1. אנשים עם חרדה חברתית בדרך כלל מאוד רוצים להיות מעניינים. מטרה חשובה שעליך להציב לך היא להתחיל להתעניין במקום להיות מעניין. אנשים אוהבים לדבר אודות עצמם, ולראות שמישהו מקשיב להם. לעומת זאת מי שמדבר רק על עצמו נראה לאחרים אגואיסט. כאשר אינך מסוגל להכניס מילה לשיחה כי האדם השני מתרברב בכישרונותיו האם תרצה להמשיך לשוחח איתו? נסה להתעניין באדם השני. כשאתה פוגש אנשים חדשים אמץ את המחשבה הבאה: מה אני יכול ללמוד על האדם הזה.
2. אמץ מטרות סבירות והגיוניות באשר לתפקודך החברתי: אם רגע פני שאתה מדבר עם מישהו אתה נוטה לחשוב מחשבות כמו : "אני מוכרח לומר דברים אינטליגנטיים תמיד", או "אני רוצה להיות מצחיק". זכור שצורה זו של חשיבה היא הדרך הבטוחה והקלה לשמר חרדה ותחושת כישלון. קריטריונים שכאלו הם כלליים מידי, קשים להשגה וגורמים ללחץ ומתח. למשל מה הכוונה ב "אינטליגנטי"? האם עליך להסביר את עקרונות תאוריית היחסות של איינשטיין? מה שמעניין לאדם אחר יכול לשעמם אחר. במקום זאת נסה להיצמד למטרות חברתיות ברות השגה והגיוניות: למשל, "אני אלך לעבר הקבוצה הזו של אנשים שצוחקים ביניהם ונראה שהם נהנים" במקום "אני רוצה להיות מצחיק". במידה ותעמוד שמשימה סבירה. זוהי הצלחה.
3. לא ניתן להתגבר על חרדה לחלוטין. אם מטרתך היא שלא לחוש חרדה לעולם ואף פעם, כנראה שתיכשל. על תנסה להזיז הרים. מרבית האנשים חשים חרדה במידת מה לפני פגישה חשובה או מצגת שעליהם להעביר, או לפני שהם פוגשים מישהו חדש בפעם הראשונה. החרדה בדרך כלל פוחתת ברגע שמתחילים לדבר. אם אתה מוכן לקבל שרמה מסוימת של חרדה היא נורמלית, מפגשים חברתיים יהיו קלים הרבה יותר
4. האם אתה חושב שכישוריך החברתיים נמוכים? מחקרים מראים שאין הבדל במידת הכישורים החברתיים בין מי שסובל מחרדה חברתית לבין האוכלוסייה הכללית כאשר מנטרלים את גורם החרדה. כישוריך החברתיים אינם פחותים מאלו של אחרים.
5. היזהר מהנטייה לשחזר במחשבתך אירועים חברתיים. מחקרים מראים כי אנשים הסובלים מחרדה חברתית נוטים לחשוב באובססיביות על תפקודם באירועים חברתיים. הבעיה עם שיטה זו שתמיד תמצא משהו שהיית יכול לעשות טוב יותר... כל אחד יכול למצוא מקומות בהם הוא יכול להשתפר. התמקדות אובססיבית גורמת לאירועים קטנים לקבל פרופורציות לא טבעיות - לגדול מעבר לחשיבותם ולגרום לך לחוש תחושה של כישלון וחרדה. לא נורא אם תחשוב מספר פעמים על מה שהיית יכול לעשות – אבל אל תגזים בכך.
6. בסיטואציה חברתית, התמקד בחוץ ולא בפנים. נגיד שאתה נמצא על במה לפני קהל של עשרים אנשים. סביר להניח שבמצב שכזה תחוש חרד. אם אור הזרקורים יתמקד בך, סביר שהחרדה אף תעלה. כאשר אתה מתמקד בעצמך בזמן מפגש חברתי יש לכל השפעה דומה. מחשבות כמו: "איך אני מרגיש?", "מה עלי לומר", "אני רועד ויראו את זה", "מה אן יצחקו עלי" גורמות לך להתרכז בעצמך ויעלו את רמת החרדה. חשוב שתלמד כיצד לכוון את תשומת הלב שלך החוצה. כאשר אתה שם לב שתשומת ליבך נודדת פנימה, נסה להתמקד במה שהאדם מולך מדבר.
7. אם אתה נוטה לחשוב מחשבות שליליות על עצמך, נסה להתעמת עם המחשבות האלו. דוגמאות נפוצות למחשבות כאלו כוללות: "אני משעמם", "אני משונה", "אני מגושם". כשאתה מזהה מחשבות שכאלו, התעמת איתן ונסה להפריכן.
8. הצב לעצמך אתגרים. אחת השיטות להתגבר על חרדה חברתית היא "חשיפה". בשיטה זו נחשפים בהדרגתיות ובהתמדה לגורם החרדה.
9. האם אתה חושש שתיגרם לך בושה או השפלה? תחושה זו שכיחה למדי בקרב הסובלים מחרדה חברתית והם נוטים להגזים בעד כמה שמצבים אלו יהיו קשים עבורם. תרגילים לדוגמה: הזמן כוס קפה בבית קפה ושפוך אותה על הרצפה. בקש להחליף אותה בכוס אחרת, אך אל תבקש סליחה או בבקשה. קנה מוצר בחנות. צא מהחנות וחזור כדי להחליף אותו. לך למסעדה והזמן רק מים. עזוב את המסעדה בלי להזמין שום דבר נוסף. מובן שמצבים אלו מביכים, אך מה קרה? האם אי פעם תראה את האנשים האלה שוב?