מה זה אלוהים ? כותבת: דורית בר

היום שאלתי "מה זה אלוהים?". מאז שאני זוכרת את עצמיהשאלה נעה בתוכי אינסוף פעמים ובצורות שונות . כילדה רציתי לדעת על מהותהקיום ובכלל מאיפה באנו לכאן, ואז בגיל ההתבגרות ביטאתי ספקות לגבי אלוהים -כי כל מה שראיתי לנגד עיניי היה אנשים דתיים (מכל דת אפשרית) מדקלמיםאורחות חיים מקובלים, חסרי כל יכולת להסביר לעומק באמצעות הדת שלהם  את עצםקיומם. ככל שבגרתי כך השאלה העמיקה וקיבלה מקום יותר משמעותי בחיי. הדחףלהבין את החיים והדחף להכיר את אלוהים הפכו לתנועה אחת.

כשהגיתי היום בשאלה ראשית היה עליי לשלול את כל מה שידוע לי לגבי אלוהים -שהוא נמצא בכל, שהוא מקור הבריאה, שאנחנו נבראנו על ידו בצלמו כדמותו,ולכן נוכל ללמוד עליו מהתבוננות בעצמנו, שהדתות מאמינות באלוהים,שהבודהיסטים לא מזכירים את אלוהים. בעודי שוללת ומנקה את תודעתי הרגשתיאיך נפרשת בפניי חידה שככל שאנסה לפתור אותה - כך אדע פחות. שללתי גםרעיונות רוחניים מעולם ההארה - שהתמזגות עם אלוהים היא תכלית מסע השחרורושזו המשמעות היחידה של חיי. זו חוויה מאד משחררת פשוט לוותר, על כל מהשאנחנו יודעים, ככל שתהליך ההרפייה מהידוע העמיק, כך חשתי את עצמי יותרויותר ריקה, יותר ויותר פתוחה לחדש וללא ידוע. במידה מסוימת אפילו הרגשתיככופרת - איך בכלל אני מעיזה לשאול שאלה כל כך ישירה, ומדוע אני בכלל חושבתשאני יכולה גם לדעת את התשובה לשאלה הזו.

אחרי מסע מרתק של התבוננות בתכולת התודעה - בכל מה שכבר שמעתי, למדתיוקראתי על אלוהים-  המוח נעשה שקט, ומתוך הדממה ניתן היה באמת להתחיללהתמזג עם השאלה - מה זה אלוהים. הפעם יכולתי לשאול בצורה ישירה, נקייה מכלהמחסומים שהיו רק לפני רגע. השאלה מילאה אותי באקסטזה ובתחושת התרגשות עלעצם הזכות להגות בה. הדבר הראשון שהתגלה הוא שהתשובה היא בלתי נתפשת - משוםשהדבר עצמו שואל על עצמו. עלתה מטאפורה מאד פשוטה של מראה שרוצה להביטבעצמה במראה. כמובן לא אפשרי. הרגשתי את המוח מפסיק לתפקד בנתיבים המוכריםשלו - של מתן תשובות ידועות, ומתחיל להיפתח לעבר מרחבים מיסתוריים ומרגשים.בעוד אלוהים מביט בעצמו דרך השאלה ידעתי שכל מילה שאנסה לומר בניסיון לבטאאת החוויה שמתגלה בפניי היא חלקית. המשכתי לשאול ולגלות שלא ניתן לדעת את אלוהים, שרק אלוהים יודע את עצמו.

הלימוד העמוק ביותר שנחשף היה החשיבות של שאילת שאלות גדולות, שעצםהמוכנות לנטוש את הסיפורים האישיים שלנו - הקשיים, מערכות היחסים, התשוקות,הפחדים וכל השאר היא הכרחית כדי להתחיל לחיות בתור האלוהים, מתוך ויתור עלחווית הנפרדות הבסיסית והכל כך יומיומית שלנו. אנחנו מדקלמים סיסמאות כמו"כולם אחד", "יש רק אחד", אבל חיים בתור עצמנו, בתור דורית, ליאת או יוסי.

בשלב האחרון של שאילת השאלה נכח רק המיסתורין, ענווה עמוקה התעוררה בלבייודעת שאני לא יודעת. שההתאהבות במיסתורין היא שער לעבר אחד חלקי מליוןמתוך האלוהים.