תרבות בתי הקפה בישראל פורחת ומשגשגת היום, וכל שני וחמישי צץ לו בית קפה חדש היושב על מרגלות הרחוב ומשקיף לעוברים ושבים. הפריחה הזאת נובעת מכך שאנשים סוף סוף הבינו שאין דבר כיף יותר מלשבת ביום שישי במרפסת המוצלת של איזה בית קפה, בשעות הבוקר המאוחרות וליהנות מקפוצ'ינו מפנק עם הרבה קצף. יותר ויותר אנשים מתאהבים בתרבות בתי קפה, ובוחרים בהם לא רק עבור פגישות משפחתיות, אלא גם כמפגש עסקי נינוח על כוס קפה. אחרי הכול – הרבה יותר נחמד לשבת בבית קפה מאשר במשרד מנוכר, קריר ומדכדך. אבל חשוב לזכור: כל תרבות בתי הקפה לא הייתה מגיעה לפריחתה אילולא היו לנו סוככים.
סוככים נהפכו היום לחלק בלתי נפרד מתרבות הפנאי. בהעדר סוככים אלה, בתי קפה היו כמו הטרנד של החתונות: פורחים באביב ובקיץ, ובחורף – לא מבוקשים כלל. כשאנחנו הולכים לבלות בחוץ אנחנו לא תמיד רוצים לשבת בין ארבע קירות מחניקים, דווקא נחמד לשבת בחוץ ולצפות בעוברים ושבים. ישיבה בתוך כתלי בית קפה גורמת ליהנות להרגיש שלא ממש יצאנו מהבית, ומי רוצה להרגיש כך כשהוא יוצא לבלות.
סוככים מאפשרים לנו ליהנות מבתי קפה, מסעדות ופאבים גם בחורף וגם בקיץ. בעלי עסקים רבים מהווים פלח משמעותי מרוכשי סוככים, שמשרתים אותם בכל עונות השנה. בקיץ, סוככים מטילים צל נעים מהשמש הישראלית הקופחת ברחוב. כך יש לנו אפשרות לשבת בכיף בבית קפה אקסקלוסיבי ברחוב, במקום להיתקע בתוך קניון ממוזג עם כול עם ישראל ואחותו, בחברת ילדים מנוזלים שנמצאים בחופשת הקיץ, ובני נוער שופעי הורמונים שעושים שפע של רעש וצלצולים. מה ביקשנו? מה? קצת שקט? כן, תודה לאיש שהמציא לנו סוככים ואפשר לנו ליהנות ממזג האוויר הנעים. בתקופה שבה קניון חדש צץ חדשות לבקרים ומושך אחריו כמו מגנט המוני זאטוטים וטינאייג' נלהבים, אנחנו המבוגרים והקשישים שגילנו עולה על 25, מחפשים מקום שמוקף באנשים בוגרים כמונו, שאינם צורחים, צועקים ומצחקקים בהיסטריה. מקום סולידי, בקרן הרחוב.
וכך, אנחנו יכולים ליהנות מהשקט שלנו גם בחורץ ובגם בקיץ, מבלי להתענות באיזה קניון המוני ועממי. בחורף, סוככים מאפשרים לנו לשבת בחוץ, אבל מגנים עלינו מהקור שחודר לעצמות. בקיץ, אפשר לקפל סוככים: הדפנות והגג ניתנות לקיפול. המראה המתקבל בחורף הוא קליל, נעים וכפרי – ועם זאת מגן היטב מגשם, רוח וקור. סוככים מהווים פתרון פרקטי ולא יקר, והוא חוסך לבעלי עסקים עלויות של פרגולות עץ או אלומיניום יקרות.