קהילות שונות ואנשים בונים סוגים שונים של ארונות קודש. כשהם רואים ארון קודש, אנשים שונים מגיבים אליו בצורות שונות שכן עבור אנשים שונים הארון מבטא דברים שונים. ארון קודש נחווה על-ידי האנשים השונים בצורות שונות והוא מעורר בהם רגשות שאינם זהים. היחס בין הארון ובין האדם הוא תלוי נקודת מבט שאיננה תמיד אותה נקודת המבט אלא משתנה מאדם לאדם.
האדם הדתי
האדם הדתי רגיל לראות ארונות קודש. בכל פעם שהוא הולך לבית הכנסת הוא עומד מול ארון קודש ומתפלל. עבורו הארון הוא קודם כל מרכז בית הכנסת, מקום של קדושה וחלק מהעולם הדתי שלו. הוא עשוי לראות את היופי של הארון, הוא עשוי לתהות על ההיסטוריה של הארונות בדברי ימי ישראל אבל בסופו של דבר וקודם כל ארון קודש בשבילו הוא עניין שבקדושה.
המסורתי
האדם המסורתי נמצא בתוך העולם הדתי ומחוצה לו בו זמנית. יש לו קשר – עמוק יותר או פחות – עם הדת והא איננו מזלזל בה גם אם הוא איננו מקיים את כל המצוות המנויות בשולחן ערוך. עבורו ארון קודש הוא חלק מהעולם הדתי שעימו הוא נמצא בקשר אבל בצורה מורכבת. הוא וודאי מרגיש שארון הוא קדוש אבל הקשר שלו אליו איננו כמו של בן משפחה אלא יותר כמו של אורח. דווקא האדם המסורתי עשוי להרגיש את הקדושה שמקרין ארון קודש אבל זוהי תחושה שנובעת ממרחק ולא מהיכרות אינטימית.
השורשי
יש הרבה ישראלים שעבורם הקשר עם ארון קודש בפרט ועם המסורת היהודית בכלל איננו קשר שנובע מאמונה דתית אלא קשר שנובע מהרצון להתחבר לשורשים של העם הישראלי. עבורם אנשים אלה ארון קודש איננו דווקא ביטוי לקדושה אלא יותר ביטוי למסורת ארוכת שנים שעליה צמחה הישראליות. כשהם רואים את הארון הוא מעורר תגובה של קשר עמוק שאיננו נובע מתוך קדושה ואמונה אלא מתוך תחושת זהות והזדהות וקשר אל הדורות הקודמים.
החילוני
החילוני האמיתי – זה שבאמת איננו מאמין ואיננו קרוב לדת בשום צורה ואופן – יכול גם הוא להגיב בצורה רגשית כשהוא רואה ארון קודש. התגובה הזו יכולה לנבוע מכך שבתוך עמו הוא יושב והרגשות של הסובבים אותו משפיעים גם עליו. ייתכן והוא רואה בארון יצירת אמנות יפה או פריט תרבותי מעניין. ייתכן גם והוא מגיב בצורה שלילית: הארון מבטא עבורו את הדת שאותה הוא לא אוהב, סמל לאמונה שממנה הוא רחוק מאוד.
האסתטיקן
גם מי שאיננו מאמין ואינו רואה בארון דבר מה קדוש יכול לבחון את הארון כיצירת אמנות ולהעריך את היצירה האסתטית. הוא איננו תוהה מה קדוש ומה איננו קדוש אלא האם ארון קודש מסוים הוא יפה או מכוער, מעוצב היטב או פוגע בטעם הטוב.
חוקר התרבות
חוקר התרבות משתדל להימנע מרגשות סובייקטיביים כאשר הוא חוקר את מקומו של ארון קודש כלשהו בבית כנסת כלשהו או את המקום הכללי של כל ארון בעולם התרבותי היהודי. כדי להיות חוקר טוב עליו להשתדך שלא לשפוט אלא רק להשקיף, לבחון ולנסות ולהבין את המשמעויות השונות שיש לארונות קודש עבור אנשים שונים שרואים אותם וחווים אותם.