לפני כמה ימים הצהיר משרד הבריאות על עלייה מדאיגה של 76% בשימוש בריטלין. תרופה זו, יחד עם קונצרטה, מיועדת לטפל בבעיות קשב וריכוז (ADD) או קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD), וכן בליקויי למידה שונים, בבעיות רגשיות ומוטוריות ועוד.
אלא שהעלייה הקיצונית בנטילת התרופה מעידה על שאננות גדולה מדי. יש לזכור שריטלין אינו תרופת קסם, ולמרות שהוא בטוח לשימוש – לא צריך לאפשר לכל אחד לקחת אותו כמו סוכריות. הרי מרוב נטילת אנטיביוטיקה עבור כל הצטננות, גילינו שאנחנו מתחסנים והולכים נגד האנטיביוטיקה עצמה. אז מה עושים?
למרבה השמחה יש גם אלטרנטיבות טבעיות יותר, שלא מחייבות האבסה מתמדת בתרופות. רכיבה טיפולית על סוסים היא אחת מהן. לפני שאתם מרימים גבה ומצקצקים " ניו אייג' ", כדאי שתדעו שהטיפול מאושר על ידי קופות החולים ומשרד הבריאות, ואף נמצא בסל התרופות. מעבר לכך, טיפול באמצעות בעלי חיים (AAT – Animal Assisted Therapy) הוא תחום מוכר, ידוע ומקובל; ורכיבה טיפולית היא תת-ז'אנר בתחום זה.
היתרונות הטמונים בטיפול באמצעות סוסים הינם רבים. מכיוון שיש ניגודיות גדולה בין גודלו הפיזי של הסוס מחד ובין שלוותו המוקרנת החוצה מאידך, ניתן לסייע למטופל להתחבר אל הסוס הן מבחינה רגשית והן מהבחינה הפיזית. כמו כן יש לזכור שמדריך הרכיבה הוא איש מקצוע שעבר הכשרה והסמכה בתחום ספציפי זה. אין מדובר כאן במדריך לרכיבה רגילה על סוסים, שכן מדריך שכזה אינו רשאי לטפל באנשים (למרות שההפך קיים, ומדריכי רכיבה טיפולית בהחלט יכולים לשמש גם כמדריכי רכיבה חופשית).
חיבור זה מאפשר להקל על מגוון בעיות ולטיפול בהן: אוטיזם, PDD ואספרגר לסוגיהם; בעיות קשב, ריכוז והיפראקטיביות; שיקום מוטורי ופיזי של נכים ושל בעלי מוגבלויות אחרים; טיפול בבעיות התנהגותיות ורגשיות... והרשימה יכולה להימשך. ברור שגם רכיבה טיפולית אינה תרופת קסם; הטיפולים משפרים את איכות חייו של הרוכב, ובכך טמון כוחם ויתרונם הגדול. וכל זאת ללא נטילה בלתי פוסקת של תרופות ושל שאר חומרים כימיים.
ההחלטה לפנות לרכיבה טיפולית לא חייבת לבוא על חשבון נטילת ריטלין, בהכרח. ניתן להמשיך לקחת את התרופה ובמקביל להגיע לשיעורי הרכיבה, בפיקוח רופא. גם מי שמעוניין להפסיק לגמרי את נטילת התרופה חייב להיוועץ ברופא, כמובן, ובשום פנים ואופן לא לעשות זאת על דעת עצמו.
** כל הנאמר לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי