה לראות, להריח ולשמוע שוב".
עייפותה של נילי, לצד המחושים בבטנה וכאבי הראש, היו ביטוי לנוקשותה כלפי עצמה וכלפי העולם הפנימי שלה. פעמים רבות המאמצים הרבים שאנו משקיעים בנסיון להכחיש את רגשותינו מתבטאים בתחושות של עייפות ודיכאון.
רובנו מכירים את החוויה של התכווצות. אומרים לנו משהו מעליב, פוגע - וקודם כל הגוף מגיב. לפני כל חשיבה רציונאלית או עיבוד נתונים כלשהו- הגוף מדבר. באותו אופן, נחרטים בגופנו קווי המתאר של חיינו. אורך חיים מתוח או לחוץ נאגר בגוף בדמות מתח שרירים כרוני, טראומה הגורמת לגוף להתכווץ ולאבד נשימה באופן קיצוני- תישאר במערכות העצבים ותישא סימפטומיים פיזיים ונפשיים. .
הגישה של פסיכותרפיה גופנית גורסת שישנו קשר הדוק בין רגשות מודחקים, זיכרונות וטראומות שחווינו במהלך חיינו לבין דפוסים גופניים, חשיבתיים והתנהגותיים. פסיכותרפיה גופנית הינה טיפול נפשי המתייחס לגוף כמראה המשקפת מה קורה בנפשנו. הגוף, משמש כאוטוביוגרפיה מהלכת: מנח הגוף, מתח השרירים ומיקומם, תנועות הגוף, שפת הגוף ותחושותיו. כל אלו, למעשה, הם שער אל התת-מודע של נפשנו, שער המאפשר גישה אל לב הבעיה. ההתיחסות אל כל הרבדים שבאדם מאפשרת הן שיחרור פיזי והן שיחרור נפשי המביאים לשינוי.
שאלה – כיצד פסיכותרפיה גופנית שונה מהפסיכותרפיה הקלסית?
ראשית, ההבדל הינו ביצירת חוויה. הטיפול בפסיכותרפיה גופנית הינו חוויתי. להבדיל מטיפול וורבלי בלבד, הפסיכותרפיה הגופנית משתמשת במגוון כלים חוויתיים המותאמים לכל מטופל באופן ספציפי וייחודי. דמיון מודרך, נשימה, מגע, משחק תפקידים ותחושות גוף הינם מקצת מהכלים התרפוייטים בהם משתמש הפסיכותרפיסט הגופני. ההבדל בן הבנה שיכלית להבנה מתוך חוויה גופנית-נפשית, פותחת את השער אל רמות עמוקות יותר של מודעות עצמית. השילוב בין יצירת מרחב בטוח בקשר הטיפולי ובין חוויה נפשית- גופנית, יוצרים קרקע המאפשרת התפתחות וריפוי .
שנית, ייחודה של הפסיכותרפיה היא בכך שהיא עוברת את מחסום "השכל" והרציונאל. התיחסות לגוף, תוך כדי טיפול, מעוררת הקשבה לאמת עמוקה יותר, בעוד השכל מנסה להבין, לנתח ולפרש. הגוף מכיל בתוכו מידע, זכרונות וחויות הקשורים לסימפטומים שברצוננו לרפא.
בנוסף על כך, הגישה הטיפולית הינה הומוניסטית ומתבססת על ראיית האדם כמכלול של גוף, נפש, מחשבה והתנהגות. באותו אופן, הריפוי מתבטא בכל ההבטים הללו.
בעבודתי הטיפולית אני שמה דגש על מרחב בטוח וקשר טיפולי מתוך אמונה שאלו חשובים בבואנו לגעת בתכנים נפשיים, מודעים ולא מודעים בתוכנו.
שאלה –לאלו אנשים פסיכותרפיה גופנית מתאימה?
הטיפול בפסיכותרפיה גופנית, בדומה לפסיכותרפיה הקלסית, מתאים לכל מצוקה נפשית. מצבי משבר, לחץ ומתח, מצבי חרדה (כולל פוביות, התקפי חרדה, (OCD , דיכאון, פוסט- טראומה (טראומה ממוקדת וטראומה התפתחותית). דימוי עצמי נמוך, זהות מינית, התמכרויות, יחסים ומחלות פסיכוסומטיות. למעשה, כל אדם המחפש דרך להכיר את עצמו, לצמוח ולהתפתח.
(מכאן והלאה, לשיקולכם, האם כדאי להכניס לכתבה את הפיסקה הבאה)
שאלה – מאין הגיעה הגישה של פסיכותרפיה גופנית?
פסיכותרפיה גופנית הגיעה מהזרם ההומוניסטי. הינה שיטת טיפול אשר פותחה על-ידי הפסיכיאטר ד"ר וילהלם רייך, תלמידו של זיגמונד פרוייד. רייך הבחין כי בזמן הטיפול הוורבלי, הפסיכואנליטי, מגיב גוף המטופל להתרחשויות הנפשיות. רייך היה חלוץ בתקופתו ומצא קשר בין תהליכים שמטרתם להגיע אל כוח החיים, אותו כוח ראשוני החבוי בכל אחד מאתנו, ולעודד את זרימתו החופשית לכדי ביטוי מלא.