הרבה נאמר על כניסתו המאיימת של הספר האלקטרוני לשוק הספרים. ישנם כאלה שחוזים שהספר האלקטרוני יחליף את הספר המודפס ואנחנו נלמד לחיות בעולם שבו אין מדפי ספרים, חנויות ספרים ושאר הדברים שקשורים לקיומו של הספר המודפס. אחרים טוענים שגם אם הספר האלקטרוני יהפוך יותר פופולארי ונתח השוק שלו יגדל, הוא לעולם לא יחליף את הספר המודפס.
הדיון גולש לעיתים קרובות לאמירות מתחום הרגש. אנחנו שומעים הרבה קינות על האובדן הצפוי או המאיים של ריח הדפוס, של הרומנטיקה של הכריכה, של חוויית הקריאה המוכרת לנו. הרבה אנשים מרגישים שספר אלקטרוני לעולם לא יהיה בעל אותו ערך ערכי ורגשי שיש לספר מודפס. ההרגשה היא שאם ניוותר רק עם ספרים אלקטרוניים הרי שמשהו ייעלם מהעולם, משהו חשוב ומיוחד שהעולם לא יהיה אותו דבר בלעדיו. עולם ללא ספרים, כך מרגישים אנשים רבים – קוראים מושבעים או קוראים תיאורטיים – יהיה עולם שבו חסר משהו חשוב.
ייתכן והדבר באמת נכון והעולם לא יהיה אותו עולם אם ייעלמו ממנו ספרים מודפסים. אבל נדמה לי שיש פה איזושהי החמצה של משהו חשוב ביותר; החמצה שמלמדת אותי משהו על גישתם של אנשים שונים לספרות ולספרים. הספר המודפס, הנייר החתוך שעליו סימני דפוס מודפסים הכרוך בתוך כריכת קרטון מכל סוג שהוא הוא רק מנשא. הספר האמיתי איננו הנשא הפיזי – או יותר נכון, איננו רק הנשא הפיזי – אלא המילים, המשפטים, הפסקאות והפרקים שמרכיבים ביחד את הספר.
אי אפשר להתעלם מכך שקיומו של ספר הוא תמיד גם פיזי. ספר שלא הועלה על הדפוס וראה אור יום – שעינם של הקוראים, ולו קורא אחד, לא שזפה אותו – איננו ספר. הוא אולי רעיון אבל כדי שהוא ייקרא ספר, עליו לצאת לאור. אבל האם היציאה לאור חייבת להיות בצורה שלה אנחנו רגילים? ספרים אלקטרוניים אולי חסרים את הדף ואת הדיו, אבל בכל דבר אחר הם ספרים לכל דבר ועניין. מי שחושב שאלו אינם ספרים חוטא למהות של הספר: הנשא הטכני הוא רק משרת של התוכן, של המהות, של ריבוא האותיות שמצטרפות זו לזו כדי ליצור את הספר.
אין לי ספק שהרבה מאלה שחוששים מעלייתו של הספר האלקטרוני קוראים ספרים ואולי אפילו קוראים הרבה. אין לי ספק, מצד שני, שהרבה מאלה שמכבירים מילים גבוהות – יותר או פחות – על הסכנה המרחפת מעל ראשם של ספרים מודפסים ומעל העולם התרבותי שבו אנו חיים קוראים ספרים רק לעיתים נדירות, אם בכלל. ההתרפקות על הספר בצורתו המסורתית דומה להתרפקות על עולם שבו אין טכנולוגיה מתקדמת שלה אנחנו רגילים ובלעדיה יהיה לנו קשה לחיות: מכוניות, מטוסים, מחשבים ועוד. הרבה אנשים שנהנים להביע געגועים לעולם בלי טכנולוגיה לא היו מסוגלים ובטח לא היו רוצים לחיות באותו עולם נוסטאלגי שעליו מתרפקים ואליו הם עורגים.
אם הספר האלקטרוני יהיה יעיל ואיכותי, אם המחיר שלו יהיה נגיש לכל אחד והוא לא ימנע גישה מחסרי האמצעים אל עולם הספר הרי שאין הוא דבר רע כשלעצמו. הוצאות ספרים וסופרים יתאימו את עצמם לעולם בלי ספרים כמו שהאדם התאים את עצמו למציאות הטכנולוגית המשתנה לאורך כל ההיסטוריה.