חרדה חברתית (ח"ח) או פוביה חברתית מוגדרת כפחד ברור ומתמשך ממצב או מצבים חברתיים וביצועיים, בהם האדם נחשף לאנשים לא מוכרים, או לאפשרות של בחינה דקדקנית והערכה מצד אחרים. האדם חושש שמא ינהג בדרך בה יושפל או יובך.
המושג פרפקציוניזם כולל במבנה שלו מספר אספקטים, כמו חשש ודאגה מטעויות, הערכה עצמית ביקורתית, ספק בביצוע וכד'. בשל כך, צפוי שאצל הפרפקציוניסט תהיה נטייה להגיב באופן שלילי לטעויות, והוא יקשור טעויות לכישלון, שעלול להביא לתגובות שליליות מצד אחרים.
ניתן לראות בבירור את הרלוונטיות של פרפקציוניזם להפרעת חרדה חברתית. אמונות היסוד בחרדה חברתית כוללות הערכה עצמית שלילית בסיטואציות חברתיות, וכן ביקורת מחמירה ל"טעויות" שהם עלולים לעשות בפני אחרים. גם כאן, התגובה בחרדה חברתית דומה לזו שבפרפקציוניזם – חשש לתגובות שליליות מצד אחרים. הנטייה הזו מזינה תפיסות ומחשבות מעוותות, למרות שאנשים עם חרדה חברתית לא באמת עושים יותר טעויות מאנשים ללא חרדה חברתית. הם פשוט נוטים להפחית בהערכת הביצוע שלהם ומגזימים במידת החרדה ש"נראית" עליהם ע"י אחרים. הפערים התפיסתיים הללו משותפים הן בחרדה חברתית והן במקרים של פרפקציוניסטים.
נראה כי הסובלים מחרדה חברתית, שיש בהם גם מרכיב פרפקציוניסטי מודגש יותר, צפויים לסבול מסימפטומים קשים יותר של חרדה חברתית, הן בסיטואציות של ביצוע בפני אחרים והן באינטראקציות חברתיות כלליות.
במסגרת טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי בחרדה חברתית חשוב לזהות אספקטים של פרפקציוניזם, על מנת לייצר הבנייה קוגניטיבית סביב זה.
שאלות ניתן להפנות לכותב המאמר:
מוטי כהן,
פסיכולוג חברתי-תעסוקתי מומחה ופסיכותרפיסט
מומחה בפסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT)
טל' 050-7676704
אתר: http://www.psychol.co.il