מאמר זה יתמקד באחד הסעדים בחוק, העומד לצידם של בעלי המניות שעה שהם פונים לבית המשפט בבקשה כנגד קיפוחם על ידי בעלי מניות הרוב. סעד זה, שהינו יחסית דראסטי הינו הוראה לבעלי מניות הרוב לרכוש במחיר השוק הריאלי את מניותיהם של המיעוט והוא קבוע בסעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999: "(א) התנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה." (ההדגשה אינה במקור).
קישור למאמר המלא (כולל פסקי הדין המלאים)
בשני מאמרנו הקודמים "קיפוח המיעוט בחברה" ו- " תביעה בעילה של קיפוח המיעוט – אמצעי לפתרון סכסוכים בין בעלי השליטה וחלוקה בלתי שוויונית של משאבי החברה" דנו בדרכי הפעולה הפתוחות בפני מיעוט בחברה אשר חש שהתנהלות בעלי מניות הרוב גורמת לו קיפוח אשר מתבטא באי חלוקת משאבי החברה ורווחיה בצורה הוגנת. על מנת להבין טוב יותר מאמר זה אנו מציעים כי תעיינו גם במאמרים אלו.
על שיקולי בית המשפט בבואו לקבוע כי החברה נוהלה בדרך של קיפוח המעוט דנו במאמרים הקודמים. כאשר הגיע בית המשפט למסקנה כי אכן קופחו בעלי מניות המיעוט ניגש בית המשפט לבדוק מה הן הסעדים אשר יסירו את אותו קיפוח. כאמור לעיל, אחד מאותם סעדים הוא חיוב בעלי מניות הרוב לרכוש את מניותיהם של המיעוט.
סמכות בית המשפט להורות על רכישת מניות המיעוט:
כאמור בתא (ת"א) 1720/04 אטינג יונתן נ' ספקטור אבנר (2008) (פורסם בנבו) הסמכויות הנתונות לבית המשפט ע"פ סעיף 191 לחוק החברות, לרבות הסמכות להורות על רכישת מניות המיעוט מופעלות בעיקר כאשר המדובר בחברות פרטיות, שמניותיהם אינן נהנות מסחירות גבוהה. בד"כ בעל מניות בחברה פרטית יתקשה מאד למכור את מניותיו לצד שלישי והוא עלול למצוא עצמו "לכוד" בחברה, בלא יכולת לממש את מניותיו מצד אחד בעוד שבעלי מניות הרוב מנהלים את החברה תוך כדי קיפוחו, ראה ע"א 667/76 גליקמן ואח' נ' א.מ.ברקאי חברה להשקעות בע"מ, פ"ד לב(2) 281, בעמ' 285-286) (כמו כן ראה ע"א 2699/92 ניסים בכר נ' ת.מ.מ תעשיות מזון מטוסים (נתב"ג) בע"מ, פ"ד נ(1) 238, בעמ' 244-245, מפי כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן; ע"א 9014/03 גרינפלד נ' לסר[פורסם בנבו], פסקה 20 לפסק דינו של כב' הנשיא א' ברק (14.12.06); ע"א 2773/04 נצבא חברה להתנחלות בע"מ נ' עטר ו- 55 אח', [פורסם בנבו], פסקה 21 לפסק דינה של כב' השופטת מ' נאור, ופסקה 1 לפסק דינו של כב' הנשיא א' ברק); ע"א 275/89דוידזון נ' אורנשטיין, פ"ד מו(1) 125, 131;ע"א 594/99 פאקא תעשיות בע"מ נ' רוטנברג, פ"ד לו(3) 309, בעמ' 323-325, מפי כב' הנשיא מ' שמגר;
עם זאת, ועל מנת לשמור על איזון יש לציין כי בית המשפט מצווה לשמור על האיזון הנדרש בין מגמת אי-ההתערבות של בית המשפט בענייני הניגוד הפנימיים של החברה (ראה: ע"א 226/85 שאשא נ' בנק אדנים, פ"ד מב(1) 14), לבין הצורך למנוע ניצול לרעה של כוח השליטה העולה כדי קיפוח. לכן, בעת הפעלת סמכותו וקביעת הסעדים הראויים, על בית המשפט לנקוט זהירות ומידתיות (ה"פ (ת"א) 2113/94 צנה בע"מ נ' פולן בע"מ, [פורסם בנבו], כב' השופטת מ' רובינשטיין (25.6.97), בעמ' 65 ו-70).
הבהרה
דברי ההסבר אשר פורטו במאמר זה הובאו בצורה חלקית, תמציתית ובכלליות. בשום מקרה אין לראות בהם את נוסח החוק. אין המאמר דלעיל מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ובכל מחלוקת בענייני חוזים מומלץ בחום לפנות לעורך דין המתמחה בדיני תאגידים על מנת להבטיח את כל זכויותיכם ע"פ הדין.
בר אל ירון, עו"ד
בר אל ושות, משרד עו"ד