כשאנחנו מסתכלים על ארון קודש אנחנו רואים חפץ בעל היסטוריה ארוכה מאוד. הוא אמנם איננו קיים מאז ומעולם, כפי שנוטים לחושב יהודים רבים, אלא הצטרף אל הדת היהודית רק לפני כאלפיים שנים וקיבל את צורתו הנוכחית כמה מאות שנים מאוחר יותר, אבל הוא עדיין מהווה חפץ ששורשיו שתולים היטב בעבר הרחוק. ארונות קודש הינם תשמישי קדושה שקדושתם נובעת מהדת היהודית. האם ארון קודש הוא דבר מה שיכול להיות חלק מהזהות הישראלית שלנו הוא שמא הוא משתייך באופן מוחלט לזהות יהודית דתית?
ישראלים רבים מתלבטים בשאלת הזהות שלהם: האם הם יהודים? האם אם ישראלים? האם הזהויות הללו סותרות זו את זו או שמא הן משלימות זו את זו? האם ניתן להיות ישראלי מבלי להיות יהודי? השאלה על מקומם של ארונות קודש במכלול הזהות שלנו איננה נוגעת רק לדתיים – שעבורם לכאורה התשובה היא פשוטה. הדת היהודית, המסורת היהודית או התרבות היהודית – וקראו לזה באיזה שם שתרצו – מהווה מרכיב חשוב גם בזהות של חילונים מוחלטים, מי יותר ומי פחות. אמנם בחלק מהמקורים מדובר במרכיב שלילי – דהיינו מרכיב שמגדיר באמצעות ה"מה אני לא" את ה"מה אני כן." כיוון שכמעט כל ישראלי-יהודי מבקר לפחות כמה פעמים בחייו באיזה בית כנסת וכיוון שכל ישראלי-יהודי וודאי ראה מספר פעמים בחייו ארונות קודש, החפץ הזה משתייך באופן כלשהו לעולם הסמלים שלו. יתר על כן, רובנו יודעים מה זה ארון קודש והוא תופס מקום כלשהו בעולם הידע שלנו.
כיוון שכך, כיוון שכול מי שקורא את הכתוב כאן קרוב לוודאי יודע מה זה ארון קודש, הרי ששאלת המקום שלו בזהות הישראלית ראויה לבחינה. ברור לכולנו שיש מקום של כבוד שנשמר עבור ארונות קודש בזהות היהודית, אבל איזה מקום הוא יכול לתפוס בזהות הישראלית?
המקום הוא כנראה אותו מקום שרבים מאיתנו מבקשים להעניק לדת היהודית בכללותה בתוך הזהות הישראלית שלנו. רבים הם הישראלים שמבקשים לנהל אורח חיים חילוני, מבלי להקפיד על שמירת תורה ומצוות. רבים הישראלים שלא באמת מעוניינים לדעת מה כתוב בשולחן ערוך או במשנה תורה של הרמב"ם. עבור ישראלים רבים מצוות הדת – רובן ככולן – לא ממש תופסות מקום חשוב בחיים שלהם. מצד שני ישראלים רבים מבקשים למצוא מקום שבו הם יוכלו להניח את היהדות שלהם או את השורשים היהודיים שלהם. ישראלים רבים, כך נדמה, מחזיקים ארון קודש משלהם שבו הם מחזיקים את היהודי שבהם.
הדת היהודית נתפסת על-ידי חילונים רבים כתרבות, כמרכיב חשוב של הזהות הישראלית גם מבלי שהם מקיימים את המצוות השונות. עבורם יהדות היא יותר מסורת מאשר מסגרת מחייבת. המהות של ארון קודש יכולה לכן לתפוס מקום חשוב בחשיבה הישראלית החילונית של אלה שאינם מבקשים לאבד את הדת היהודית לחלוטין. אנשים אלה מאוד רוצים לתת מקום של כבוד ליהדות אבל להשאיר אותה מחוץ לחיי היום יום. לכן ארונות קודש יכולים בהחלט להיות סמל ישראלי מובהק: מקום מכובד שבו מאכסנים את מה שאנחנו רוחשים לו כבוד רב אבל לא מעוניינים שהוא חלק יום יומי מהחיים שלנו.