|
|
|
|
|
|
|
|
השפעת החשיבה על מצבי מתח וחרדה
|
|
|
|
|
הכותבת, נעמי בר -פסיכותרפיסטית ומנחת קבוצות בתל-אביב
השפעת החשיבה על מצבי פחד וחרדה
הריאקציה המונחת ביסוד מצבי פחד ודאגה היא הכוננות לקראת סכנה פוטנציאלית אשר הייתה חיונית, ללא ספק, להישרדות במהלך האבולוציה. כאשר פחד מפעיל את המוח הרגשי, חלק מן החרדה הנגרמת עקב כך מקבע את תשומת הלב באיום הקרוב, ומאלץ את המוח להתרכז-עד כדי אובססיה- בשאלה כיצד להתמודד עם איום זה, ולהתעלם מכל דבר אחר לפחות בטווח הקרוב. בורקובץ ועמיתיו (גולמן,1995) החלו לחקור את הדאגה כשהיא לעצמה, תוך ניסיון לגבש טיפול בנדודי שינה. החרדה – כך גילו החוקרים- מופיעה בשתי צורות: קוגניטיבית ע"י מחשבות דאגניות וסומאטית- ע"י תסמינים גופניים של חרדה, כגון הזעה, עליית דופק הלב, מתח בשרירים. ברקוביץ מצא כי הבעיה העיקרית של הסובלים מנדודי שינה איננה הגירוי הסומאטי. מה שמנע מהם להירדם היוהמחשבות שנדחקו ופרצו ללא הרף. הרגל הדאגה מחזק את עצמו, מעין "לולאה" אינסופית של התמכרות מחשבתית רדופת חרדה. הדאגה מקבלת – באופן פסיכולוגי-את האשראי על מניעת הסכנה שבה היא מעוגנת באופן אובססיבי. הצעד הראשון, טוען ברקוביץ, הוא מודעות עצמית, "לכידת" האפיזודות גורמות הדאגה מיד עם תחילתן, ככל שהדבר אפשרי- ובאופן אידיאלי, מיד לאחר שתמונת הקטסטרופה משחררת את מחזור הדאגה-חרדה. ברקוביץ מאמן בני אדם בגישה זו, בכך שתחילה הוא מלמד אותם לעקוב אחרי גורמי חרדה, ובמיוחד לזהות מצבים גורמי דאגה, או מחשבות ותמונות חולפות הגורמות לדאגה, וכן את התחושות הגופניות המלוות את החרדה. לאחר תרגול, המטופלים מסוגלים לזהות את הדאגות בנקודה מוקדמת יותר ויותר של מעגל הדאגה. כך הם לומדים שיטות הרפיה, שאפשר לישמן ברגע שמזהים את הדאגה מתחילה לכרסם. צירוף של חשיבה ביקורתית וספקנות בריאה כלפי הנחותיהם אמור לפעול כבלם על ההפעלה העצבית המונחת ביסודה של החרדה. יצירה פעילה של מחשבות מסוג זה עשויה להפעיל את מערכת המעגלים המסוגלת לעצור את הדחף הלימבי לדאגה. ובה בעת, גרימה פעילה של למצב של הרפיה יוצרת פעולת-נגד לאיתותי החרדה, שהמוח הרגשי משדר דרך הגוף. בורקובץ מצביע על כך שאסטרטגיות אלה יוצרות נתיב של פעילות מנטאלית שאיננו עולה בקנה אחד עם דאגה. כאשר מתירים לדאגה לחזור על עצמה שוב ושוב, ללא התמודדות מלאה, היא זוכה בעוצמה משכנעת. ההתמודדות מולה, באמצעות מחשבות המתרכזות במגוון של נקודות השקפה אחרות, לא פחות אפשריות, מונעת מן המחשבה הדאגנית להתקבל באופן נאיבי כאמיתית ונכונה. מחקרים הוכיחו כי אפילו מצבים פסיכיאטריים של חרדה שוחררו בדרך זו מהרגל הדאגה שלהם. (גולמן, 1995) חוקר נוסף עסק בהשפעת החמשבה על מצבי מתח וחרדה, אלברט אליס ( 1995) הניח שרגשות שונות, ובפרט חרדות, אינם נובעים ישירות מאירועים מציאותיים, אלא מהפירוש שאנו נותנים להם. לדוגמה, העובדה שאדם בתהליך גירושין כשלעצמה לא גורמת לחרדה או לדיכאון, אלא הפרשנות שלו למצב, המביאה אותו לחשוב שהוא נכשל, שלא יוכל למצוא זוגיות חדשה בעתיד, ושהכישלון ייגרר לתחומי חיים אחרים. השיטה שהוא פיתח חותרת לשנות את תפיסת העולם של האדם ולהקנות לו אמונות ותפיסות רציונאליות. הוא כולל ניתוח של ההצהרות המילוליות של האדם, כדי ללמוד מהן על אמונותיו הלא רציונאליות, ושכנועו, בטיעון הגיוניים, להחליפן באמונות רציונאליות, שיאפשרו לו לשפר את תיפקדו ואת הסתגלותו למציאות. אפילו הרמב"ם, מציע דרך דומה להתמודדות עם מצבי חרדה : ''אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה'' (צהלון, תשס"ב). מחשבות השליליות שאדם מתחיל לחשוב עליהן הכוללים פחדים וההבלים התופסים את מוחו של האדם קורים כשמוחו של האדם פנוי ממחשבות חיוביות. כשדעתו אינה מוסחת, אומר הרמב"ם, צפים ועולים ברגעי משבר כל החוויות, המראות וכל שאר העניינים שהאדם עבר במשך חייו, ומגיע לידי משבר וחשיבה מעוותת, אך אם האדם ממלא את עצמו בחכמת התורה, קובע עיתים לתורה, מחכים ומעשיר יותר, מוחו לא פנוי לעסוק בהבלים, וכך יכול האדם לחיות באמונה ובטחון בבורא עולם ולא ליפול לתסכולים וחרדות, האווירה סביבו היא אוירה חיובית, דן לכף זכות, הוא חושב חיובי גם על עצמו וממילא גם מתנהג בצורה חיובית. אדם שחושב בצורה מסוימת גם מתנהג בהתאם. (צהלון, תשס"ב). לזרוס גרס שהחרדה היא תוצר של המתרחש במוחו של אדם, ע"פ לזרוס אין באמצעותו של גירוי חיצוני להוליד חרדה לולא המשמעות האישית שאדם נותן למצב מסוים. דיפאק צ'ופרה (1995), מתאר את השפעת דפוס-החשיבה של אנשים הסובלים מפוביות למרות מאמציהם ההכרתיים לשינוי; דפוס-החשיבה והתגובה אליו מושרשים עמוק יותר מרמת החשיבה הרגילה של המוח ונדרשים כוחות נפש על מנת ללוכדם. ג'וזף מרפי,(1987) , כותב הספר המפורסם "כוחו של התת-מודע" טוען כי הפחד הוא אויבו הגדול ביותר של האדם. מחשבות אפופות ברגש של פחד זוכות להכרה בתת-מודע, ומגיעות לכדי הגשמה במציאות. מעין "נבואה שמגשימה את עצמה". מרפי מציע לנצח כל פחד ע"י השאות חיוביות אשר נוגדות את ההצהרות אשר בבסיס הפחד. ד"ר איתי שצקר, מטפל בהיפנוזה ומנהל מרפאה לרפואה משלימה בשירותי בריאות כללית, המתמחה בטיפול בחרדות באמצעות דמיון מודרך. טוען שהאדם אינו יכול לשנות את מה שקורה בעולם החיצוני, אבל הוא כן יכול לשנות את התגובה הפנימית שלו. הוא מלמד את מטופליו באמצעות הדמיון, תגובה פנימית יותר טובה ויותר מסתגלת לדברים שמתרחשים בחוץ.תגובה אשר מתחקה אחר תגובותיהם של אנשים לא חרדתיים שנקלעים לנסיבות קשות. כאשר המטופל נמצא נמצא במצב של הרפיה, יש לו יכולת להתחקות אחר הרגשות ותסריטים שליליים שיש לו בראש, ומתוכם אפשר ללמוד להגיע למצב מאוזן להבין את הפחד ולעבוד איתו.(גילי,2002)
www.neomibar.com |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר:
ייחודה של הפסיכותרפיה היא בכך שהיא עוברת את מחסום "השכל", בעזרת מגוון כיליים מלבד שיחה. כיליים אשר מאפשרים גם חוויה, התנסות ונגיעה ישירה ובלתי אמצעית הנושאים שברצוננו לרפא. הפסיכותרפיה מתייחסת, באופן הוליסטי, אל כל הרבדים שבאדם מאפשרת שחרור הן פיסי והן נפשי אשר נותן לפוטנציאל הטמון בך לצאת החוצה וליצור שינוי בכל הרמות- המחשבה, הרגש וההתנהגות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת נעמי בר
|
לחרדות כרוניות, החוזרות על עצמן, יש תכונות של 'חטיפה רגשית'. החרדות והדאגות מופיעות ממקום לא ברור, לא מוגדר, חסרות שליטה ויוצרות זמזום קבוע של פחד וחסינות מפני ההיגיון אשר "נועלות" את הדואג בהשקפה חד ממדית, חסרת גמישות, לגבי נושא הדאגה. כאשר מחזור חרדה זה מחריף ומתמיד הוא עובר את הגבול והופך ל"חטיפות" עצביות מלאות, הפרעות של דאגה, פוביות, אובססיות ומצבי כפייתיות, התקפות של פאניקה.
|
|
הריאקציה המונחת ביסוד מצבי פחד ודאגה היא הכוננות לקראת סכנה פוטנציאלית אשר הייתה חיונית, ללא ספק, להישרדות במהלך האבולוציה.
כאשר החרדה מפעילה את המוח הרגשי, חלק מן החרדה הנגרמת עקב כך מקבע את תשומת הלב באיום הקרוב, ומאלץ את המוח להתרכז-עד כדי אובססיה- בשאלה כיצד להתמודד עם איום זה, ולהתעלם מכל דבר אחר .
|
|
כאשר הילד שבתוכנו פצוע, מאגרי אנרגיית החיים שלנו מבוזבזים על שימור מערכות ההגנה שלנו. מנגנוני הגנה רבים כמו הדחקה והכחשה נועדו להגן על הילד הפנימי הפגוע שבנו.
|
|
הגישה של פסיכותרפיה גופנית גורסת שישנו קשר הדוק בין רגשות מודחקים, זיכרונות וטראומות שחווינו במהלך חיינו לבין דפוסים גופניים, חשיבתיים והתנהגותיים. פסיכותרפיה גופנית הינה טיפול נפשי המתייחס לגוף כמראה המשקפת מה קורה בנפשנו. הגוף, משמש כאוטוביוגרפיה מהלכת: מנח הגוף, מתח השרירים ומיקומם, תנועות הגוף, שפת הגוף ותחושותיו. כל אלו, למעשה, הם שער אל התת-מודע של נפשנו, שער המאפשר גישה אל לב הבעיה. ההתיחסות אל כל הרבדים שבאדם מאפשרת הן שיחרור פיזי והן שיחרור נפשי המביאים לשינוי.
|
|
האדם, כיצור חברתי, נזקק לחברתו של הזולת. יחסים בינאשיים מעניקים לאדם תמיכה,הערכה וכבוד. הזולת מגלה בנו עניין, נותן בנו אמון, מעניק לנו מידע ומסייע לנו בעת מצוקה, אם בעצה, בתמיכה או בסיוע חומרי. מי שאינו מצליח לקשור קשרים חברתיים הדוקים ומשמעותיים עם הזולת, או מי שהתנסה בניתוק יחסים כאלה – חש בדידות.
|
|
כולנו נעים קדימה ואחורה בין הפחד מפני נטישה ובין הפחד מפני מחנק. יש מי שנותרים בודדים, כי הם חוששים שיחנקו אותם הרגשות הקשורים ביחסי קירבה. אחרים מסרבים לנתק קשרים הרסניים, בגלל האימה מפני הרגע שבו ייוותרו לבדם. הרוב נעים בן שני הקצוות.
|
|
הערכה עצמית הינה חיונית להישרדות פסיכולוגית. זהו תנאי רגשי הכרחי, ללא מידה מסוימת של תחושת ערך עצמי,
החיים יכולים להיות מכאיבים לאין שיעור.
|
מאמרים נוספים בנושא בריאות הנפש
|
לא אחת, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ליד אנשים שחווים התקף חרדה. זה יכול להיות בן או בת משפחה, חבר קרוב או אפילו אדם זר. אנחנו נדע לזהות התקף כזה, במספר צורות, בין אם זה בגלל שהם נמצאים במצב של "שיתוק", כלומר הם לא זזים ולא אומרים מילה, הרבה פעמים הנשימה שלהם תהיה מואצת, יש מקרים בהם נרגיש שהם רועדים ולא מגיבים למרות שברור לנו שהם בהכרה מלאה, נושמים ואין שום בעיה פיזיולוגית שאמורה למנוע מהם להגיב.
|
|
פדיון נפש - מי צריך לעשות? ומה צריך לעשות? ומי לא ראוי לעשות? דבר טבעי שכל אחד מאיתנו חפץ בחיי חרות הצלחה ומנוחת הנפש, אך מה היא החירות האמיתית ומה היא מנוחת הנפש? פדיון נפש הוא המתקת הדינים כעין רעונן נהיגה כדי להמתיק נקודות רעות של עבירות תנועה... כנסו תבינו.
|
|
נשים רבות חוות תופעות רגשיות ופיזיות לאחר לידה הקשורות בשינויים ההורמונליים ובשינוי הסטטוס. לרוב תופעות אלה חולפות מעצמן בתוך מספר שבועות, אך לפעמים הבעיה מתפתחת ומעמיקה לכדי דיכאון אחרי לידה.
|
|
הלקוח תמיד צודק, איך לגרום ללקוח להרגיש טוב, מה נכון לענות, איך לא לצאת צודק, איך למכור יותר, טיפול בהתנגדויות לקוח, אימון אישי לחיים, מאמן עסקי: וכאן אבאר, כי איש מכירות טוב, יש לו מראש תשובה טובה לכל התנגדות אפשרית של הלקוח. תשובה כל כך טובה, שמסבירה ללקוח, למה עליו לקנות את המוצר הזה, דווקא בגלל הסיבה שבגללה הלקוח חושב שהוא לא אמור לקנות את המוצר, וכמו שהסברתי את זה במקום אחר. יחד עם זאת, יש לציין ולהסביר, כי לא משנה כמה אתה כאיש מכירות, חושב שאתה חכם / צודק / יודע מה טוב ...
|
|
איך לא לדפוק את הלקוח, מוסריות בתהליך מכירה, איך למכור מוצר גרוע, להאמין במוצר, לא מאמין במוצר, איך למכור מוצר יקר, תמיכה נפשית, אימון עסקי: וכאן אבאר, נקודת מבט שחשוב לאיש מכירות לדעת אותה, והיא נקודת המבט על עד כמה הלקוח צריך / רוצה את המוצר שאתה מוכר לו. כי כל מיני סוגים של לקוחות. לדוגמא יש לקוח שרוצה את מה שאתה מוכר לו, ויש לקוח שצריך את מה שאתה מוכר לו, ויש לקוח, שאומר שהוא רוצה, אבל הוא לא צריך וכולי. והעניין הוא, שיש אנשי מכירות שמנסים להיות "מוסריים", והם מרגישים רע ...
|
|
טיפול זוגי אחרי בגידה, האם לסלוח על בגידה, מתי לסלוח על בגידה, בעיות בזוגיות, התמודדות עם בגידה, להתגבר על בגידה, מאמן אישי ועסקי, טיפול הוליסטי: עכשיו נגיד בן אדם שבגדו בו אוקי והוא סולח על זה שבגדו בו מה זה אומר, אתה הבנת הייתה נגיד אשתך נגיד בגדה בך ואתה סולח לה על זה מה זה משדר לה? ש: מה זה משדר לה? אליעד: כן חולשה חוזקה. ש: תלוי עד כמה היא מצטערת. אליעד: מה הקשר היא לא מצטערת מה הקשר עכשיו? ש: זה משדר חולשה אם היא לא מצטערת. אליעד: לא חייב מחויב טוב זאת התשובה שלך? ש: לא ...
|
|
איך לשכוח מישהו, איך למחוק געגוע, איך לא לפחד מבגידה, איך למחוק זיכרון אהבה, nlp, איך לא לאהוב, מאמן אישי מומלץ, מטפל התנהגותי קוגניטיבי: וכאן אבאר נוסחא, איך לחזק אהבה וקשר רגשי של מישהו למשהו, ואיך להחליש אהבה וקשר רגשי של מישהו למשהו. וממילא גם בצורה הזאת ניתן להשפיע על התלות הרגשית של אותו האדם, בדבר שאותו הוא אוהב. ואסביר גם איך יוצרים התניה בתת מודע, איך יוצרים עוגנים, איך שותלים מחשבות, איך לשכוח אקס, איך לא ליצור תלות רגשית, איך לגרום למישהו להתאהב או לא להתאהב בך, איך ...
|
|
|
|
|