הפרעות קשב וריכוז (ADHD), אשר מופיעות אצל 5% -8% מהילדים, מתבטאות בקושי בריכוז והתמדה בפעולות שאינן מתגמלות או שאינן מעניינות, וכמו כן בקושי לשלוט בדחפים. ילדים עם הפרעות אלו, נוטים יותר משאר בני גילם, או לפחות מההתנהגות המקובלת אצל שאר בני גילם, לפעילות יתר ולאימפולסיביות. הם מתמקדים בפעולות מצומצמות המעניינות אותם ואין ביכולתם להפנות את תשומת הלב למוקדי עניין אחרים המתרחשים סביבם. בגלל שהקושי העיקרי והמשמעותי של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז הוא ביכולתם להתרכז, הוא ניכר מאוד בהקשבה, בקריאה, בלמידה, וכן בכל מה שדורש התארגנות ויציבות.
הפרעות קשב וריכוז – לא רק אצל ילדים
הפרעות קשב וריכוז קיימות גם אצל כ-6% מאוכלוסיית המבוגרים. ועם השנים התגלו מבוגרים רבים הסובלים מבעיה זו ולא אובחנו מעולם. בגלל שניתן לטפל בהפרעות אלה בכול שלב ועל ידי כך לשפר משמעותית את איכות החיים, מומלץ לגשת לאבחון קשב וריכוז גם בגיל מאוחר.
הפרעות קשב וריכוז בתחומי הרפואה השונים
הפרעת קשב וריכוז, היא אחת ההפרעות הקשות להגדרה. לא ברור, האם נכון להגדירה כהפרעה, כי אולי מדובר בכלל בהבדלים בין בני האדם, ממש כמו תכונה. לא ברור גם, לאיזה תחום ברפואה משתייכת הפרעה זו, האם לנוירולוגיה, בגלל ההנחה שמדובר בהפרעה ממקור מוחי, או האם לפסיכיאטריה, כי אולי מדובר בכלל בהפרעה הנובעת ממקור נפשי, או אולי היא שייכת לתחום העיסוק של רופאי הילדים והמשפחה, משום שמדובר בהפרעה שנפוצה מאוד אצל ילדים. היום, מטופלות הפרעות אלה אצל רופאים העוסקים באחד משלושת התחומים שהזכרנו, אך לכל אחד מהם ידע חלקי בנושא אשר אינו זהה בין שלושתם וכתוצאה מכך, אף האבחון והטיפול הוא שונה.