מאת: עוה"ד שחר ולנר ויעל גורליק*
מהי מהות המשכנתא? מהן חובות הלווה? ומהן חובותיו של הבנק? מה קורה במצב בו ההלוואה אינה נפרעת כסדרה? והאם אפשר להחזיר את ההלוואה לפני הזמן?
נושאים חשובים אלה ואחרים יוצגו במדריך זה. לקרוא ולשמור!
מבוא
במדינת ישראל של שנת 2010, כמעט כל אדם בישראל המבקש לרכוש נכס, מוצא עצמו בשלב כזה או אחר מתקשר בהסכם הלוואת משכנתא מול מוסד בנקאי או מוסד פיננסי אחר. בד"כ מועד חתימת הסכם ההלוואה ושטרי המשכנתא נתפס כ"יום חג", שכן זהו למעשה השלב המעשי בהשלמת תהליך רכישת דירת המגורים או כל נכס אחר.
ברם, צריך לזכור, כי מדובר בהסכם ארוך טווח, במרבית המקרים לתקופה שבין 20-30 שנה, במהלכה פקידי הבנק שהובילו את יצירת ההסכם יתחלפו מספר פעמים, המצב הסוציו-אקונומי של המשפחה סביר שישתנה אף הוא, ילדים חדשים יוולדו, בני זוג יחליפו מקומות עבודה, הכלכלה העולמית ו/או הארצית יעברו שינויים רבים, ונוטל המשכנתא ימצא עצמו מתמודד עם אין ספור תמורות ושינויים שיש בהם כדי להשפיע על התחייבויותיו נשוא הסכם ההלוואה הקשור בשטר המשכנתא.
מהי משכנתא?
על פי חוק המקרקעין, משכנתא היא משכון של מקרקעין.
למעשה, מדובר בהלוואה ארוכת טווח שניתנת לצורך רכישת מקרקעין, כאשר הנכס משועבד לשם הבטחת החזר ההלוואה. באם ההלוואה לא תיפרע, רשאי הבנק לפעול על פי הדרכים המנויות בחוק המקרקעין כדי לממש את הנכס לצורך פרעון יתרת החוב.
מה בין משכנתא למשכון
משכון- חוק המשכון מגדיר משכון כשיעבוד נכס שאינו רשום בלשכת רישום המקרקעין לצורך בטוחה לפירעון חוב. זכויותיו של בעל המשכון הינן זכויות חוזיות בלבד (להבדיל מזכויות קנייניות). כזהו למשל נכס השייך למנהל מקרקעי ישראל. רישום המשכון יתבצע אצל רשם המשכונות.
משכנתא, כפי שפורט לעיל, היא משכון של מקרקעין, המקנה לבעליו זכות קניינית בנכס. כך, לבנק זכות קניינית בנכס שנרשם בלשכת רישום המקרקעין עליו רשומה משכנתא.
לקביעה אם מדובר במשכון או משכנתא משמעות רבה לגבי האופן בו ינוהל ההליך המשפטי במקרה של בעיה משפטית, ובין היתר, לגבי סוג ההליכים שעל הבנק או על הלווה לפתוח במקרה של הפרת הסכם המשכנתא / המשכון.
חוזה המשכנתא
חוזה המשכנתא הוא החוזה שבין הבנק ללווה, הכולל את כל תנאי ההלוואה. חוזה המשכנתא הינו חוזה אחיד, היינו – חוזה שמנוסח ע"י הבנק באופן חד צדדי, כאשר האפשרות לשנותו מוגבלת ביותר.
בשנת 2009 ביטל בית הדין לחוזים אחידים עשרות סעיפים בחוזה המשכנתא, ושינה סעיפים רבים נוספים. נקבע, כי החוזה שהוגש עד אז ללקוח אינו ראוי וכולל סעיפים מקפחים רבים, וכי הגיעה העת שהלווה ממוסד בנקאי יהיה מחויב בחוזה הוגן וראוי.
"נוסח החוזה האחיד בו עסקינן הוא בעל חשיבות רבה לציבור רחב מאד של לווים במדינת ישראל (...) במצב דברים זה ראינו לעצמנו חובה לעשות ככל שביכולתנו כדי להביא להסרת הקיפוח מההסכם שהועמד לבחינתנו בהקדם האפשרי, וללא כל שיהוי נוסף. מטעם זה מצאנו לנכון לקבוע, בכל מקרה בו סברנו שנוסח החוזה הינו מקפח, לא רק את בטלותו של הנוסח הקיים, אלא גם את הנוסח התקין בו רשאי הבנק להשתמש", כתבה השופטת מרים מזרחי.
בית הדין דן בעשרות סעיפי החוזה, החל בהיקף התשלומים הנלווים בהם חויב הלווה, שיקול דעת הבנק בקביעת השיעורים והמועדים של העמדת ההלוואה, דרך הצהרת הערבים כי קראו את ההסכם, והנסיבות המאפשרות לבנק להעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי, וכלה בשיקול דעת הבנק בשינוי שיעור הריבית וחובת הסודיות הבנקאית.
כך, לדוגמא, נקבע כי הסעיף הקובע, כי ההלוואה תינתן ללווה בשיעורים ובמועדים כפי שיקבעו על ידי הבנק הינו תנאי מקפח לנוכח העובדה, כי הוא מקנה לבנק זכות בלתי מוגבלת לשנות, על דעתו בלבד ולאחר כריתת החוזה, חיובים מהותיים בהסכם. נקבע, כי פסק הדין יחול גם על חוזים שנכרתו לפני מועד מתן ההחלטה ואשר טרם בוצעו במלואם. בעקבות פסיקה זו שונה לחלוטין חוזה המשכנתא.
שטר משכנתא – מהותו, צורתו ותוכנו
שטר המשכנתא הוא שטר החתום על ידי בעל המקרקעין או החוכר שלהם לצורך רישום המשכנתא בפועל על נכסים הרשומים בטאבו והמשמשים בטוחות להלוואות בבנק. כתנאי לקבלת המשכנתא, על הלווים להחתים את השטר בלשכת רישום המקרקעין.
ברגע ששטר המשכנתא נחתם ואושר על ידי עורך דין או רשם המקרקעין- לבנק זכות קניינית, שמשמעותה, זכות למימוש הבית במקרה של אי פירעון ההלוואה כאמור.
צורת השטר: השטר כולל טופס רשמי, בו יש למלא פרטים כגון סכום ההלוואה, פרטי הלווים והמלווים, לאיזו לשכת רישום המקרקעין שייך הנכס נשוא המשכנתא, הפרטים המדויקים של הנכס (גוש, חלקה, שטח והזכויות בנכס), כל השעבודים והמשכונים על הנכס עד ליום חתימת השטר, וכו'. הן הלווה והן המלווה (הבנק) חותמים על השטר, ואת חתימותיהם יש לאמת ע"י עורך דין או רשם המקרקעין. אימות בפני רשם המקרקעין כרוך בתשלום אגרה.
לשטר מצורפים גם התנאים המיוחדים של המוסד הממשכן, עליהם יש לחתום בנפרד. למעשה, התנאים המיוחדים מהווים את ההסכם המיוחד בין הלווה לבין הבנק לגבי המשכנתא הספציפית.
אחוז המימון
אחוז ההלוואה מתוך שווי הנכס. הבנק מורשה לתת הלוואה רק על אחוז מסוים משווי הנכס, כאשר אחוז המימון נקבע גם בהתאם לנסיבותיו המסוימות של הלווה, כאשר בין היתר יבחן הבנק את מצבו הכלכלי, התחייבויותיו הקודמות, הלוואות נוספות ומשכונים נוספים הקיימים על הנכס.
ביטוח
אחד התנאים לקבלת משכנתא, הינו "ביטוח משכנתא", במסגרתו מבוטחים הן הנכס והן הלווה. הבנק מחייב מהלך זה בכדי למנוע מצבים בהם עקב מוות, או פגיעה אחרת הקשורה בנכס, לא יוכל הלווה להחזיר את המשכנתא או שערך הנכס יורד בצורה משמעותית.
ביטוח מבנה- ביטוח הנכס הממושכן, שמטרתו להבטיח את ערך הנכס, כך שבמידה והנכס נפגע- אם עקב מקרה טבע, אם בגין נזקים בתשתיות וכיו"ב, הביטוח יכסה את הנזקים.
ביטוח חיים- ביטוח ללווה אשר נועד להגן על זכות הבנק לקבל את כספו במקרה של מוות. כך, היה והלווה נפטר חלילה בטרם עת, הרי שהביטוח יכסה את ההלוואה במקומו.
הערת אזהרה
תנאי נוסף הנדרש בטרם קבלת המשכנתא הינו רישום הערת אזהרה לטובת הבנק. תפקיד הערת האזהרה הינו להבהיר, כי יש לבעל הנכס התחייבות כלפי הבנק וכי לבנק יש זכויות בנכס. על ידי רישומה, מגן הבנק על עצמו במקרה שבו הלווה מתחייב לעשות עסקה בנכס עם אדם או גוף נוסף במקביל.
בטחונות נוספים –
ערבות
לעיתים לא מסתפק הבנק בנכס הממושכן כבטוחה להחזר ההלוואה ויבקש ערבים להלוואה.
ערב הוא אדם החתום על שטר ערבות, ובכך מתחייב להחזיר את ההלוואה במקום הלווה במקרים מסוימים בהם הלווה אינו מקיים אותה.
הערב יכול לערוב לכל סכום ההלוואה – ערבות בלתי מוגבלת בסכום, או לסכום מוגדר מראש כשבמצב השני עפ"י חוק הערבות יהא מחויב בהשבתה, במקרים בהם הלווה אינו עומד בה, רק עד לגובה הסכום לו התחייב על פי השטר.
אחריותו של הערב היא כלפי הבנק, אולם עפ"י חוק הערבות הבנק לא רשאי לפנות אל הערב לפני שמיצה את כל ההליכים כלפי החייב.
חובת הגילוי הנאות של הבנק חלה גם כלפי הערב, כך שעליו ליידע את הערב אם הלווה לא פורע את ההלוואה. היינו, לאחר שניסה לגבות את הכספים מן החייב ללא הצלחה, הבנק רשאי לפנות לערב, אולם יחד עם זאת, למן הרגע בו יודע הבנק על בעייתיות בגביית החוב ועל האפשרות כי בעתיד יפנה לערב, עליו ליידע אותו על כך.
בפסק דינו של בית הדין לחוזים אחידים בשנת 2009 בעניין המפקח על הבנקים נ' הבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות, אשר שינה כאמור את פניו של חוזה המשכנתא, בוטלו ושונו סעיפים רבים, חלקם נוגעים גם לערבים להלוואה. כך למשל, נקבע כי הצהרת הערבים כי קראו את ההסכם וכי הם מסכימים לתנאיו, אינה עומדת במבחן המציאות, שכן מדובר בחוזה ארוך, מורכב ומסובך, שהערב אינו יכול, מבחינה מעשית, לקרוא ולהבין את כל תנאיו.
צירוף לווה נוסף
אפשרות אחרת בה נוקטים הבנקים כאשר הם מבקשים בטוחה נוספת מעבר לנכס, הינו צירוף לווה נוסף להלוואה. כך למשל, זוג צעיר המבקש משכנתא, ואשר הכנסותיו נמוכות מידי, מתבקש לעיתים לצרף להלוואה את אחד ההורים או בן משפחה אחר, שהינו בעל הכנסה יציבה וגבוהה מספיק, על מנת לאפשר את מתן ההלוואה.
לאחרונה היו שתי פסיקות סותרות בהן התייחס בית המשפט למושג 'לווה נוסף' ובשאלת מעמדו של זה מול הבנק במצב בו הלווים הראשיים אינם עומדים בתשלום המשכנתא:
השופטת וסקרוג מבית המשפט המחוזי בחיפה קבעה, כי יש לאפשר קיומו של הסכם בין הבנק ללווה נוסף, כאשר בבסיס הקביעה עומד הרציונאל, כי יש לאפשר להורים או קרובי משפחה אחרים המבקשים לעזור לזוג צעיר לרכוש דירה לעשות כן כלווים נוספים, אולם בתנאי שהבינו את המשמעות המעשית-משפטית העומדת מאחורי התחייבות כזו.
השופטת הוסיפה, כי מתן הלוואות על ידי הבנק אינה רק חלק מפעילותו העסקית, אלא גם אמצעי נדרש על ידי הציבור לצורך רכישת דירה. בסופו של דבר נפסק, כי הבנק זכאי לפעול להחזר החוב גם מול הלווה הנוסף, באם הבין וידע כי הוא חתום כלווה.
לעומת זאת, בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בת"א, קבע השופט איתן אורנשטיין, כי בנק טפחות נהג שלא כדין כאשר החתים אם כ'לווה נוספת' להלוואה שלקחו בתה ובעלה לצורך רכישת ביתם.
השופט קבע, כי מעמד האם הינו של ערבה, ועל כן פטר את האם מכל חובותיה כלפי הבנק וציין, כי תכליתו של התיקולחוק הערבות המקנה הגנות שונות לערבים, הינה לצמצם את הסיכון לפגיעה בהם כתוצאה מאי עמידת הלווים בהתחייבויותיהם, ובהתאם את הפסיקה לפיה במקרים בהם נערכו הסכמי הלוואה עם אדם שבמהותו הוא ערב, יחולו ההגנות שבחוק הערבות.
פירעון המשכנתא
כאמור, משכנתא הינה הלוואה של סכום גבוה מאוד בד"כ, ולפיכך נפרשת על פני מספר שנים לא מבוטל (עד 30 שנים בד"כ). קיימת אפשרות לפרוע את ההלוואה טרם זמנה, אך זאת בכפוף לתשלום הפרשי הריבית שהיה מקבל הבנק עד מועד פירעון החוב המקורי או עד שישה חודשים מיום הפדיון- לפי המוקדם.
אם הבנק מסרב לקבל את פדיון ההלוואה המוקדם, ניתן להעביר את התשלום לרשם המקרקעין, שיחזיק בו, ובסמכותו לפטור את הלווה מחובו לבנק. תנאי זה הוא דיספוזיטיבי, היינו, באם כתוב בתנאי המשכנתא אחרת- תנאי המשכנתא יגברו.
זכויות הבנק בנכס מרגע חתימת הסכם ההלוואה
לבנק אין זכויות בנכס הממושכן כל עוד ההלוואה משולמת. היינו, משכון הבית אינו פוגע בשימוש בנכס או בעשיית עסקאות בו, כך שניתן גם למכור את הבית ואף להעביר את המשכנתא לאחר. עם זאת, חשוב לעיין היטב בתנאי המשכנתא בטרם החתימה על הסכם מכר על מנת לוודא, כי הבנק לא התנה על אי אילו מהזכויות המנויות בחוק המקרקעין ומהם התנאים לביצוע עסקת המכר, כדוגמת גרירת משכנתא ו/או פדיון המשכנתא על ידי הבנק המלווה של הרוכש.
חובות הבנק כלפי הלווה
על הבנק מוטלות חובות גילוי רחבות ביותר כלפי הלווה. בין השאר, עליו להבטיח בטרם מתן ההלוואה את הדברים הבאים:
- כי ההלוואה הינה כנגד נכס ספציפי המשמש כבטוחה;
- כי ערך ההלוואה לא יעלה על אחוז המימון;
- כי הנכס מבוטח;
- כי הלווה מבוטח בביטוח חיים למשכנתא, כך שבמקרה של מוות, חברת הביטוח תפרע את המשכנתא במקומו;
- כי הלווה, נכון למצבו הפיננסי היום, יכול לעמוד בהתחייבותו לבנק. על הבנק לוודא, כי לאחר התשלום עבור המשכנתא, נשארת ללווה הכנסה פנויה שמספיקה לחיות בכבוד. בד"כ גובה המשכנתא לא יעלה על 1/3 מההכנסה נטו. (במקרה של בני זוג- שליש מהכנסתם המשותפת נטו).
כמו כן, מוטלות על הבנק חובת גילוי נאות, חובת תום לב וחובת זהירות מוגברות מכוח חוק הבנקאות, אשר הורחבו בפסיקת בתי המשפט.
כך, על הבנק לגלות למבקשי ההלוואה ואף לערבים את כל הפרטים הרלוונטיים באשר להלוואה, וביניהם- משמעותה, יכולותיו הפיננסיות של הלווה, אופן ההחזר, והתנאים המיוחדים של השטר הספציפי, בפרט אלה הסותרים את האמור בחוק.
כך למשל, בפסק דינה של סגנית הנשיאה, השופטת ד"ר דרורה פלפל בפרשת מרטין נפסק, כי כאשר מדובר בזוג נשוי, הבנק אינו רשאי לסמוך על בן הזוג שיידע את בן הזוג האחר אודות כל המידע הרלוונטי למשכנתא, ועל הבנק לגלות ולמסור את המידע לכל הצדדים לשטר.
"הבנק לא יכול היה ל"העביר" את חובת הגילוי ומסירת המידע ולהסתמך על כך כי ביחסים בין בני הזוג הבעל ידאג לכך שהתובעת תדע בדיוק את פרטי העסקה. חובה זו מוטלת על הבנקאי המפקפק, החוכך בדעתו, המקמט את מצחו, והצטערתי לשמוע שבנקאי מעין זה, לא חשב אפילו שהתובעת רלבנטית לצורך הודעה על קיום חובות, או הליכי הוצאה לפועל, אבל כן רלבנטית לצורך גביית החוב ממנה", כתבה השופטת.
בפסק דין זה נקבע, כי מאחר והבנק לא יידע את אשת הלווה, החתומה על השטר, בדבר חובותיו של בעלה ומצבו הכלכלי בעת החתימה, שאחרת שטר המשכנתא לא ייחשב כחתום על ידה ולא ניתן יהיה להפעילו נגדה.
בפס"ד אלישיוב דובר בבני זוג נשואים שחתמו על הסכם משכנתא. בדיעבד הסתבר לבני הזוג, כי המשכנתא נרשמה גם על הבטחת פירעון הלוואה נוספת, כנגד בטחונות אחרים, שאינם הנכס בגינו נרשמה המשכנתא. משנקלעו בני הזוג לקשיים כלכליים (מנפגעי פרשת חפציבה) ביקש הבנק לממש את המשכנתא על סכום הכולל גם את ההלוואה הנוספת שניתנה להם. בית המשפט ביטל את שטר המשכנתא בקובעו, כי משהסכם ההלוואה הכיל תנאים מיוחדים, הרי שהיה על הבנק לפרט בפני הלווים את התנאים המיוחדים, משמעותם ואת היקף החובות הכללי של המבקשים כלפיו. משלא עשה כן, הפר את חובת הגילוי הרחבה החלה עליו.
"אם כך נוהגים הבנקים (...) הרי מן הדין לשרש נוהג זה מן היסוד, שכן יש בהתנהגות זו משום הפרה בוטה וברורה של הוראות חוק הבנקאות (שירות ללקוח) ופסיקת בתי המשפט שהתפתחה בעקבותיו(...)", נכתב בפסק הדין.
כמו כן, בפס"ד סולטאני נקבע, כי על הבנק לפרט בפני הלווים את מצבת חובותיהם ומצבם הכלכלי עובר לחתימה על השטר. "הבנק הפר את חובת הגילוי בכך שלא מסר למנוח מידע בדבר יתרות החוב הקיימות בחשבונות נשוא המשכנתא", נפסק. במקרה זה, הפרת חובת הגילוי גררה את ביטול השטר באופן מוחלט!
השופטת שטרסברג כהן סיכמה את חובת הגילוי הרחבה של הבנק כלפי הלקוח בע"א 1570/92 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פרופ' ציגלר:
"תאוריית האמון הפכה לערך מרכזי בדיני הבנקאות שלנו. אם בעבר הוכרה חובת האמון רק כלפי לקוחות הבנק, כיום ניכרת מגמה ברורה של הרחבת החובה והחלתה גם כלפי זכאים נוספים, לרבות כאלו הממשכנים נכס להבטחת חובות של אחר [...] עיקרון האמון מוליד חובת גילוי במובן הרחב. חובת הגילוי במובן הרחב כוללת לא רק גילוי טכני של עובדות ונתונים, אלא גם, ובעיקר, חובה להסביר לממשכן את משמעותה המלאה של העסקה על כל פרטיה, וחובה להשיג את הבנתה הממשכן לכל המידע וההסברים שנמסרו לו [...] לאור זאת, מקובלת עליי קביעתו העקרונית של בית המשפט בדבר הטלת חובת גילוי במובן הרחב על הבנק כלפי הממשכן".
כך, על הבנק להסביר היטב ללווים על תנאי הקובע את הויתור על ההגנות המנויות בסעיף 33 לחוק הגנת הדייר ובסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, אשר קובעים, כי לא ניתן לפנות חייבים מדירת המגורים היחידה שלהם מבלי למצוא להם דיור חלופי (על מהותם וחשיבותם של סעיפים אלה ידובר בחלקו השני של המדריך). תנאי וויתור זה, אשר הינו תנאי סטנדרטי בהסכמי המשכנתא דהיום, בכל מוסדות בנקים, הינו תנאי אשר עלול להיות קריטי ביותר עבור הלווה, שכן בוויתורו על ההגנות המנויות בחוקים לעיל, מתיר הלווה לבנק לממש נכס, שהוא דירת מגוריו, ולפנותו מן הבית במחי יד תוך הותרתו ללא קורת גג.
בעניין זה כתבה השופטת ד"ר דרורה פלפל בפסק הדין שניתן בפרשת וורשה נ' מזרחי: "התחשבות מצד נציגי המשיב באינטרסים של המבקשים הייתה מביאה לגילוי מלא, ומראש- עוד לפני שרכשו את הדירה, במסגרת הייעוץ בו סוכמו פרטי מימון רכישת הדירה העתידית- בדבר האפשרות שימצאו עצמם מפונים מביתם אם לא יעמדו בתשלומי ההחזר נשוא המשכון", כתבה השופטת ד"ר דרורה פלפל.
סיכום
עד כאן חלקו הראשון של המדריך למשכנתאות.
בחלק הבא נדון באופן מימוש הנכס במקרים שבהם הלווה אינו עומד בתשלומי המשכנתא, בדין המיוחד החל על הליכי הוצאה לפועל של משכנתא או משכון לגבי דירת מגורים ובדרכי ההתגוננות מפני תביעות למימוש הנכס.
*עו"ד שחר ולנר שותף במשרד אלטשולר – ולנר ועורך תחום מדור אינטרנט ומחשבים באתר המשפט הישראלי – פסקדין, עו"ד יעל גורליק עורכת תוכן באתר המשפט הישראלי – פסקדין.
** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.