בתחילת הקריירה התעסוקתית שלנו כולנו מתכננים ומכשירים עצמנו לאותה דרך שמתאימה לנו, שנבחרה מתוך מבחר גדול של אפשרויות והזדמנויות. לרוב תחילת הדרך מתאפיינת בהתלהבות ובמוטיבציה גבוהה, בתקווה לניעות תעסוקתית מעלה. זו דרך ארוכה, רוויה בקשיים ובעיות, בהתמודדויות מורכבות, לחצים ועומסים, מכשולים וחסמים - עם רובם אנחנו מצליחים להתמודד בצורה כזו או אחרת.
ברם, כשהלחצים והעומסים הופכים להיות משמעותיים כרוניים, כשהתסכול מהקשיים ומהבעיות הופך להיות קשה מנשוא - אנחנו עלולים לפתח בהדרגה שחיקה מהעבודה. השחיקה מתבטאת באיבוד עניין, חוסר התלהבות והנאה מהעבודה, ירידה במוטיבציה, היעדר יוזמה, ירידה באפקטיביות הקוגניטיבית והתפקודית, והיא מלווה בתחושות וברגשות שליליים כלפי העיסוק, התפקיד, הארגון והסביבה הפרסונלית. השחיקה בעבודה היא תחושה מתמשכת ועוצמתית של תשישות נפשית, פיסית וקוגניטיבית. את השחיקה בעבודה ואת עוצמתה ניתן למדוד באמצעות שאלונים מיוחדים שנבנו לצורך כך.
חלק מהעובדים והמנהלים חסינים יותר לשחיקה ואחרים פחות. מחקרים מראים כי ישנם כמה אפיונים אישיותיים שיוצרים חסינות טובה יותר מול שחיקה:
- הערכה עצמית גבוהה
- תחושת מסוגלות גבוהה (Self Efficacy)
- מיקוד שליטה פנימי
- יציבות ובשלות רגשית
- אופטימיות
- פעלתנות ומעורבות
על מנת לטפל ולהתמודד עם שחיקה בעבודה יש לשים לב למספר תנאים ומרכיבים. ראשית, נדרשת תובנה והכרה בבעייה עצמה. למרות שזה נראה מובן מאליו, חלק מהעובדים והמנהלים מתעלמים מהשחיקה, או מקבלים אותה כ"טבעית" והכרחית בנסיבות. התובנה לבעייה יכולה להיות מלאה, חלקית או חסרה. כל עוד אין תובנה מלאה לבעייה והכרה בה, לא ניתן לטפל ולהתמודד עם שחיקה בעבודה. המרכיב השני הינו קבלה ולקיחת אחריות אישית של המתמודד (מיקוד שליטה פנימי), תהליך שבו הפרט מייצר הבנה שביכולתו להתמודד ולשנות את המצב. עצם הקבלה ולקיחת האחריות מייצרת תחושת שליטה מחודשת, תקווה לשינוי, והיא אף מזינה ומתניעה מחדש את המוטיבציה המחוייבת בכל תהליך טיפולי המכוון לשינוי. נושא הקבלה והמחוייבות האישית הופך בשנים האחרונות למרכיב משמעותי בפסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית ומכונה ACT (קיצור של Acceptance and Commitment Therapy). לא פעם, עצם נטילת המחוייבות והקבלה משפיעה לחיוב ומייצרת בעצמה הקלה נפשית מסויימת. לאחר קיום התנאים הללו, חשוב להגדיר בצורה בהירה וריאלית את הפתרונות האפשריים ואת המטרות להשגה. חשוב להבחין בין אפיונים שאינם ניתנים לשינוי, לבין משתנים בסביבת העבודה ואצל הפרט בהם ניתן וכדאי להשקיע המאמץ לשינוי. גם מטרות שאין משיגים בהן הצלחה מלאה, כל תהליך של שינוי קטן ומקומי הוא פוטנציאל להקטין את תחושת חוסר האונים וחוסר התקווה, ובכך גם את עוצמת ועומק השחיקה מהעבודה. לבסוף, חשוב להתמקד בפיתוח אסטרטגיות התמודדות ובמערך הטיפולי, באופן שיהיו מותאמים ספציפית למקרה הפרטי – לאישיותו של הפרט, לגורמי השחיקה, לסביבה התעסוקתית והחברתית וכך הלאה.
פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) עשויה להוות התערבות טיפולית אפקטיבית וממוקדת, הן באוכלוסיית העובדים והן באוכלוסיית המנהלים והבכירים. לפרטים נוספים ניתן להיכנס לאתר הבית של הכותב: http://www.psychol.co.il