אנורקסיה

אנורקסיה.
מהי אנורקסיה? תופעת האנורקסיה משתקפת בהרעבה עצמית.
אנורקסיה היא תופעה פיזיולוגית, שנובעת כתוצאה מהרס עצמי, שמתבטאת בהפעלה התנהגותית שגויה של הגוף הפיזי מבחינה רגשית, בעיקר בגלל אותם הרגשות השליליים שקשה לבעל התופעה להתמודד איתם, ואשר גורמים לייסורים, מה שמוביל לביטול עצמי והרצון לחיות.
תופעת האנורקסיה תעלם, כאשר בעל התופעה יהיה בו את הרצון לחיות, ולהזין את גופו באופן הבריא ולא להרוס את עצמו, וזה יקרה כשהוא ילמד איך להיות רגוע, כי הרוגע משקף את זהותו האמיתית, ואז הגוף יתקן ויחזור לעצמו ויתפקד ויפעל באופן מכוון ובריא, כמובן שתלוי באיזה מצב פיזי ורגשי נמצאים.
בתופעת האנורקסיה בעל התופעה ממעיט מלאכול מרזה ויורד במשקל, וזאת לרוב כתוצאה מכך שמדחיקים, מתעלמים, לא מודעים, לשדר שהגוף משדר בעת מצוקת הזנה, וכתוצאה מכך מאבדים ממשקל הגוף ונחלשים, מצב הנובע מכך שבעל התופעה אינו יודע איך להיות רגוע, רציונאלי וענייני ביחס לגופו, וכמו כן אינו יודע מה לאכול? כמה לאכול? איך לאכול? ומתי לאכול?
ואת זה רצוי ללמוד איך לבצע.
כשבעל התופעה ממעיט מלאכול, וכשהוא מתעלם מהשדר שהגוף משדר לו בעת מצוקה, אם במודע או שלא במודע, וכתוצאה מכך הוא מאבד ממשקל גופו, המעשה נובע בעיקר בגלל מצב רגשי שבו הוא שרוי, כתוצאה מחוסר ההבנה ותרגום שגוי לזהותו, ומהו אותו האני העצמי האמיתי שלו?
מצב זה גורם לו לחפש אחר זהותו באמצעות דמויות שאותן הוא מדמיין, שהופכות להיות התדמית שלו בחיי היום יום, מצב זה יוצר קונפליקט, ניגוד, פיצול באישיות.
החיפוש אחר הזהות העצמית האמיתית, נעשה מתוך מגוון רחב של אפשרויות לתדמיות הקיימות נכון להיום בחברה שלנו שאותם יצרנו.
האפשרויות החברתיות האין סופיות של התדמיות שיצרנו בדמיוננו, גורמות לאנשים לטעות בהבנת האני העצמי שלהם.
דמויות דמיוניות אלו, נוצרות בתודעתו של בן האנוש.
אנשים מנסים לדמיין את עצמם, ולהיות ולחיות את אותה דמות בעולם האשליות שהם יצרו במציאות שבה הם נמצאים ושבה הם חיים, כמו למשל: דוגמנים, זמרים, שחקנים, רקדנים, חקיינים, מוסיקאים, קוסמים, ועוד...והכוונה היא גם לנשים וגם לגברים.
תופעת ההרעבה העצמית נובעת מהרגשה ובמחשבה מוטעית, שהדמות הדמיונית שבעל התופעה יצר לעצמו בדמיונו שגופו צריך להיות רזה, וכך הוא מדמיין את עצמו כדמות, כזהות, אבל כמובן שזו טעות, ולכן קיים מלכוד מהפחד מההשמנה בעת האכילה, או מעצם המחשבה שבעל התופעה הוא שמן, מה שמונע ממנו מלאכול, ואז כשבדמיונו הוא שמן בעצם הוא מתנתק כביכול מהזהות שהוא יצר לעצמו ושאותה הוא חושב ומדמיין שזה הוא כלומר רזה, מה שמפחיד ומבלבל, מה שמוביל לדיכאון וייאוש ולסחרור רגשי.
באנורקסיה ההרגשה והמחשבה הדמיונית מובילים למציאות שהיא אשליה, אבל התרגום השגוי מתייחס  לכך שזוהי בעצם כאילו המציאות האמיתית, ולכן השאיפה היא לדבוק ולחיות את אותה דמות דמיונית, מה שלא נכון לעשות, מעשה זה אינו תואם לזהות האמיתית ולמציאות האמיתית, וזה מצב של קונפליקט תודעתי, ניגוד תודעתי, פיצול אישיות.
הרצון להיות רזה היא תוצאה ישירה של אי הבנה איך לפקח, לבקר ולהפעיל את הגוף מבחינה רגשית, ולהזין ולתחזק את הגוף באופן הבריא, מה שגורם לכך שאורח חייו של בעל תופעת האנורקסיה אינו רגוע ואינו שלוו, ושהוא אינו אורח חיים שיש בו סדר ושיגרה לחיים בריאים, שמאפשר את האיזון והיציבות שלו זקוק הגוף, כדי לפעול ולתפקד ולחיות באופן הבריא, מה שגורם לגוף לא לעבוד באופן מכוון, וכך יכול הגוף הפיזי להיפגע.
מהם אותם הרגשות הפנימיים, ומהו הרוגע הפנימי?
חינכו, תכנתו ואילפו אותנו, שיש שתי אפשרויות בלבד שעימם אנחנו יכולים לחיות.
אפשרות אחת היא, לחיות עם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה, כמו: אהבה, אושר, צחוק, שמחה, יצר מיני ועוד.
אפשרות שנייה היא, לחיות עם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה, כמו: פחד, חרדה, דיכאון, לחץ, כעס, צער, עצב ועוד.
אמרו לנו שצריך לשאוף ולחיות אך ורק עם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה, והעיקר שלא לחיות ולהפעיל את הגוף שלנו עם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע עימם, ועם הנדנדה הרגשית הזו, ועם הזיגזג הרגשי הזה, אנחנו חיים ומתייסרים.
אבל מה שלא לימדו אותנו שיש אפשרות נוספת, אפשרות שלישית.
אפשרות שלישית מנטרלת מאיתנו את הנדנדה הרגשית, את הזיגזג הרגשי, שנע בין הרגשות החיוביים הטובים לבין הרגשות השליליים הרעים שבנו, כלומר הרוגע הפנימי זהו מצב שבו בן האנוש אינו מייצר ומפעיל את רגשותיו הפנימיים בכלל.
אפשרות שלישית זו שמאפשרת לנו את הרוגע הפנימי, ורצוי לבצעה מתוך הבנה, רצון, למידה, ובניית היכולת הפיזיולוגית לשינוי הרגלים שגויים, ולא מתוך הדחקה, כי אז הרגשות הפנימיים שבנו ממשיכים להיות קיימים בנו.
מצב שלישי זה מאפשר את הרוגע הפנימי, וזוהי זהותנו האמיתית, ולמצב זה רצוי שבעל תופעת האנורקסיה ישאף.
כאשר אנחנו רגועים, רציונאליים ועניינים, זוהי זהותנו האמיתית.
כאשר אנחנו רגועים, אנחנו נצמדים לרצון שלנו לחיות, ובכך מנטרלים בתוכנו את הרגשות שהם בעיקר שליליים, שגורמים לנו להרס והרעבה עצמית, וגורמים לנו לאבד את הרצון לחיות.
כיום רוב האנשים חושבים על קריירה, לפני שהם בונים את עצמם באופן הבריא.
לכן הבסיס לחיים בריאים, רצוי שיהיה בסדר העדיפויות הראשון.
אם הבסיס לחיים בריאים אינו איתן, ואנחנו בונים לעצמנו קריירה ותדמית לפני שאנחנו בונים את עצמנו באופן הבריא, אז מה שקורה במבחן המציאות האמיתית, הבריאות בשלב מסוים בחיים נפגעת ו/או קורסת, והתדמית מתנפצת לנו, וכתוצאה מכך אנחנו מבולבלים והולכים לאיבוד עם עצמנו, וקשה לנו להשתחרר מהתדמית שלאורך כל הקרירה שלנו ליוותה אותנו, ושבמהלך כל חיינו חשבנו שהתדמית שיצרנו לעצמנו היא האני העצמי האמיתי שלנו, מה שמתברר כשגוי ומתנפץ במציאות האמיתית, ואחת התופעות היא תופעת האנורקסיה, הדיכוי העצמי שמתבטא בהתייחסות שגויה לאוכל, שגורמת לסבל רב, ואף גרמה למקרי מוות.
העזרה שרצוי להעניק לבעל תופעת האנורקסיה היא, ביכולת לזהות היכן הוא תקוע, במגוון הרחב של הכניסות ללא יציאה הנמצאות בתוך המבוך המוחי, ולדעת איך להראות לו את הדרך הנכונה החוצה בכוחות עצמו, יציאה מתוך הכלא שבו הוא שרוי ובוא הוא נמצא כלוא תודעתית, ובכך לעזור לו להשתחרר ולצאת לחופשי.
התפיסה המוטעית שיש לשאוף לרגשות החיוביים ולא לרוגע הפנימי, תאפשר לבעל התופעה להבין את הכיוון יציאה מהמבוך המוחי.   
רק בעל תופעת האנורקסיה בעצמו ומתוך הבנה, רצון ובניית היכולת לשנות הרגלים שגויים, יכול לתקן את עצמו בעצמו, כל ניסיון לכפות עליו בניגוד לרצונו לתקן את עצמו ולהשתנות, יכול להשיג את התוצאה ההפוכה.
מסקנה: אנחנו חיים ובונים לעצמנו תדמית, ועם התדמית שאנחנו בונים לעצמנו וחיים איתה, אנחנו בונים לעצמנו מציאות, אך מציאות זאת היא אשליה.
במבחן המציאות האמיתית, הדמות התודעתית הדמיונית, התדמית החיצונית בחיינו, שיצרנו לעצמנו בעולם האשליות, בשלב מסוים בחיינו תתנפץ לה.
לסיכום: ההתייחסות שלנו לרעב ולשובע כקריטריון להזנת הגוף היא מוטעית, רעב ושובע אלה הם שני סוגים של רגשות שמשתנים כל העת, ולא מאפשרים לנו להיות רגועים, ומבלבלים ומטעים אותנו במסקנות שאליהן אנחנו מגיעים בניסיון שלנו להזין את גופנו באופן הבריא.
לכן, ההבנה כמה לאכול? מה לאכול? מתי לאכול? ואיך לאכול? רצוי שתהיה מובנת וברורה, וזאת כדי לשמור על משקל קבוע ויציב.
בן אנוש עם משקל קבוע ויציב, יהיה לא רזה ולא שמן וזה היעד, וזו המטרה, שאליה עלינו לשאוף וזה המצב הבריא.
באנורקסיה הנדנדה נעשית בין הרזון לבין הפחד מלהשמין, מצב שיוצר מלכוד, כי אין את ההבנה מהי המטרה האמיתית, והאיזון שאליו רצוי לשאוף.
המסר במאמר: אנורקסיה היא תופעה פיזיולוגית, שנובעת בעיקר בגלל חוסר הרצון לחיות, שממומשת מעצם הפסקת ההזנה העצמית, מה שמוביל להרס עצמי ועד כדי מוות במקרים מסוימים, וזאת בעיקר כתוצאה מחוסר היכולת להתמודד עם אותם הרגשות הפנימיים השליליים, שהם הגורמים העיקריים למצב של הרעבה עצמית.
הרגשות הם סמים, הגוף הפיזי שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים, רק שאנחנו קוראים להם רגשות, לכן עלינו לזהות את אותם הרגשות ולהיגמל מהם, מה שמוביל לרוגע פנימי, בריאות ולשפיות.