שלב 1 - התקשורת - ENGAGEMENT
המטרההעיקרית היא פתירת הקושי הכרוך בנושא ההתקשרות בין המשתתפים, דבר שיבטיח כימהקבוצה יצמח מבנה חברתי ושהזהות הקבוצתית תתבסס. המנגנון הראשונילהתפתחות ההתקשרות הוא אוניברסאלי: ההכרה בעובדה שאחרים חוו ניסיונות דומיםלשלי. קבלה לא ביקורתית זו היא תופעה הכרחית, מאחר שלקבוצה עדיין אין כוחפנימי להתמודד עם עימותים פנימיים בין חבריה. הרגשת האוניברסליות ממקדת אתהקבוצה בנושא ההתחברות ומשיגה אינטראקציה מלכדת.
מאת: ירון זיו
האווירהמאופיינת בתחושת התקשרות והתאחדות. מטרת הפרטים בקבוצה היא לאפשר לעצמםלהיות חלק ממבנה חברתי, ולא להישאר מבודדים ומרוחקים, והפחד בשלב זה הואהפחד שהאחרים לא יקבלו אותי.
המטרה מושגת באמצעות חשיפה עצמית שיטתית,הנושאת בדרך-כלל אופי עובדתי. המימד האופייני החשוב במיוחד בשלב זה עוברבגבול שבין התחברות-התנתקות ובין אמון-חוסר אמון. חברי הקבוצה עוסקים בעיקרשאלה, האם הם מקבלים את עצמם כיצורים חברתיים בעלי יכולת לאינטראקציה,ועדיין נמנעים מלהעלות נושאי אינטראקציה חשובים, אף שלעתים הם מודעים להםומתייחסים אליהם בשלב מתקדם יותר. חשיפה עצמית, אתגר ביחסים בין-אישייםותובנה פנימית צצים, אך הם שטחיים, ולא רצוי שיהיו המוקד. רצוי שהעימותיםבין המשתתפים יהיו מועטים כדי שלא לפגוע בלכידות הקבוצה.
הגבולהחיצוני של הקבוצה צריך להיות ברור, ואפשר להשיג זאת בעזרת המודעות לאופןשבו התנסות בקבוצה שונה מהנסיונות הבין-אישיים בעבר. הקבוצה משיגה את המטרההראשונה, לאחר שכל המשתתפים נחשפו
חשיפה אישית כלשהי וחשים מחויבותלקחת חלק בתהליך. קבוצה בשלה להתקדם לאחר שנוצרו קשרים בין המשתתפים, וכשישתחושת לכידות שתאפשר התמודדות עם שינויים אישיים ועם עימותים.
שלב 2 - הבדלה - דיפרנציאציה
מטרתהקבוצה בשלב זה היא לזהות את ההבדלים בין חבריה. להשגת מטרה זו יש להעביראת המוקד מגבולות הקבוצה החיצוניים לגבולות שבין חבריה.
שלב זה מאופייןבראש ובראשונה בשונות, כשהמשתתפים מדגישים את השוני ביניהם ואת תפישתםהאישית. תהליך זה מביא לחשיפה עצמית ספונטנית, הוא מתמקד בגבול שביןהמשתתפים ומעורר הערכה כנה של השוני הקיים ביניהם. ההנחה הקודמת בדברהדמיון מאותגרת כעת ויוצרת אווירת עימותים, כאשר בכל התהליך עומדים לרשותהקבוצה כוחות הלכידות והגיבוש שהושגו בשלב הראשון. אם לא התפתחה יכולתשיתוף פעולה וקיימת גישה תחרותית, עלול להיווצר פיצול בקבוצה.
בשלב זה יקראו תיגר גם על מקומו של מנחה הקבוצה ועל תפקודו.
התהליכיםהמתרחשים בקבוצה בשלב זה מכריחים את המשתתף להתייחס לשני נושאים חשובים:1} שליטה בעוינות עצמית ובעוינות של אחרים, 2} קבלת ציפיות חברתיותוהתחברות אליהן. החברים מפתחים בנושא הראשון סובלנות והתמודדות עם רגשותהכעס שלהם ושל האחרים, דבר המאפשר להם לראות את ההיבטים באישיותם שדוחיםאחרים ומעוררים בהם התנגדות. נוצר דמיון בין מגוון השונות הקיים ביןהמשתתפים ובין תחילת הכרתו של היחיד, בכך ששונות זו מייצגת חלקים מנוגדיםשונים באישיותו. תהליך זה חשוב, ובהמשך מופנה אליו הדגש.
הנושא השנימציג דילמה העומדת בפני כל משתתף בשלב זה. הדילמה היא עד כמה הוא מוכןלהצטרף לדעת הרוב. קיים איום שאם אהיה שונה, לא יקבלו אותי, ולכן האם עליללכת עם זה או להגיע לפשרה עצמית למען המבנה החברתי.
שלב זה קשהלחברים, ולכן לעתים אינו נפתר. יש חברים המעדיפים לנשור מהקבוצה, ולאלהתמודד עם דילמה זו. איבוד חברים בשלב זה מאיים על הקבוצה, והמטרה היא לארק אוורור של כעס ושל עוינות, אלא ירידה לעומקו
של השוני בין המשתתפיםוקידום השונות. דיון בנושא הבעת דעות מנוגדות והלגיטימציה לחוויה כעס הםעיקר העבודה בשלב זה, המעמיקה את עוצמת החוויה.
בשלב השני האווירהבקבוצה מאופיינת בעיקר בעימותים ובתחושות מבוכה וחוסר סיפוק. ביטחונו העצמישל המנחה חשוב מאוד לעידוד הכוחות בקבוצה ולתמיכה בהם.
חשוב שכלהמשתתפים ייטלו חלק בתהליך זה. הקבוצה מתקדמת מהשלב השני בתחושה מתמשכת שללכידות ושל ישות חברתית אחת, מתוך הערכה גוברת לשונות בעמדות בין חבריה.הקבלה של ייחודיות הפרט מובילה להכרה בכך שכל משתתף עשוי לשחק תפקיד שונהבקבוצה.
שלב 3 - הצביון האישי - אינדיבידואציה
המטרההמרכזית של שלב זה היא קידום ייחודיות, לאפשר הערכה עמוקה יותר למורכבותהנפשית של כל אחד. התוצר המעשי של תחושת השיתוף שהתפתחה בשלב השני נבדק כעתומעניק הרגשה שהקבוצה אכן עובדת.
המטרה של שלב זה מושגת בהצבת אתגר פעיל למערכת היחסים הבין- אישיים, וזאת באווירה חמה ותומכת.
המוקד,שהוסט מהגבול החיצוני של הקבוצה בשלב הראשון לגבולות הפנימיים שביןהמשתתפים בשלב השני, עובר עתה לגבולות הפנימיים שבנפשו של כל משתתף. בשלבהשני עבדה הקבוצה על השוני שבין הפרטים, ואילו עתה העבודה היא על הניגודיםועל החלקים התוך-נפשיים של האני. אף שזה מבוצע בתהליך בין-אישי, הדגש הואבפרט ולא במישור האינטראקציה. בשלב זה מתרחבת "הכרת העצמי" של הפרט.
המטרהשל כל חבר בקבוצה היא לחקור ולבדוק את מנגנוני ההגנה שלו, זה תהליך שלבחינה עצמית, והאדם ניצב בפני איום רציני לדימוי העצמי, מאחר שמתגליםבאישיותו היבטים שהוא לא היה מודע אליהם. העבודה של
הפרט קשה, אך עם זאת התנסותו גורמת סיפוק, והתוצאה תהיה באישיותו שנחשבו תמיד לא רצויים וגרועים.
זיהוי מגוון רחב של מצבים אישיותיים פנימיים מאפשר לפרט לאמוד את הגבולות הפנימיים של אותם מצבים ולבחון כיצד הם מתייחסים זה לזה.
האווירהבשלב זה מאופיינת הן בהתפרצויות של קשר ושל התחברות והן בעימותיםפתאומיים. העבודה מתמקדת בחשיפה עצמית, בעמידה באתגרים ובחשיבה מפוכחת,והמשתתף חש שהנושאים הפסיכולוגיים נחקרים ביסודיות עם התייחסות ממשיתלעימותים. עם זאת המשמעויות הבין-אישיות של ההתרחשויות בקבוצה נדחקות לקרןזווית, או שמתעלמים מהן לחלוטין, מאחר שהמוקד כעת הוא במורכבות הפנימית שלכל אחד
מהחברים.
תחושת הזהות הקבוצתית שאליה הגיעו בשלב הראשוןמועשרת באמצעות המודעות לשונות בין המשתתפים שהתפתחה בשלב השני, והשלבהשלישי מוסיף עומק בכך שהוא חושף מורכבות רבה יותר בנפשו של כל משתתף. השלבהשלישי מתקרב לסיומו לאחר שכל המשתתפים לקחו חלק פעיל בחשיפה עצמית ושוחחובפתיחות על נושאים פסיכולוגיים.
משלב זה ואילך המעבר בין השלבים בחיי קבוצה נעשה חד פחות וחופף יותר.
עוד לקריאה - דר' ירון זיו
שלב 4 - קרבה
המטרההמרכזית בשלב זה היא להתנסות בקרבה ולגלות את המשמעות של יחסים קרובים.קרבה ללא מידע של חברי הקבוצה זה על זה תהיה מזויפת, ולכן בהגיעם לשלב זהיש בידי כל אחד מהמשתתפים יותר מידע, והם
מסוגלים להבין את עצמם ואתהאחרים בדרך מורכבת יותר. האינטראקציות בשלב זה עמוקות ומשמעותיות יותר.בתחילה אינטראקציות אלה נוטות להיות אגוצנטריות, והן מונעות יותר בשל צרכיםאישיים מאשר בשל רגש
הדדיות. ככל שהתהליך בשלב זה מתקדם, כך מתפתחת מערכת יחסים מאוזנת, כפי שהיא קיימת בשלב החמישי הבא.
מטרתהחברים בקבוצה אינה רק לקבל את עצמם כמות שהם {כמצופה מהם בשלב השלישי},אלא גם לקבל את עצמם כבעלי יכולת ליצור קרבה וכמשמעותיים למישהו אחר.
האווירהבקבוצה ממשיכה להיות סובלנית, לא מתגוננת ופתוחה להתחברויות ובין החבריםיש התקשרות חזקה. רמת העימות נמוכה, ויש תחושה לא מציאותית של אופוריהבדומה לשלב הראשון. כעת יש חזרה על נושאים רבים שעלו בשלב הראשון, אףהעבודה עליהם מורכבת יותר. אף שנושאים בין-אישיים נחקרים לעומק, עדיין ישהימנעות מהמשמעויות העמוקות של מערכות היחסים. המעבר לשלב החמישי יתחילכאשר ההתלהבות והקרבה הבין-אישית יובילו להכרה בכך שמעורבות מתמשכת כזותהיה מבוססת על מחויבות בין-אישית.
יש לציין שבשלב זה, שבו עולה ההכרה בחשיבות מערכת היחסים, עלול לעלות גם פחד מפני דחייה מצד אותם אנשים שעמם היחסים מורכבים.
התנסותבסוג כזה של קשר מאיימת במיוחד על משתתפים הסובלים מקושי בקשריםהמשמעותיים בחייהם. כמו כן, אנשים המתקשים בשליטה חברתית ופנימית עלוליםלהגיב בתגובות מוחצנות של הנושאים האינטימיים.
שלב 5 - הדדיות
המטרהבשלב זה היא לפתח תחושת מחויבות הדדית בין המשתתפים ולחקור את משמעותהקרבה שנוצרה. הדבר נעשה לא לשם הרחבתה של תחושת האינטימיות, אלא להעמקתההערכה לייחודיות כל משתתף.
מתמקדים בגבול המקיף כל פרט במושגי עצמאותפנימית ומחויבות אישית לאחרים. הקיטוב בשלב זה בולט לאור היחסים הלאמאוזנים, המבוססים על תלות מחד גיסא ועל ניצול מאידך גיסא בין אנשיםשאמורים להיות שווים.
שליטה ביחסים באמצעות עליונות או כניעה מהווההזדמנות להצעת פתרונות יעילים יותר. בשלב זה לא מגיע מידע חדש, אך מידע ישןיואר מזווית חדשה עקב המשמעות האינטראקציונית שנוספה לו כעת.
עלוללהתעורר איום במערכת יחסים משמעותית וקרובה, שכן הפרט חושש שאחרים ינצלואותו או ינטשו אותו. משתתפים הנתקלים בקשיי אמון, יסבלו מכך גם בשלב זה. הםיחששו מאיבוד עצמיותם, שתיבלע בסבך הקשרים ההדוקים שנוצרו בקבוצה. התפתחותהאמון היא נושא שהחל בראשית הקבוצה. בכל שלב נדרשת רמה גבוהה יותר שלאמון, ובשלב זה נושא האמון מרכזי.
המשתתפים חייבים להגיב על האתגרשל לקיחת אחריות לאינטראקציה שלהם עם אחרים. האווירה בקבוצה היא של המשךתקשורת ועבודה ממשית, ויש הימנעות מועטה מנושאים פנים-אישיותיים. העימותיםגדלים בדרך-כלל, כשהמערכת מבקשת מם המשתתפים להפגין מחויבות רבה יותר.
אך כאן לחברים ולקבוצה כבר יש כוחות וכלים להתמודד עם העימותים, לפתור אותם ולצמוח מהם.
שלב 6 - סיום
מטרתהקבוצה בשלב הפרידה היא להגיע לסיום המעורבות האישית מתוך הטמעת ההתנסותהקבוצתית כחוויה חיובית ובונה. משחזרים את ההיסטוריה של הקבוצה ושל אירועיםשקרו לפרטים בה, נזכרים באירועים
מכריעים במיוחד ועובדים עליהם יחד פעםנוספת. מטרת תהליך זה היא לסייע ביצירת לכידות קבוצתית כהתנסות אישיתחשובה, שתיזכר גם לאחר סיום הקבוצה, ומבוצעת השוואה של המציאות בקבוצהלמציאות בחוץ.
בסיום הקבוצה חש המשתתף הפסד ופרידה, אך שלב זה מספק גם הזדמנות אחרונה לניסוי מיומנויות חדשות שפותחו בתהליך הקבוצתי.
החבריםצריכים ללמוד להתמודד בהצלחה בלי הקבוצה, להתאים את ההבנה שרכשו לחייהיום-יום ולקחת אחריות לעצמם. בשלב זה קיימת סכנת נסיגה והתרופפות, העלולהלגרום דמורליזציה ותחושת אפסות של פרטים בקבוצה, המרגישים שלא יועלו להסתדרבלעדיה. כמו כן, עלולה להיווצר הימנעות בגלל אותו חשש. תפישה שלילית שלשלב הסיום עלולה לקטוע את ההתקדמות שהושגה עד כה.
קטע זה לקוח מתוך ספרו של ד"ר ירון זיו "מסע קבוצתי"