המכון לחקר מין, מגדר ופריון השוכן באוניברסיטת אינדיאנה הוקם בשנת 1947על ידי אחד מחוקרי המיניות הגדולים ביותר בעולם. שמו היה אלפרד קינסי.
קִינְסִי, פרופסור לביולוגיה, זואולוג ואנטומולוג (חוקר חקרים) אמריקאי, היה הראשון להאמין כי מין ומיניות הינם נושאים ראויים וחשובים למחקר והראשון לערוך הכרות בין עולם המין על כל גווניו ובין ארה"ב השמרנית של אותה תקופה. קינזי נחשב עד ימינו אנו כהוגה ענף הסקסולוגיה.
ב-1948 יצא לאור מחקרו המפורסם של קינזי, "התנהגות מינית בזכר האדם", שהתבסס על שאלונים וראיונות עם סטודנטים וניתוח יומנים של פדופילים מורשעים. חמש שנים אחר כך, פרסם דוח משלים: "התנהגות מינית בנקבת האדם", שהתבסס על מחקר דומה שנערך עם סטודנטיות. בשני המחקרים בחן קינזי תופעות בהתנהגות המינית ובדק את מידת התפוצה שלהן. אחד מהממצאים הבולטים נגע בהומוסקסואליות ולפיו, שיעורה באוכלוסייה הכללית גבוה בהרבה ממה שנהוג היה לחשוב אז. ממצא נוסף גרס כי מרבית בני האדם נוהגים לאונן בקביעות. העובדה כי הגיבוי למחקריו הושג על ידי מידע מסוטי מין, הובילה לביקורת מתודולוגית קשה נגד מחקריו. כשהטענה המרכזית היא כי המדגם שלו מוטה.על אף הסערה והביקורת הציבורית שהגיעו בעקבות פרסום הדברים הם נחשבים כפורצי דרך ואמינים עד היום.
אחת מהדעות הכי מעניינות ויוצאות דופן שהביע קינזי נגעה למונח "ביסקסואליות". קינזי טען כי כי ההפרדה הדיכוטומית בין הטרוסקסואליות להומוסקסואליות מוטעית וכי קיימים שלבי ביניים בין "הומו" ל"סטרייט". הוא יצר מעין גרף להגדרת המיניות כשהערכים נעים בין 0 ל- 6, כאשר 0 הוא הטרוסקסואל "לחלוטין", ו-6 הוא הומוסקסואל "לחלוטין", ובניהם ערכי ביניים.קינזי לא יצר טבלה מקבילה לנשים אך כיום מקובל לחשוב דברים דומים על ההפרדה בין אישה לסבית לאישה הטרוסקסואלית.