בית דפוס מפיק כבר עשרות שנים את אותם מוצרי דגל, ששומרים על אותם פרופורציות ואותם מידות. בעולם הולך ומשתנה, נדמה שהיציבות היחידה בעולמנו מתגלמת באותם מוצרים פרסומיים, המסרבים לסטות מהמידות הסטנדרטיות שלהם: כרטיסי ביקור, פליירים, רולאפים, הזמנות לחתונה ועוד.
לאדם שלא בקיא במיוחד בתוכנות גרפיות ובמושגים מקצועיים, הדפסה של מוצר כלשהוא יכולה להיות לא פשוטה כלל. כשתגיע אל בית דפוס כדי לייצר כרטיס ביקור או עלון לעסק שלך, מיד תותקף על ידי גרפיקאי תורן במטר של שאלות. כל בית דפוס אוחז במילון מונחים שצריך להצטייד בשבילו במילון: חד צדדי, דו צדדי, עם למינציה, בלי למינציה, עם פינות מעוגלות, בלי פינות מעוגלות..?
לכן, תמיד מומלץ לבוא אל בית דפוס בליווי חבר טוב או מכר שמבין בעיצוב. כמובן, תצטרכו לפנות כמה שעות טובות בשביל להגיע: אף אחד לא מבטיח לכם שלא יהיה תור עמוס לעייפה לפניכם. תוכלו "ללכת על עיוור", להדפיס דרך אתר האינטרנט של בית הדפוס ולהתפלל לשמיים שההדפסה תצא בסדר. אם אתם מהטיפוס המהמר ואתם חובבי הפתעות, אם אין לכם בעיה שהלבן יצא צהוב-מלוכלך והשמנת תצא ירוק-מחלת ים, שכל הצבעים הכהים יתחברו יחדיו לגוש אחד גדול, שחור וסתום, לכו על זה.
יתכן שתתקלו בבעיה למצוא חבר מעצב המומחה ברזי הדפוס, שכן כבר שנים תחום הגרפיקה מתפצל לשניים. יש מעצבים המתמקדים בתוצרים של בית דפוס, מה שנקרא בעגה המקצועית "פרינט". מעצבים אחרים מעדיפים את עולם האינטרנט ומתמסרים לעיצוב אתרים, באנרים ודפי נחיתה. מה שכן, תהיו בטוחים, גם גרפיקאים שעובדים בתעשייה של האינטרנט ולא מבינים דבר בדפוס, עדיין מבינים יותר מכם בשפת הג'יבריש-דפוס, המילים אופסט ופרוצס לא יכו אותם בתדהמה.
גרפיקאים של בית דפוס וגרפיקאים שעובדים באינטרנט חולקים יחדיו הרבה דברים מלבד משכורת לא אטרקטיבית. שניהם שותפים לתעשיות שרואות בהם לא אומנים ולא בטיח, אלא עובדים זוטרים בפס ייצור תעשייתי, שצריכים לתקתק כמה שיותר פרויקטים, וכך אפשר להעמיס עליהם שפע של פרויקטים נוספים.
יש שוני בין שעות העבודה, לעומת זאת. גרפיקאים שעובדים אצל בית דפוס מסיימים לכל היותר בשש וחצי, ואילו מעצבי אתרים נידונים להיתקע במשרד אפילו עד תשע, עשר בלילה. כל זאת בגלל היותם חוליה מקשרת בשורה של מתכנתים, התקועים בפרויקט מעצבן שנכנס בדקה ה-90 של איזה לקוח היסטרי (שרוצה עכשיו ומיד ולכל היותר בעוד דקה).