דמוקרטיה

דמוקרטיה.
האם השיטה הדמוקרטית מתאימה לזהותנו ולמציאות האמיתית? דמוקרטיה היא שיטת מחיה שבה הקולקטיב מחליט באמצעות הצבעת הרוב בבחירות חופשיות את אורח החיים שבו הוא רוצה לחיות, ובהתאם לחוקים המחוקקים, מצב שיוצר מציאות.
שיטת המחיה הדמוקרטית שונה ממדינה למדינה.
מאז ועד היום המציא המין האנושי מגוון רחב של שיטות מחיה.
למה? החיפוש אחר שיטת מחיה לרוב נובע מהרצון הלא מודע של המין האנושי, לשפר ולקדם את עצמו לחיים בריאים יותר, שיאפשרו לו לממש את מהות ומטרת חייו, כי לחיים יש מהות ויש להם מטרה, הן מהבחינה האבולוציונית קוסמית והן מהבחינה הרוחנית.
לאורך כול ההיסטוריה האנושית התאים המין האנושי את שיטת המחיה שלו לרמת המודעות העצמית שאליה הוא הגיע לאותה תקופה.
כלומר, בהתאם לרמת המודעות העצמית של המין האנושי לאותה תקופה, יצרנו לעצמנו שיטת מחיה ולא להפך, הדמוקרטיה היא שיטת מחיה שמתאימה לרמת המודעות העצמית והחברתית שלנו לתקופה זו.
האם הדמוקרטיה מתאימה לזהותנו ולמציאות האמיתית? כדי לענות על השאלה הזו ראשית רצוי לדעת איך לפרש ולהבין מהי זהותנו האמיתית, ומהי המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים, ומה מהות ומטרת החיים שלנו?
רק לאחר שנוכל לפרש לעצמנו ולהבין מהי זהותנו והמציאות, רק אז נוכל להתאים לעצמנו שיטת מחיה שתתאים לנו.
כול עוד לא נבין, נמשיך ליצור שיטות מחיה שבמבחן המציאות האמיתית יגרמו לסבל אנושי, כשבשלב מסוים האשליה שיצרה אותה שיטה שאינה מתאימה לנו תתנפץ לה במבחן המציאות האמיתית.
אם ככה מהי זהותנו האמיתית? בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו, המין האנושי מייצר ומפעיל את גופו הפיזי באמצעות הרגשות הפנימיים שבו החיוביים והשליליים, ובהתאם לכול סוג רגש שאנחנו מייצרים אנחנו משתנים ומתנהגים, ובהתאם לרגשות הפנימיים שבנו אנחנו יוצרים לעצמנו את המציאות שבה אנחנו חיים.
כלומר, בשלב זה המין האנושי הוא יצור רגיש, אמוציונלי, שמתייחס לעצמו ולחייו באופן שהוא אינו מתאים לבריאותו, ולכן הוא גם אינו מותאם למציאות האמיתית שבה הוא נמצא ושבה הוא חי.
זהותנו האמיתית היא כאשר אנחנו רגועים, הרוגע הפנימי מאפשר לגוף לפעול ולתפקד באופן מאוזן ויציב, כלומר מכוון, כשהגוף מכוון מתאפשרת לנו הבריאות, הבהירות, השפיות.
כשתתאפשר לנו השפיות, יתאפשר לנו ליצור מציאות שפויה.
חשוב להבין שהרגשות הפנמיים שבנו הם הסיבה העיקרית לכול המחלות והתופעות הפיזיולוגיות, שהמין האנושי נחשף אליהן.
מהם הרגשות הפנימיים שבנו? הרגשות הפנימיים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים והשליליים, הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים, רק שאנחנו מכנים אותם רגשות, לכן כשאנחנו מרגישים אנחנו נמצאים בהזיה רגשית, מה שמנתק אותנו מהאני העצמי ומהמציאות האמיתית.
הרגשות החיוביים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות הטובים כמו, אהבה, אושר, צחוק, שמחה, הנאה, יצר מיני ועוד.
הרגשות השליליים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות הרעים כמו, פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער עצב ועוד.
כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו אנחנו חיים בנדנדה רגשית, זיגזג רגשי, מה שגורם לנו לבלבול מוחלט ולחיות כסהרורים עם כול אותן המחשבות שווא והדמיון, ושינוי אישיות באופן תדיר שמנתק מזהותנו האמיתית, זהות שצריכה להיות רגועה ללא ייצור הרגשות.
מה מהות ומטרת חיינו? מהות ומטרת חיינו היא לעבור תיקון, לעבור טרנספורמציה, לעבור שינוי ומעבר אישיותי מבן אנוש שנולד וחי באופן אינסטינקטיבי ושהתנהגותו נעשית באופן אוטומטי שחי ללא כול מודעות עצמית, מעבר לבן אנוש שמודע לעצמו ולעצם קיומו, שאחראי הבלעדי לתכנון חייו ונצחי.
מהי מציאות של רוגע ושל שלווה? הרוגע והשלווה הן שתי מילים נפרדות בעלות משמעות ייחודית לכול אחת מהמילים, כשביחד הן יוצרות ומשקפות מציאות, שיטת מחיה.
הרוגע הפנימי משקף את זהותנו האמיתית, ומאפשר לנו את הבהירות, את השפיות.
השלווה משלימה את הרוגע הפנימי, והיא מאפשרת לנו להתנהל בסדר ושיגרה ולנהל את אורח החיים הבריא.
השלווה כוללת בתוכה מגוון רחב של נושאים, שאותם עלינו ליישם באורח חיים שיש בו סדר ושיגרה שהגוף צריך וזקוק להם כדי לשרוד ולחיות כמו, שינה, תזונה, פעילות גופנית, שמירה על טמפרטורת הגוף, שמירה על היגיינה אישית וסביבתית, נשימות סדירות, לחיות ללא לחץ של זמן, לחיות ללא השיטה האגואיסטית הקפיטליסטית שבה הכסף הוא האמצעי מחייה והישרדות, כך שכחברה נתרום את חלקנו בחינם ונקבל את מבוקשנו בחינם, ללא גזענות, ללא דתות, ללא מדינות, ללא גבולות וללא צבאות שגורמים להפרדה ופרוד בקהילת המין האנושי ועוד נושאים.
מהי שפיות? הרוגע הפנימי מאפשר לנו לפרש ולהתחבר לזהותנו האמיתית.
מצב אישיותי זה מאפשר לנו את איסוף הנתונים האמיתיים, עיבודם, וההגעה למסקנות האמיתיות.
ההגעה למסקנות האמיתיות מאפשרת לנו פרוש שפוי למציאות.
רצוי לדעת שהגוף הוא מחשב על שרצוי להבין איך לכוון אותו, וזאת כדי שנוכל להגיע למסקנות האמיתיות במסע החיים שלנו וזאת כדי לחקור, ללמוד ולהתפתח, כך שנוכל לממש את מהות ומטרת חיינו.
מה כול זה קשור לשיטת המחיה הדמוקרטית? השיטה הדמוקרטית ביחס לשיטות מחיה אחרות, מאפשרת לאותם האנשים שבמדינתם השיטה קיימת את החופש היחסי המועט, אך היא אינה מאפשרת את החופש המוחלט שלו אנחנו זקוקים כדי לחקור ללמוד ולהתפתח.
השיטה הדמוקרטית למרות החופש היחסי המועט היא מחנכת, מתכנת, ומאלפת את אזרחיה לחיות על פי חוקים.
החוקים גורמים לאזרחים לא להבין את עצמם, ואיך לחיות באורח החיים הבריא והמתאים, אלא לחיות כרובוטים שמתוכנתים בעזרת חוקים ללא היכולת לשאול למה ואיך התנהגותם משפיעה על אישיותם? כלומר אם האזרח לא יבין איך עליו לחיות בסדר הקוסמי שאנחנו חלק ממנו, והוא צריך וזקוק שיחנכו, יתכנתו ויאלפו אותו, אז הוא אינו מחובר לזהותו האמיתית, הוא תדמית שיצר המנהיג ששולט וחבר עוזריו, שמשתמשים באזרח למען אידיאולוגיה כזו או אחרת שמתבצעת בעזרת חוקים, מצב זה מתאפשר כתוצאה מכך שהאזרח אינו מבין את הסדר שעליו להתאים את עצמו במציאות האמיתית שבה הוא נמצא וחי, ולכן הוא נסחף אחר רגשותיו שמעורר המנהיג הנערץ שבו הוא בוחר.
רצוי לזכור ולהבין שכול מה שקורה לנו בחיינו, זהו תוצר של תכנון שלנו בלבד, אך תובנה זו אינה נמצאת אצל רוב האנשים במודע, מה שמאפשר בשיטה הדמוקרטית את ניצולם, כלומר האזרח הופך להיות אובייקט למימוש פנטזיות.
מהו החופש המוחלט? החופש המוחלט שלו אנחנו זקוקים, וזאת כדי להתאים עצמנו לסדר הקוסמי כדי לממש את מהות ומטרת חיינו הוא, יצירת מציאות שבה לא יהיה לנו צורך בשיטה, בשליט, מנהיג או אחר, ושחיינו התנהלו על פי השיטה והשליט שישלוט בנו ושיגיד לנו איך צריך לחיות ואיך לא, כשנבין ונתאים את עצמנו לסדר הקוסמי הרצוי.
למה? זאת כדי לאפשר לכול אחד ואחת לקחת על עצמו את האחריות על תכנון חייו והאירועים הנלווים מכך, מציאות שאנחנו בעצמנו תכנון ויצרנו, כשטועים ומודעים לטעות אפשר לתקן, כי דרך הטעויות והסבל הנלווה להן מתאפשרת לנו המודעות העצמית.
אנחנו באים לעולם עם בעיות אישיות ובריאות, ואנחנו זקוקים לתיקון האישיות והבריאות.
החופש המוחלט מטרתו לאפשר את התיקון והשינוי העצמי למודעות והתפתחות אישית.
כאשר מאפשרים לנו את המודעות העצמית, מאפשרים לנו להכיר, לזהות, להרגיש ולחוש את הסבל הפנימי הרגשי להתנהגות הרגשית שלנו, והפגיעה הבריאותית הנלוות לכך מהאירועים שיצרנו לעצמנו שנובעים מתוך התכנון הלקוי שלנו, וזאת כתוצאה מכך שהקריטריונים שבחרנו לעצמנו ושיצרו את המציאות שנקלענו אליה מובילים אותנו למסקנות השגויות, גם אם נסחפנו ללא כול מודעות.
כלומר, כיום המצב הוא שהרוב לא מודעים לאירועים המתרחשים בחייהם, כתוצאה ממצב של אי שפיות.
כאשר אנחנו מבינים ומודעים לסבל הפנימי שבנו, רק אז ייווצר בנו הרצון לשינוי הרגלים שגויים, ורק אז נתחיל לבנות לעצמנו את היכולת הפיזיולוגית לשינוי האישיותי והבריאותי.
כלומר, מציאות שיש בה את החופש המוחלט, מאפשרת את המודעות העצמית לסבל הפנימי.
כול עוד בן האנוש אינו מודע לעצמו ולסבל הפנימי הקיים בו, המצב הקיים בתוכו לרוב ימשיך להיות מקובע, וזה מה שקורה בשיטות המחיה כיום, שבהם הדחקת המודעות העצמית מושרשת בשיטה, כי כיום אנחנו קיימים בשביל השיטה, במקום שהשיטה תהיה קיימת בשבילנו.
למה? זאת כיוון שאם אנחנו עושים או אומרים משהו שהוא בניגוד לחוקים ולנורמה החברתית, אנחנו מקבלים עונש, מה שמונע מאיתנו מלהבין את הסבל שנובע ממעשהו, כי העונש פותר אותנו מלשאול את עצמנו היכן טעינו ומההתבוננות פנימה.
רצוי לזכור שנכון לרמת המודעות האישית והחברתית כיום הנחשבת כנורמלית בשיטה הקיימת, הדבר אינו בהכרח משקף את השפיות, הנורמלי הוא יצירה תדמיתית של חברה עם אידיאל כזה או אחר.
כלומר, בהרגשתו, מחשבתו, ודמיונו של מי שהחברה מגדירה אותו והנחשב כפושע, כעבריין, העונש שהוא קיבל ומרצה או ריצה כאחד שעבר על החוק, מבחינתו האישית לרוב זהו סוף הסיפור.
הכלא האכזר ביותר הקיים הוא לא הכלא החיצוני שבו קיימים חומות עם גדרות ושומרים, אלא הכלא התודעתי.
הכלא התודעתי זהו מצב של קונפליקט, של ניגוד, של פיצול האישיות, שאינו מאפשר את השפיות.
מצב תודעתי זה, זהו הסבל הקשה מנשוא הקיים בנו ואת התובנה הזו רצוי להעלות למודע, וזאת כדי שנרצה שלא לסבול בהיותנו במצב זה ושכן נרצה להשתנות.
שינוי הוא תהליך שמצריך סבלנות רבה, וזאת כיוון שעד לגיבוש האישיותי הסופי היחסי תמיד יהיה מה לתקן ומה לשפר באישיותנו.
שדרוג לרמת מודעות עצמית מתקדמת זו, מתאפשרת בעיקר מעצם המודעות שלנו לסבל הקיים בנו, כי כמו שכבר כתבתי רק דרך המודעות לסבל הפנימי שבנו נרצה להשתנות.
לכן, האורח החיים המתאים ביותר למין האנושי ושאליו רצוי לשאוף, שמאפשר לכול אחד ואחת לקחת אחריות על מעשיו, להסביר את הטעות, ללמוד לדעת לסלוח ולמחול ולא לשפוט ולהעניש, אלא לאפשר את מתן המשך החיים ואת מתן העזרה שלה זקוקים האנשים שטעו, מה שמאפשר להם את הרצון לתקן ולהשתנות, כי הרי מי רוצה לחיות את חייו בסבל?
עיקר תהליך ההתפתחות שלנו נובע מטעויות שאנחנו עושים, ולרוב מהחיפוש אחר התשובות לשאלות הנובעות מכך, וזאת כדי לתקן את הטעויות להשתפר ולהתפתח, אבל אם מבינים את הסדר הקוסמי אפשר תמיד לתקן, סדר שבסיסו זהותנו היא רגועה, רציונלית ועניינית.
מסקנה: השיטה הדמוקרטית היא שלב התפתחותי בתהליך שהמין האנושי חווה, לאחר כול המשטרים הדיקטטוריים והרודניים שחוותה האנושות ושקידמו אותה למרות הכול, ובכך אפשרה לנו לחוש מעט מהחופש, אך השיטה הדמוקרטית אינה מאפשרת לנו את החופש המוחלט, חופש שאותו אנחנו צרכים ולו אנחנו זקוקים ושאליו אנחנו צריכים לשאוף כמטרה, אך לשלב מתקדם זה אנחנו איננו מודעים כדי שנוכל לממש את מהות ומטרת חיינו.
סיכום: רוגע פנימי מאפשר לנו את החיבור לאני העצמי והשפיות, שלווה מאפשרת לנו את אורח החיים הבריא, והבנת הסדר הקוסמי מאפשר את התפתחותנו לשם מימוש מהות ומטרת חיינו.
כלומר, מודעות התיקון ויעד השינוי האישיותי ושדרוג אורח חיים לבריא יותר, יאפשרו לנו ליצור שיטת מחיה שמתאימה לזהותנו האמיתית, ושתואמת למהות ומטרת החיים שלנו, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מהבחינה הקוסמית, והן מהבחינה הרוחנית.
רוגע ושלווה זו שיטת מחיה שמאפשרת לנו את החופש המוחלט, לאורח חיים זה עלינו לשאוף ולהגיע אם אנחנו רוצים לממש את מהות ומטרת חיינו.
המסר במאמר: הבנת הסדר הקוסמי יאפשר שיטת מחיה בעלת החופש המוחלט, אשר אינה מגבילה אותנו באמצעות חוקים, מצוות, פקודות או אחר, ותאפשר לנו לקחת אחריות על מעשינו והאירועים הנלווים המתרחשים בחיינו, שאותם תכננו בעצמנו לרוב שלא במודע, ורצוי להעלות תובנה זו למודע.
שלב התפתחותי מתקדם זה, יאפשר לנו לשדרג את רמת המודעות העצמית שלנו, שתאפשר לנו ליצור את שיטת המחיה הרגועה והשלווה בדרך למימוש המטרות בחיינו.
בשלב זה חיינו מתנהלים באמצעות חוקים, ולכן צריך לקיים אותם, השינוי צריך להיעשות מתוך הבנה והסכמה חברתית.