קבלת החלטות הוא אחד הנושאים המקובלים ביותר לחקירה בעידן הזה – הוא מתקשר הן לתחומים עסקיים של ניהול וארגון, וכמובן לחיי היומיום שבהם כמעט כל רגע אנחנו צריכים להחליט – על מסלול לימודים, קשר עם בן/בת זוג, השקעת כספים באפיקים מסוימים, לאיזה בית ספר/גן כדאי לנו לשלוח את הילדים, מהי שיטת הטיפול המתאימה ביותר עבורנו לפתרון בעיות פיזיות או נפשיות. כמובן שהרשימה היא ארוכה מאד, ובשל הקצב המאד מהיר של החיים המערביים, כל החלטה מולידה צורך בקבלת החלטה נוספת.
אני זוכרת פעם אחת לפני שנים רבות, התלבטתי אם להישאר במערכת יחסים זוגית שהיתה לי אז. בגיל שמונה עשרה עם רמת מודעות מאד נמוכה לעצמי ולחיים חשבתי שהדרך הכי נכונה להחליט תהיה להכין רשימת סיבות מדוע להישאר בתוך הקשר – ומדוע לעזוב אותו. עמוק בתוכי ידעתי כבר אז שהקשר הזה לא נכון עבורי, הרגשתי שלמרות שאותו חבר יקר אהב אותי כל כך, אני לא חלקתי איתו את אותו מרחב של אהבה. אבל זה היה קשר מאד נוח, בעיקר בגלל שהוא כל כך אהב אותי. אני זוכרת את השעות האלה בחדר עם הרשימות המצחיקות, מקבלת החלטה לגבי חיי כאילו החלטתי לגבי עוגה שכדאי לי לאפות – קיבלתי החלטה בקור רוח, מתוך פחדים הישרדותיים – כמו הפחד לאבד אדם שאוהב אותי ומעניק לי ביטחון ויציבות. לאחר ארבע שנים (!!!) סוף סוף הבנתי שלא משנה כמה ביטחון, יציבות ואכפתיות הוא מקרין כלפיי אני לא יכולה להמשיך לשקר לעצמי או לו. סוף סוף הרגשתי שאני מקבלת החלטה אמיתית והרמונית עם עצמי.
אם כך, מהי הדרך הנבונה לקבל החלטות? באיזה אופן נוכל לנהוג כך שהבחירות שלנו ינבעו מהקשבה אמיתית ועמוקה?
אחד הדפוסים הבולטים ביותר אצל אנשים שמתקשים לקבל החלטות הוא ההתלבטות האינסופית – הם לא יודעים אם להמשיך בטיפול, הם לא יודעים אם הדירה שראו מצאה חן בעיניהם, חיים על "אולי" באופן שמקשה עליהם את הזרימה הטבעית בחייהם. חוששים שמא יקבלו החלטה שגויה ויצטערו על כך, אלא שבינתיים הם קיבלו החלטה – לא להחליט, במובן הזה קורית סוג של עצירה במקום תנועה עם מה שקורה. בסופו של דבר אין החלטות שגויות. גם הבחירה שלי להישאר בתוך אותו קשר זוגי איפשרה למידה עמוקה שלא תישכח על הטבע העמוק שלי.
הקשבה היא מילת מפתח שהגות בה יכולה להתחיל לפתוח בתוכנו שער להבנה העמוקה של קבלת החלטות. אנחנו לא באמת "מקבלים החלטות", במובנים מסוימים החלטות מתקבלות, גם כשנדמה לנו שאנחנו אלה שבחרנו בנתיב מסוים ולא אחר. אינני מתכוונת לאיזה כוח מיסטי או לקארמה, אני מכוונת לעבר הקשבה הוליסטית למה שיש, ולכך שבסופו של דבר אם נשים לב בצורה מדוקדקת ונבחן לעומק את האפשרויות העומדות בפנינו – תמיד תהיה איזושהי אפשרות שזורמת יותר, שקופצת מבין כולם, שהלב שלנו אומר לה כן. במקרה הזה, נאמר שקיבלנו החלטה טובה, כשבעצם ההחלטה פשוט היתה שם.
כדי להבין את הנאמר לעומק נדרשת התבוננות עמוקה על טבע החיים כמכלול של אינטליגנציה שכולל בתוכו מיליוני השפעות שאיננו יודעים על רובן המוחץ דבר (השפעות אסטרולוגיות, קארמתיות, השפעות של אנשים אחרים, ביולוגיה וגנטיקה ועוד השפעות רבות אחרות), כל אלה הן חלק מהתנועה האינסופית של הקיום, כשהאני המודע שלנו גם הוא חלק מהתנועה הזאת. אותו "אני" בעצם מודע לכל המתרחש, שומע דברים, מפנים נתונים ואז מקבל החלטות- לכן דרושה הקשבה ערנית וחדה, כדי לשים לב לתמונה שנפרשת בפנינו לגבי תחום מסוים שלגביו אנחנו נדרשים להחליט – רק כדי לראות שכל התשובות כבר כאן. מתוך מרחב כזה לא יכולות לקרות טעויות, כי מה שחשוב הוא עצם התנועה.