זה לעיתים נחמד ומחמם את הלב לעבוד עם בני המשפחה בעסק המשפחתי ולהביא לידי ביטוי את המשפחתיות לעסק. מטרה משותפת, אחריות ואמון הדדיים מאפיינים מערכת יחסים זו. עם זאת, מורכבות הניהול בו שונה מעסק רגיל בגלל הרגישות שאנו מפגינים כלפי בני המשפחה. הטון הענייני שאנו יכולים להפגין לעובד שאינו בן משפחה משתנה ברגע שמדובר בבן משפחה.
במהלך העבודה מתגלים לעיתים חילוקי דעות על אופן עשיית העבודה, סגנון הדיבור והתוצאות המצופות. חילוקי דעות אלו דורשים התייחסות שונה מהערות ביניים. מנהל עסק הרוצה להעיר לבן משפחתו יכול להיתקל בקושי לעשות זאת ולבסוף אף לוותר. החשש הוא כי הביקורת לא תתקבל אצל בן המשפחה, עלולה לפגוע בביצועיו בעסק וגם לפגוע במערכת היחסים בטווח הארוך.
במאמר זה אדון בתנאים הרצויים שבהם תאמר הביקורת, מתי כדאי לנו להבליג, ומתי נחליט בכל זאת להעיר.
מתי להבליג או לדחות את השיחה
* הבלג אם תבחן ותראה כי הפעולה שנעשתה לא מאפיינת את פעילותו בדרך כלל של בן המשפחה אלא זוהי מעידה חד-פעמית. במצב שכזה מומלץ לעזוב זאת, זה ככל הנראה לא יחזור על עצמו. רק אם זה דפוס ששב וחוזר יש מקום להתערבות.
* דחה את השיחה אם בן המשפחה נתון בסערת רגשות, עצבני, תוקפני וחסר סבלנות. ככל הנראה לא תהיה הקשבה מצידו לדבריך והדברים יפלו על אוזניים ערלות. הדחייה תהיה ביום-יומיים עד שבוע ימים או עד השלב שבו יירגעו הרוחות. קיום שיחה מעבר לכך יכול לאבד את המומנטום של הנושא שבו אתה רוצה לדון.
מהם התנאים לאמירת הביקורת
* נהל את השיחה כאשר יש ביכולתך לעמוד בהתנגדות, בהתקפה אישית ובהרגשת עלבון מהצד השני. אם אין ביכולתך לעמוד בהתנגדות אזי דחה זאת ליום אחר. אין זה אומר שיש לוותר על השיחה, אלא לדחותה.
* העבר ביקורת בצורה שבה אתה מוכן ויכול לקבל אותה. נסה לדמיין אותך במצב זהה ובדוק האם היית מקשיב או תוקף. אם הדברים שאתה אומר אינם נעימים לך אזי מומלץ לנסות לשנות את הטון. לשיחה שכזו יש להתכונן מראש ולא לסמוך על אלתורים.
* מומלץ כי השיחה תתנהל במקום שקט ופרטי ולא לפני שאר העובדים. באם לעובד יש משרד משלו, אזי כדאי שזה יהיה במשרדו, במגרש הביתי שלו, ולא במשרדך.
כאשר מחליטים להעיר כדאי להתייחס לנקודות הבאות
* התחל את שיחתך בדברים חיוביים, כל אותן נקודות בפעולותיו של בן המשפחה שהן חיוביות ומצויינות מבחינתך. הנקודות החיוביות יתבטאו גם באישיותו וגם בפעולותיו והישגיו.
* רצוי כי הדברים יאמרו בטון נינוח ולא תוקף או מאיים. שימוש במשפטים כמו "איך אתה יכול להיות כזה מטומטם?" או "איזה שטויות אתה עושה" יגרמו לו להיות עסוק במתן תשובה ובצורך להגן על עצמו ולא ברצון ללמוד ולהשתפר. סגנון הדיבור כמו לדוגמא "אני מבין את כוונתך אבל חושב אחרת כי..." יאפשר דיאלוג ולא מונולוג ובכך יאפשרו הקשבה מצד בן המשפחה.
* מומלץ כי לדברי המשוב תצרף עובדה שקרתה ורצוי אף שתיים. עובדות אלו יחזקו את הטענה שהפעולה חוזרת על עצמה. מומלץ לתאר מהי ההתנהגות שהיית מצפה לה ולנמק זאת. כאשר בן המשפחה מבין למה מצפים ממנו קל לו יותר לקבל את הביקורת ולהבין שזה בסך הכל לטובתו ושמאמינים ביכולותיו להשתפר.
* מומלץ וכדאי לבקר את הפעולה שנעשתה ולא את אישיותו של בן המשפחה. הביקורת היא על המעשה ולא על האישיות. כך יכול הוא להרגיש שאתה רוצה בטובתו ומחויב להצלחתו. במהלך השיחה כדאי להדגיש את התועלת שתצמח לו מהשינוי. אם אין תועלת אזי אין טעם למשוב.
* השיחה שמתנהלת היא דיאלוג ולא מונולוג לכן רצוי להקשיב. יכול להיות שיאמרו דברים מצד בן המשפחה שלא נלקחו בחשבון בעת הכנת השיחה ומשנים את פני התמונה כולה.
* היה ישיר וברור. הבהירות גורמת לבן המשפחה להבין היכן הוא נמצא, מהי הביקורת ומה מצפים ממנו. כאשר הביקורת נאמרת בצורה עקיפה זה יוצר בלבול אצל העובד חוסר שקט וחוסר נחת.
משוב שאינו חיובי הוא אחד הקשיים הגדולים העומדים בפני מנהל, מורכב יותר אם בן משפחתך הוא נשוא הביקורת. עם רגישות ורצון טוב אפשר להעבירה נכונה ואף לצמוח ממנה.
כותבת המאמר:
חדוה יוסף יעוץ לעסקים משפחתיים
נייד 054-9039990
אתר www.fbusiness-consulting.co.il
בלוג hedvayosef.blogspot.com
E-mail:hedvajosef@gmail.com
חונכת מטעם מט"י