ניהול תכנון בצפון נערך כל כמה זמן ובכל עת שהציבור צריך או דורש שינוי בבינוי, בתעסוקה, בתחבורה וכדומה. כדי למלא את צרכי הציבור, מפתחות הערים פרויקטים שנועדו לשפר את התחבורה, להגדיל את מקומות העבודה, להגדיל היצע של מקומות בילוי וכן הלאה. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מתייחס לתפקידו של מורשה נגישות בצפון ובכל אזור אחר ומציין שעליו לספק חוות דעת כאשר מתבצע ניהול תכנון בצפון ובכל אזור אחר לגבי התנאים הראויים לבעלי מוגבלות וגישה שלהם למבנים, תחבורה ציבורית ועוד.
מתכנן ערים בצפון אחראי על כל ניהול תכנון בצפון ולצידו מורשה נגישות בצפון שמוודא כי התכנון, לא משנה באיזה תחום, תואם לצרכים של בעלי מוגבלויות. התאמת התכנונים המבוצעים לבעלי המוגבלויות שומרת על שוויון בינם לבין השאר מבלי לפגוע בחופש שלהם להשתמש בכל מה שיש למקום מושבם להציע.
לכל פרויקט מציבים מתכנן לפי תחום ההתמחות שלו. מתכנן ערים בצפון שאחראי על פיתוח תחבורה, למשל, לא מכיר את בעיית הנגישות של בעלי המוגבלויות, אלא אם כן בשנות העבודה שלו הוא הספיק להכיר את הצרכים של האוכלוסייה הזו. גם אם המתכנן מכיר ומבין את הבעייתיות ואת הצרכים, העירייה צריכה להציב לצידו מורשה נגישות בצפון שישים עין ויפקח על התכנון תוך הצעות לשיפורים ושינויים בעת הצורך.
אם העירייה רוצה לספק מקומות עבודה חדשים ולשם כך מעוניינת להקים מבנים שישמשו כמשרדים ובתי עסק שונים, על מתכנן ליצור מבנים שיהיו נגישים לנכים ובעלי מוגבלויות אחרות.
אפשר לראות כי מקומות המספקים שירותים לכלל הציבור, כדוגמת מוסדות ממשלתיים, הם נגישים לבעלי מוגבלויות. יש מקומות חנייה שמורים לנכים, יש תאי שירותים מיוחדים לנשים וגברים עם מוגבלויות, יש מעליות למי שמתקשה ללכת ועוד, וכל זאת על מנת שתהייה נגישות מלאה לכלל האוכלוסייה.
מורשה נגישות בצפון הוא הכרחי כאשר התכנונים הם לציבור הנרחב. אם הבנייה היא פרטית, אין כל דרישה לבנייה תחת פיקוח שלו, שכן הבנייה היא לשימוש פרטי בלבד.
הצורך במורשה הנגישות בצפון בכל עת שמתבצע ניהול תכנון בצפון נובע מהעובדה שתכנון ובנייה ציבוריים שלא נגישים לבעלי מוגבלויות אינה חוקית ופוגעת בזכות השוויון ובחופש התנועה של בעלי המוגבלויות.