מנהיג

מנהיג.
למה מנהיג? מנהיג תפקידו להנהיג, לשלוט, להוביל, ולהיות אחראי על ציבור של אזרחים.
מנהיג והאזרחים או החברים יוצרים מציאות שיש בה אידיאולוגיה משותפת, שמשתקפת כמדינה, מפלגה, תנועה, קבוצה ועוד.
כשיש מנהיג שמנהיג ישנם אנשים שמונהגים, וכשיש שליט ששולט ישנם אנשים שנשלטים.
כשיש לאנשים צורך ונזקקות רגשית למנהיג, תמיד יהיה מי שצריך ונזקק רגשית להנהיג.
כשיש לאנשים צורך ונזקקות רגשית לשליט, תמיד יהיה מי שצריך ונזקק רגשית לשלוט.
התלות ההדדית בין מנהיג ומונהגים, בין שליט ונשלטים הוא על בסיס של אינטרס רגשי הדדי.
לאינטרס הרגשי ההדדי אין כול קשר לצרכים האמיתיים של האזרחים, אלא אך ורק לצרכים הרגשיים האישיים, האגואיסטיים, והאינטרסנטיים של המנהיג והמונהגים.
האינטרס ההדדי בין המנהיג והמונהגים נובע ממניעים רגשיים, כמו הצורך והנזקקות הרגשית במערכת יחסים של שולט ונשלט של מצליחים ונכשלים של רודפים ונרדפים, וגם פולחן רגשי פוליטי של פרלמנט שיש בו מאבקי כוח, תחכים, שקרים, כסף, רמאויות, תחמונים, יצרים, פחדים, הנאות, אהבות, הונאות ועוד.
כלומר, בכול שיטות השלטון שהיו בכול העידן האנושי, הבסיס של השיטה נבע בעיקר מתוך הצורך והנזקקות לטקס הפולחן הרגשי, כי אנחנו בשלב זה בהתפתחותנו אנשים אמוציונליים ולא רציונליים.
פוליטיקה זהו פולחן רגשי בדיוק כמו כדורגל, כדורסל, ושאר ענפי הספורט התחרותי, הופעות שירה, תיאטרון, מלחמה, דת ועוד.
מהו פולחן רגשי? פולחן רגשי הוא אמצעי שבו החברה בונה לעצמה מציאות, שבה היא תוכל לממש את הצורך והנזקקות הרגשית שלה להרגיש את הרגשות החיוביים ובכך להרגיש טוב עם עצמה, וזאת כיוון שכיחיד וכחברה אנחנו איננו רוצים להרגיש את אותם הרגשות השליליים ולהרגיש רע עם עצמנו.
מהי האלטרנטיבה? האלטרנטיבה היא ללמוד איך להיות רגועים.
מהו הרוגע הפנימי? הרוגע הפנימי הוא מצב שבו אנחנו לא מייצרים ומפעילים את הרגשות הפנימיים שבנו, שגורמים לנו להתנהגויות שמשתנות בהתאם לכול סוג רגש ורגש, שיוצרים את כול המחשבות והדמיונות, שיוצרים בנו את הקונפליקט, הניגוד התודעתי, ושפוגעים בבריאותנו.
כלומר, הרוגע הפנימי מתאפשר לנו ללא הנדנדה הרגשית, ללא הזיגזג הרגשי, שנע בין הרגשות החיוביים הטובים שבנו, לבין הרגשות השליליים הרעים שבנו.
במצב כזה אנחנו לא עוברים מהרגשות החיוביים הפנימיים שבנו שגורמים לנו להרגיש טוב כמו, אהבה, אושר, הנאה, שמחה, צחוק, יצר מיניי ועוד, לבין הרגשות השליליים הפנימיים שגורמים לנו להרגיש רע כמו, פחד, חרדה, דיכאון,  כעס, לחץ, צער, עצב, ועוד ולהפך.
הרוגע הפנימי מאפשר את הרציונליות, ואת האפשרות להתייחס לעצמנו ולמציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים באופן ענייני, רמת מודעות מתקדמת זו מאפשרת לנו את השפיות.
מערכת היחסים ההדדית האינטרסנטית שמתנהלת בין המנהיג והמונהגים, יוצרת מציאות שלא יכולה להיות רגועה, וזאת כיוון שכול המעורבים ביצירת השיטה, יש להם את הצורך והנזקקות הרגשית למציאות שבה היא תביע ותשקף את רגשותיהם את האמוציונליות שבם.
אנשים שמעוניינים בשיטה שמשקפת את הצורך והנזקקות הרגשית שלהם לשיטה שבה הפולחן הרגשי הוא המטרה, זו כמובן זכותם, אבל חשוב להבין שהיא מחטיאה את המטרה.
איך רצוי שיהיה? אנשים שרוצים לחיות במציאות שמשקפת את מהות ומטרת החיים, הן מהבחינה האבולוציונית קוסמית והרוחנית, צרכים קודם כול ללמוד ולהבין את מכלול הנושאים הנוגעים למהות ומטרת החיים הקשורים לנושאים שציינתי, וליצור מציאות שמותאמת לכך ומתאימה לבריאותנו.
הבנת הזהות, המציאות, ומהות ומטרת החיים לשם מימושם עם הרצון לתקן ולשנות הרגלים שגויים וזאת בכדי להתפתח, אינה מצריכה מנהיג ומונהגים שליט ונשלטים ואת כול טקסי הפולחן הרגשי שנלווים מהשיטה האמוציונלית, שמובילה ליצירת שיטות משטר שבמבחן המציאות לא מחזיקות מעמד.
למציאות רגועה ושלווה זו רצוי לשאוף.
מסקנה: אנשים שרוצים מנהיג הם אנשים שרוצים שינהיגו אותם.
מנהיג הוא דמות בעלת אידיאולוגיה שהאזרחים בוחרים בה מתוך אמוציונליות ולא מתוך רציונליות, ולכן במבחן המציאות האשליה תתנפץ לה.
המציאות משתקפת באישיותו של המנהיג לטוב ולרע, ולכן לא יכולה להיווצר מציאות רגועה באף תחום שבחיינו, כי אישיותו אינה רגועה ולכן הוא אינה מחובר לאני העצמי שלו.
הצורך והנזקקות הרגשית ההדדית למנהיג ומונהגים, שולט ונשלטים, ולכל טקסי הפולחן הרגשי שנובעים מכך, יוצרת שיטות ממשל שבסופו של דבר במבחן המציאות הן קורסות וגורמות לאנשים לסבל רב.
סיכום: בשלב התפתחותי רציונלי מתקדם יותר לא יהיה צורך בשיטת ממשל שבה מתרחשים הדברים הבאים, מנהיג ומונהגים, שולט ונשלטים, שופט ונשפטים, צודק לא צודק, שוטרים וגנבים, סוהרים ואסירים, עניים ועשירים, רעבים ושבעים, בעלי בית וחסרי בית, מנצלים ומנוצלים, שלום ומלחמה, ובעיקר לא היררכיה של מעמדות שיוצרת ניצול וחוסר אכפתיות חברתית.
ההבנה והרצון האישי והקולקטיבי ובנית היכולת לחיים של רוגע ושל שלווה, שמטרתם העיקרית הם בריאות, בטיחות, והכי חשוב הרמוניה חברתית שמתאימה למהות ומטרת החיים, תיצור מציאות כזו שאפשר יהיה להגדיר אותה כהמציאות האמיתית.
המסר במאמר: שליט, מנהיג, הם צורך ונזקקות רגשית של הנשלטים והמונהגים, שמאפשרים למציאות כזו להתקיים ולהתרחש.