צוואות הדדיות הן צוואות שעורכים שני בני הזוג במשותף ובאופן הדדיביניהם. בצוואות מסוג זה, נקבעות הוראות זהות שיחולו על שניהם בנוגע לחלוקתרכוש לאחר פטירת כל אחד מהם. הוראות אלו נסמכות על התוכן הזהה של שתיהצוואות.
מובא ע"י עו"ד אירית רייכמן
הגדרתה של צוואה הדדית
היטיב להגדיר זאת כב’ השופט בדימוס, הנשיא אהרון ברק, בעניין הפרשנות שנתן למשמעותה של צוואה משותפת והדדית :
"צוואה הנה משותפת כאשר היא תוצאה של החלטה משותפת בדבר תוכנה. צוואהמשותפת היא הדדית כאשר ההסדרים שקבע אחד המצווים מבוססים על ההסדרים שקבעהמצווה השני ולא היו נערכים לולא הסדרים אלה".
לקריאת מאמרים נוספים-עו"ד אירית רייכמן
ע"פ רוב, צוואה הדדית קובעת כי לאחר פטירת אחד מבני הזוג, בן הזוג הנותרבחיים יורש אותו ומחזיק בכל/ רוב הרכוש והכספים של שני בני הזוג, כל זאתמתוך מטרה שרק לאחר פטירת בן הזוג השני, ירשו הילדים המשותפים את העיזבון.
בעריכת צוואה הדדית כל אחד מבני הזוג מסתמך על עקרון ההדדיות בכך שהוראותהצוואה יחייבו גם בן הזוג השני והצוואה לא תשונה, אף לאחר פטירתו של אחדמבני הזוג.
צוואה הדדית נועדה להבטיח לכל אחד מבני הזוג שקט נפשי
צוואה מהסוג הזה מעניקה לבן הזוג שנותר בחיים את הזכות להשתמש בנכסיהעיזבון למשך כל ימי חייו, ובכך נמנע מאבק עתידי אפשרי אשר עשוי להיות ממשיוחריף כאשר מדובר בנישואים שניים, בין בן הזוג הנותר בחיים, לבין ילדיהמנוח, אשר כיורשים חוקיים בהיעדר צוואה, הם עלולים לדרוש את חלקם בעיזבון,לעיתים תוך מימוש זכותם למכירת בית המגורים (והוצאת בן הזוג הנותר בחייםמן הבית).
העברת כל הרכוש לבן הזוג שנותר בחיים, תוך קביעת תנאי כי לאחר פטירתו יועברהרכוש לילדים, מאפשרת לו להמשיך לנהל את חייו, לפחות מן הבחינה הכלכלית,ללא עימותים מיותרים עם יורשים אחרים.
מאז חקיקת חוק הירושה בשנת 1965, התדפקו על דלתות ביהמ"ש מקרים רבים שלקשיים רבים בפרשנותן של צוואות הדדיות. חוק הירושה לא התייחס כלל לאפשרותזו של צוואה הדדית ולכן מעצם טיבן, מהותן ונסיבות כתיבתן, סתרו הצוואותההדדיות לא מעט הוראות מפורשות בחוק הירושה כדוגמת איסור על "הסכם בדברירושתו של אדם" , איסור שינוי הצוואה – סותר את סעיף 27 לחוק, עצם נוכחותםההדדית של בני הזוג בעת עריכת וחתימת צוואותיהם ההדדיות , סותרת את סעיף 35לחוק הירושה שלפיו הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתהאו לקח באופן אחר חלק בעריכתה – בטלה.
סתירות אלו הגיעו לפתחו של ביהמ"ש אשר אף הוא לא ידע איך להכריע, דבראשר יצר פסיקות סותרות ועימן מצב של חוסר וודאות בנושא. השופטים שהעדיפולהכריע בכל מקרה לפי נסיבותיו ולא בשאלות העקרוניות, נחלקו בדעותיהם ופסקובאופן שונה במצבים דומים.
בעיה מרכזית נוצרה כאשר אחד מבני הזוג בחר לשנות או לבטל את צוואתו, ביןבחיי בן זוגו (בידיעתו של זה או אף שלא בידיעתו), ובין לאחר פטירת בןזוגו. במצב זה, נוצרה, בד"כ, סתירה בין הוראות המצווה האחרון, לבין צוואתוההדדית שערך לפני כן. במקרים אלו התלבט ביהמ"ש האם יש לתת משקל לאינטרסההסתמכות של בן הזוג בעת עריכת הצוואות ההדדיות, או שמא חופש הציווי הואהעיקר – וככזה הרי הוא גובר על הכל.תיאוריות משפטיות רבות נבנו בנסיוןלפתוח את המתח כדוגמת ראיית הצוואות כחוזה, כנאמנות, וכהפרת עיקרון תוםהלב.
בשנת 2005 נפנה המחוקק לקושי זה והוסיף לחוק הירושה את סעיף 8א':
סעיף זה, הסדיר לא רק את סוגיית הצוואות ההדדיות במתן תוקף חוקי ככל סוגצוואה אחר, אלא אף הכיר במפורש, בעיקרון ההסתמכות של בני הזוג על הצוואותההדדיות והגביל את אפשרות ביטול הצוואה באופן חד- צדדי. התיקון לחוק קובעכי לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מאלה:
א. מתן הודעה בכתב על ביטול הצוואה לבן הזוג השני, וכתוצאה מכך – בטלות שתי הצוואות ההדדיות של בני הזוג.
ב. אם בן זוגו נפטר – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתוכאמור, נדרש להסתלק מכל זכות בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית שלהמצווה שמת;אם חולק כבר העיזבון – עליו להחזיר כל מה שקיבל.
המחוקק נתן עדיפות לעיקרון ההסתמכות על פני רצון המצווה אך המורישיםרשאים לקבוע הוראה אחרת בצוואותיהם ובלבד שאינה שוללת את הזכות של כל אחדמהם לבטל את הצוואה עוד בחייהם.
האם ההסדר החוקי פתר את צרור הבעיות המשפטיות ?
פרצה זו בחוק הירושה טרם נסתמה לחלוטין היות והתיקון האמור לא חל על צוואות שנעשו לפניו.
על כן, סביר כי סכסוכי ירושה על רקע זה ימשיכו להתדפק על דלתות ביהמ"ש.
משרד עורכי דין ונוטריון - אירית רייכמן, הוקם בשנת 1987.
המשרד מתמחה בדיני משפחה ומעמד אישי הכולל: עריכת הסכמי גירושין, הסכמיממון, הסכם לשלום בית, טיפול בתביעות ירושה, צוואות ועזבונות. תביעות לביתהמשפט למשפחה ולבית הדין הרבני בנושאי מזונות, משמורת ילדים ותביעות רכושהליכי גישור וליווי תהליכי משא ומתן.