המהומות במצרים ישפיעו על השקל מול הדולר בטווח הקצר, אך השאלה מה יקרה לדולר בטווח הבינוני והארוך. נראה כי הצעדים הנוספים שיזם הנגיד סטנלי פישר לאחרונה, לאחר כשלון התוכנית לרכישות דולרים, לא יחלישו את השקל בטווח הבינוני והארוך. גם הצעת משרד האוצר לבטל את הפטור ממס הניתן למשקיעי חוץ על רווחים מהשקעה במק"מ, לא תחליש את השקל אשר צפוי דווקא להתחזק מול הדולר במהלך 2011.
כידוע, המשקיעים הזרים מנצלים את הפרשי הריבית בין השקל לדולר כדי למכור דולרים, לרכוש שקלים ולהשקיע את הכסף במק"מ ואיגרות חוב שקליות הנושאות תשואה גבוהה יחסית. כל זמן שהריבית השקלית היא בשיעור של מעל 2%, והריבית על הדולר והיורו קרובה ל-0%, הזרים ימשיכו להשקיע בשקל. הצפי הוא שפער הריביות יגדל במהלך 2011, דבר שיתרום לאטרקטיביות של ההשקעה בשקל.
נכון להיום, משקיעים זרים פטורים ממס על רווחים במק"מ ובאג"ח, בעוד שמשקיעים מקומיים משלמים מס בשיעור של 15% על הכנסות דומות.
משרד האוצר סבור כי הפטור ממס מנוצל על ידי שחקנים בשוק המט"ח למטרה של עשיית רווח לטווח קצר, וכי ביטול הפטור בחקיקה יקטין את האטרקטיביות של רכישת המק"מים ואגרות החוב הקצרות על ידי תושבי החוץ. משרד האוצר הישראלי מעוניין ללכת בעקבות ממשלות ברזיל, דרום קוריאה ותאילנד שנקטו בצעד דומה.
אם אכן המשקיעים הזרים יפסיקו לרכוש מק"מים ואגרות החוב, הדבר יחליש את השקל, והיצואנים ישובו לחייך. אלא שניתוח השוק מוביל למסקנה כי הזרים ימשיכו להמיר דולרים לשקלים וככל הנראה יגדילו את ההשקעות בשקל.
נניח כי משקיע חוץ רכש מק"מ בשווי של 10 מליון שקלים. נניח עוד כי הריבית על אג"ח בארצות הברית לתקופה של שנה היא 0.5%, ואילו הריבית בישראל על מק"מ לתקופה של שנה היא 3%. בדוגמא זאת, פער הריביות בין ישראל לארצות הברית הוא 2.5%, ולפיכך למשקיע חוץ עדיף לרכוש מק"מ, ולא אג"ח ארה"ב, ולקבל תשואה עודפת של 250,000 שקלים.
כעת נניח כי משרד האוצר יבטל את הפטור ממס על מק"מ. במקרה כזה, המשקיע בדוגמא לעיל יאלץ לשלם לרשות המיסים 15% מס מהרווחים שנצברו, שהם 37,500 שקלים. לאחר ניכוי המס הישראלי, משקיע החוץ יישאר עם הכנסה של 212,500 שקלים. מכאן יוצא, שביטול הפטור לא יהיה אפקטיבי שכן גם לאחר הטלת המס בשיעור של 15%, כדאי יהיה למשקיעי החוץ לרכוש מק"מים ואגרות חוב בישראל. בדוגמא לעיל, גם לאחר המיסוי, התשואה היא מעל 2%.
מעבר לכך, המשקיעים הזרים יוכלו לקבל זיכוי ממס במקום מושבם על המס שהם ישלמו בישראל בגין הרווחים מהמק"מים. הזיכוי ניתן בין בדרך של ניצול הוראות באמנות למניעת כפל ממס (במיוחד באמנות עם בריטניה וארה"ב), ובין בדרך של שימוש בהוראות בדיני המס במדינת התושבות של המשקיע הזר.
משרד האוצר ובנק ישראל צריכים להפנים את העובדה כי אין בכוחם לתקן את השוק. גם היצואנים שנפגעים מהתחזקות השקל, צריכים להפסיק להסתמך על רכישת הדולרים השערורייתית של פישר ועוד צעדים חסרי השפעה ממשית, אלא עליהם להתמודד בעצמם עם שער חליפין תנודתי, בין היתר, באמצעות גידור סיכונים פיננסיים. התמודדות זאת מחייבת גם שימוש באסטרטגיות לתכנון מס בפעילות הבינלאומית.