חפש מאמרים:
שלום אורח
22.11.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

גם לחולי פוליו שנפגעו במחלה לפני קום המדינה מגיע פיצוי!

גם לחולי פוליו שנפגעו במחלה לפני קום המדינה מגיע פיצוי!

 המוסד לביטוח לאומי ממשיך כהרגלו "להראות את נחת זרועו" לציבור הנכים. הפעם מדובר בהתייחסותו של המוסד לביטוח לאומי לציבור חולי הפוליו (שיתוק ילדים) שלקו במחלה לפני קום המדינה.
לדאבוני הרב החוק לפיצוי לנפגעי פוליו נוסח באופן לקוי, וכבר במרץ 2007 (לאחר שהחוק עבר בקריאה שלישית)  התרעתי על כך שהמוסד לביטוח לאומי עלול לפרש באופן מצמצם את המילה "ישראל". ואכן, המוסד לביטוח לאומי התנהג כמצופה והחליט שלא להכיר בציבור מצומצם של נכי פוליו שלרוע מזלם הם לקו במחלה לפני קום המדינה. על פי ההגדרה הכתובה בחוק, "נפגע פוליו" הינו "תושב ישראל שלקה במחלת הפוליו בישראל". אין כל איזכור למושג "מדינת ישראל" בחוק עצמו, כי אם למילה "ישראל" בלבד. לפיכך, לעניות דעתי, המוסד לביטוח לאומי טועה ומטעה כאשר הוא בוחר לדחות את תביעותיהם של אלו שחלו בישראל לפני קום המדינה, שכן על פי הגדרת החוק, גם נפגעים אלו, זכאים לפיצוי בגין נכויותיהם.
גם בפרסומים בעיתונים וגם בטופסי התביעה שהמוסד לביטוח לאומי מחלק, דאג המוסד לביטוח לאומי לציין ולהבהיר לחולי הפוליו שלקו במחלה לפני קום המדינה, שהם אינם זכאים לקבל פיצוי. ציבור גדול של חולי הפוליו, שאינו מכיר את דפוס ההתנהגות של המוסד לביטוח לאומי, נתן אמון בקביעת המוסד לביטוח לאומי ולא הגיש את התביעה לקבלת הפיצוי, וחבל.
מס' חברי כנסת לרבות ח"כ דוד טל, ח"כ רן כהן, וח"כ דוד רותם, שהיו פעילים בקידום החוק טוענים, שלמחוקק לא הייתה כל כוונה לעשות הפלייה בין חולי פוליו שלקו במחלה לפני קום המדינה, לבין אלה שלקו במחלה לאחר קום המדינה. גם מעיון בדברי הכנסת, שקדמו לחקיקת החוק לא נראה שזו הייתה הכוונה.
מעיון בחוקים אחרים שבהם למחוקק כן הייתה כוונה לעשות הבחנה בין התקופה שלפני קום המדינה לבין התקופה שלאחר קום המדינה, נרשם בחוק בפירוש "מדינת ישראל" ולא "ישראל". בכל מקום אחר הפרשנות של המילה "ישראל" היא ארץ ישראל.
לחיזוק טענה זו אפשר גם להביא את תעודות הזהות של אותם נכי פוליו שתביעתם נדחתה, שבהן נרשם שמקום הלידה הוא "ישראל" ולא "פלשטינה" או "האימפריה הבריטית" או מקום אחר. ברצוני לציין, שמדובר בקבוצה של כמה עשרות נכים שכולם בני כ - 80 - 60 שנה. מצב בריאותם של אנשים אלה הוא במרבית המקרים חמור ביותר, וזאת, בן השאר, עקב החמרת מחלת הפוליו שחלה אצל מרביתם בצורה של תופעות "פוסט פוליו" שמהם הם סובלים. זאת ועוד, מצבם הבריאותי של חולי הפוליו אינו משתפר עם השנים. שיתוק הילדים היא מחלה נוראית, שמצבם של הלוקים בה רק מחמיר עם השנים. המוסד לביטוח לאומי מודע לעניין ובכך שהוא "מושך את הזמן" הוא "חוסך" למדינה כסף רב.
בימים אלה פונים אלי נכי פוליו רבים אשר הגישו תביעות במסגרת חוק זה וקיבלו תשובה מהמוסד לביטוח הלאומי בדבר דחיית תביעתם עקב כך שחלו במחלת הפוליו לפני קום המדינה.
לאור האמור לעיל, לדעתי, כל מי שתביעתו נדחתה, עקב כך שחלה במחלת הפוליו בישראל לפני קום המדינה, חייב לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי ורצוי שיעשה כן במהרה ובאמצעות עורך דין מיומן.
מספר חולי פוליו, שתביעותיהם נדחו סבורים, שהיות ויש כבר הצעת חוק לתיקון עוולת הפרשנות של המוסד לביטוח לאומי, הם יכולים "לנוח על זרי הדפנה" כי "הכל יבוא על מקומו בשלום". להערכתי, חולים אלה שוגים שגיאה חמורה, והם אינם מודעים לכך שתיקון כזה בחוק, ספק אם בכלל יתקבל. גם אם נהיה אופטימיים באופן קיצוני, הליך התיקון לחוק עלול להימשך מספר שנים רב, כך שתביעתם כבר לא תהיה רלוונטית. כפי שציינתי, מומלץ לאנשים כאלה לערער (תוך 30 יום מקבלת החלטת המוסד לביטוח לאומי) ובמהרה ורצוי באמצעות עורך דין מיומן.
להערכתי, לאחר דחיית הערעור על ידי המוסד לביטוח לאומי, הדרך הנכונה היא להגיש ערעורים לבית הדין לעבודה, ואני מעריך שבסופו של דבר המוסד לביטוח לאומי ייאלץ לשלם לנפגעים את מה שמגיע להם על פי החוק.

בחודש אפריל 2008 התקיים בחיפה כנס ארצי שדן בזכויות נכי הפוליו. המרצים בכנס היו בן השאר: ח"כ רן כהן - מיוזמי ומקדמי החוק,  ח"כ משה שרוי - מיוזמי ומקדמי החוק, ד"ר אלכס שפירא - מנהל מרפאת הפוליו בבית חולים אסף הרופא, דורון יהודה - יו"ר מטה המאבק של נכי הפוליו, ועו"ד גיל גולדרייך המתמחה בחוק הפוליו בכנס דנו המרצים בן השאר באסטרטגיות בסיכונים ובסיכויים של ההצעות השונות לתיקון החוק וכן בסיכויי הבג"ץ שהגישו מס' נכי פוליו.


לאחרונה, פנו אלי בני משפחותיהם של חולי פוליו, שנפטרו עוד בטרם הצליחו לקבל מהמוסד לביטוח לאומי את הפיצוי המגיע להם על פי חוק הפוליו. לעניות דעתי, הזכות לקבלת הפיצוי על פי חוק הפוליו עוברת בירושה ומומלץ ליורשים של חולי פוליו שנפטרו ב-2007 להגיש תביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי אולם רצוי להגיש תביעות אלה באמצעות עורך דין מיומן. כאן המקום לציין שאסור לוותר לשרירות ליבו של המוסד לביטוח לאומי גם במקרה זה. אמנם, יש בכך נחמה מעטה, מכיוון שהיה רצוי שחולי הפוליו יהנו מהפיצוי  בעצמם ובעודם בחיים ובכך אולי יוכלו להמתיק את הסבל הנורא שהם סובלים מהמחלה. יחד עם זאת, אני מניח שכל חולה פוליו, שהלך לעולמו בטרם הצליח לקבל את המגיע לו על פי החוק, היה מעוניין שיורשיו ימשיכו במאבק ויקבלו את הפיצוי במקומו.

                                             אנא פנה אלינו לקבלת יעוץ חינם!

                                                        1800-229-444     

אתרנו באינטרנט:

www.gil-law.co.il

          

 

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
עורך דין גיל גולדרייך

עורך דין גולדרייך,הוא משפטן המתמחה בתחום נזקי הגוף. הוא בעל מספר תארים אקדמיים ממספר אוניברסיטאות בישראל לרבות בתחום המשפטים, כלכלה ומנהל עסקים, ותחום החשבונאות. בנוסף, עו"ד גולדרייך בעל השכלה פרה-רפואית נרחבת שנרכשה במסגרת תפקידי הוראה שונים בבית הספר לרפואה צבאית ובמגן דוד אדום. כיום מעביר עו"ד גולדרייך הרצאות במוסדות ובפורמים שונים לרבות במס' אוניברסיטאות ומכללות, כגון:  אוניברסיטת חיפה, המכללה למנהל חיפה, מ.ט.י (מרכז טיפוח יזמות) חיפה ועוד .בנוסף, עו"ד גולדרייך מתנדב בארגונים ובמוסדות שונים ובן השאר  הוא מתנדב וכן משמש כחבר בחבר הנאמנים של "אחווה-ארגון נכי חיפה והצפון"

עו"ד גולדרייך הוא מומחה לנזקין ועוסק בתביעות ביטוח אך ורק בתחום נזקי הגוף. בתחום נזקי הגוף אנו כוללים בן השאר: את כל הנזקים שנגרמים לגוף האדם כתוצאה מתאונות,פציעות,חבלות,נפילות,מעידות וכו.. כמובן, שהמומחיות של עו"ד גולדרייך היא לתרגם את אותם נזקים למישור כלכלי, כך שבתביעות הביטוח ניתן יהיה למקסם את הפיצויים.


עורך דין גולדרייך צבר ניסיון של שנים בטיפול בנפגעי תאונות ובתחום נזקי הגוף בכלל. לכל נפגע בהתאם לפגיעתו נבנית אסטרטגיית טיפול המתאימה למקרה שלו וזאת על מנת למקסם את הסכומים להם הנפגע יהיה זכאי בסיום הטיפול בתיק. בבניית אסטרטגיית ניהול התיק יש לקחת בחשבון פרמטרים שונים לרבות סוג הפציעה, גיל הנפגע, מין הנפגע, דרגת הנכות, זהות חברת הביטוח, סוג בית המשפט אשר בו יש להגיש תביעות מסוג זה ומיקומו, זהות השופט ועוד.


עו"ד גולדרייך ניחן בסבלנות אין סופית ובעיקר, כשמדובר בלקוחות, הוא נותן יחס אישי וחם לכל ציבור הלקוחות, ולעולם הוא אינו מסרב לקיים פגישה עם לקוח, הן בנוגע לטיפול בתביעה, והן בנוגע לכל נושא אחר. כמובן, הפגישות עם הלקוחות אינן כרוכות בתשלום.

אנא פנה אלינו לקבלת יעוץ חינם!

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל גולדרייך

מאת: עו"ד גיל גולדרייךחוק ומשפט - כללי05/03/091741 צפיות
רישיון נהיגה בטרקטורון החוק בישראל קובע, שכדי לנהוגבטרקטורון על הנהג להחזיק ברישיון נהיגה על טרקטור. רישיון הנהיגה על טרקטור נחשב לרישיון נהיגה, שבאופן יחסי קל להוציאו. הגיל המינימאלי הנדרש לצורך קבלת רישיון נהיגה על טרקטורון הוא 17 שנה. נהגים, שהוציאו רישיון נהיגה על טרקטור לפני שמלאו להם 17 אביבים, רשאים לנהוג בטרקטורים או בטרקטורונים לצורכי עבודה בלבד, קרי נהיגה במקרה זו תותר רק בשטחי השיפוט של ישובים חקלאיים ובמהירות שלא תעלה על 40 קמ"ש. יש לציין, שמשרד התחבורה הנפיק תקנה, שלפיה נהיגה בטרקטורונים של משא כגון ריינג'ר, מיול, וטומקאר תוגבל לבעלי רישיון לרכב פרטי בלבד. טרקטורונים אלה, שייעודם המקורי היה לשימוש חקלאי, שימשו בעבר בני נוער לנסיעות רגילות במקום מגוריהם. מסתבר, שבני נוער רבים התפרעו בנהיגה באותם טרקטורונים. רק לאחר שנערה נהרגה, בעת שנסעה בטרקטורון כזה הותקנה התקנה..

מאת: עו"ד גיל גולדרייךחוק ומשפט - כללי28/01/092032 צפיות
לא רק ניצולי שואה זכאים לקבל גמלה מאוצר המדינה מרבית האנשים, שעלו לישראל ממדינות אירופה ומצפון אפריקה בין השנים 1939 ל 1953 זכאים לקבל גמלה חודשית מאוצר המדינה, על פי חוק נכי רדיפות הנאצים

מאת: עו"ד גיל גולדרייךחוק ומשפט - כללי28/01/091502 צפיות
ירידה בשמיעה בגין חשיפה לרעש תביעה להכרה בנזקי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש במקום העבודה כפגיעה בעבודה, הפכה בשנים האחרונות לתביעה מסובכת ביותר. הקושי הוא בעיקר להוכיח תביעות, שהן תולדה של חשיפה ממושכת לרעש במקום העבודה. פגיעה בשמיעה כתוצאה מאירוע חד פעמי כגון פיצוץ במפעל היא תביעה פשוטה יותר להתמודדות ועל כן במאמר זה לא נתמקד בה.

מאת: עו"ד גיל גולדרייךחוק ומשפט - כללי28/01/092285 צפיות
נכות כללית - ישום מסקנות ועדת לרון בחודש יולי 2008,עבר בכנסת תיקון בחוק הביטוח הלאומי, שמתייחס להשתלבותם של נכים קשים במעגל העבודה בישראל. במאמר זה נתמקד בהסברים, שנתנו בהקשר ליישום התיקון בחוק הביטוח הלאומי לעידוד השתלבותם של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה, בהתאם למסקנות ועדות לרון (להלן: "חוק נכות כללית החדש"). "

מאת: עו"ד גיל גולדרייךחוק ומשפט - כללי28/01/092287 צפיות
פגיעות ברחוב - תאונה בשטח ציבורי נפגעת עקב נפילה ברחוב ? נפלת בשטח ציבורי ונפצעת? האם הגורם לתאונה נובע מרשלנות עירייה או מרשלנות של גורם אחר ? אם כן, כדאי שתקרא את המאמר הזה הוא מיועד במיוחד בשבילך! כאשר אדם נופל ונחבל או נפצע במקום ציבורי, יתכן שמגיע לו פיצוי כספי. השאלה שיש לשאול היא האם האחראים או הבעלים של המקום הציבורי התרשלו וכתוצאה מכך התרחשה התאונה

מאת: עו"ד גיל גולדרייךחוק ומשפט - כללי28/01/091504 צפיות
זהירות - התיישנות בחוק הפוליו בחודש מרץ 2007 חוקק בכנסת חוק פיצוי לנפגעי פוליו (להלן: חוק הפוליו). חוק הפוליו נועד לפצות את נפגעי הפוליו בין השאר בשל מחדליה של ממשלת ישראל בטיפול בנפגעי הפוליו. חוק הפוליו עבר בכנסת, לאחר מאבקים קשים של ארגון נכי הפוליו. ארגון נכי הפוליו בהנהגת מר דורון יהודה ועוד מספר נכים, שמהווים את הגרעין הקשה של הארגון, אילצו את הממשלה להצביע בעד חוק שמלכתחילה התנגדה לו.

מאת: עו"ד גיל גולדרייךחוק ומשפט - כללי28/01/091312 צפיות
פיצויים לנפגעי פוליו ביום 19.3.2007 אישרה הכנסת ברוב של 83 תומכים וללא מתנגדים את הצעת החוק לפיצוי נפגעי פוליו. הצעת חוק זו אושרה לאחר שעברה מכשולים רבים וניסיונות לטרפוד החוק.

מאמרים נוספים בנושא חוק ומשפט - כללי

מאת: אדיר בנימיניחוק ומשפט - כללי25/06/232031 צפיות
ההנחה שבדרך כלל החזקים הם אלו שגוברים על החלשים מהם, גורמת לכך שכאשר הגורם החלש יותר זוכה למעט צדק, הדבר מעניק לנו תחושה של עדנה מסוימת. לכן נדמה ששמענו לא מעט סיפורים בהם הודות להתערבות חיצונית זוכה הגורם הנפגע לצדק מסוים, או לכל הפחות מסופר כי הגורם שעשה את מעשה העוולה נענש על כך.

מאת: בנימין קלינגרחוק ומשפט - כללי19/08/212228 צפיות
https://www.tel-aviv.gov.il/Residents/Construction/DocLib1/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA%20%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D.pdf

מאת: בנימין קלינגרחוק ומשפט - כללי19/06/212103 צפיות
מדיניות אכיפת עבירות תכנון ובניה – הרשות לאכיפה במקרקעין מדיניות אכיפה הינה כלי מרכזי הנתון בתחום האכיפה באמצעותו מבטיח הגוף האוכף למקד את משאביו המוגבלים בעבירות המשמעותיות ביותר ובאופן האפקטיבי ביותר. מיקוד משאבי האכיפה לפי סדרי עדיפות קבועים מראש מאפשר הגברת אפקטיביות האכיפה באמצעות פעילות יזומה, צמצום המשאבים המופנים כלפי עבירות בעלות ערך נמוך יותר, והבטחת השוויון באכיפה. יובהר, כי מדיניות אכיפה היא מסמך המתווה את הדרך אך אינו מסמך מחייב, שלא מאפשר בחינה מחודשת, עדכון וסטייה ממנו במקרים שיש לכך הצדקה.

מאת: רוני הכהןחוק ומשפט - כללי28/01/211754 צפיות
על מנת להבין מדוע אדם ניגש על מנת לבצע תרגום של תעודות ומסמכים רשמיים מסוימים צריכים להבין את התהליכים שאותם עוברים אנשים ברחבי העולם כולו.

מאת: רוני הכהןחוק ומשפט - כללי15/01/211369 צפיות
מתי נדרש לפעולה של תרגום עבור תעודת לידה?

מאת: בנימין קלינגרחוק ומשפט - כללי13/12/201958 צפיות
הרשויות ממשיכות בקצב רב בהוצאת צווי הריסה. מאמר שכדאי לקרוא אם ביצעת חריגות בניה , ביקרו או רוצים לבקר בנכס מטעם הפיקוח על הבניה/ הוועדה לתכנון ובניה או שכבר הוזמנת לשימוע או אולי כבר קיבלת צו הריסה. המאמר מיועד לכל העוסקים בתחום. עורכי דין, שמאים, מהנדסים, קבלנים, וועדי בתים, אדריכלים, מפקחי בניה ועוד.

מאת: עופר שלוחוק ומשפט - כללי08/10/201669 צפיות
הסכם מייסדים מוצלח בחברות סטארט אפ

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica