יש הרבה בורות לגבי זכויות יוצרים - הידעתם שמדונה הואשמה ב-2005 בגניבה אמנותית מאמן בלגי? הידעתם שאפילו הלן קלר – העיוורת, אילמת וחירשת – הואשמה בגניבת סיפור?
פלגיאט זו היא מילה ספרותית שפירושה שימוש במילים או ברעיונות של האחר תוך כדי הצגתם כשלך. ברחבי העולם יש דיונים רבים בקרב חוקרי תרבות, אמנים, חברות תקליטים ובתי משפט על מה היא גניבה אמנותית ומה היא לא.
בקרב הציבור קיים בלבול בין קניין רוחני לבין זכויות יוצרים ובאמצע נכנס חוק הגנת הפרטיות ובדרך יש גם עורכי דין שמנסים לסדר את הבלגן. בקיצור, משמש רב מילים, חוקים והיסטוריה של רעיונות, דעות, צלילים, אמנות, ספרות, תרבות וזכותו של הפרט שהאחר לא ישתמש ביצירתו.
אז כיום בעצם יש שתי מגמות רווחות – האחת הטוענת שעם כל הכבוד לטענות על פלגיאט, התרבות הינה משתנה, דינמית, רבת פנים ואי לכך אין אפשרות שלא יכתב משהו שכבר לא נכתב. השנייה טוענת שעם כל הכבוד לפוסט מודרניסטים וטענותיהם – אין לגיטימציה להעתקה כל שהיא. נקודה.
במקרה של הלן קלר, טראומת האשמתה (היא הייתה מועמדת למשפט פנימי באגודת העיוורים האמריקאית) גרמה לה ל"שיתוק" יצירתי ועד סוף ימיה כתבה רק עוד ספר אחד, את האוטוביוגרפיה שלה. היא הייתה צינית לגבי האוטוביוגרפיה שכתבה, ואמרה: "אין ספק, שבזה לא אואשם בפלגיאט, שהרי זו האוטוביוגרפיה שלי!"
אז מדונה אולי יכולה להרשות לעצמה, אך מה על אדם תמים מן הרחוב הכותבלוג או מה על אישה אשר כותבת ספר ילדים ומואשמת בגניבת קניין רוחני, בפגיעת זכויות יוצרים? מה עליה לעשות?
כל אשר היא צריכה לעשות זה לפנות לאנשים שיעזרו לה בהתמודדות עם ההאשמות הפוטנציאליות – משמע; לדבר עם עורכי דין המבינים בתחומים הסבוכים – זכויות יוצרים, קניין רוחני ופלגיאט.
עורכי דין רבים מתמחים לא רק בתחום ספציפי אחד, למשל, הגנת פרטיות, אלא בשל ההשקה בין התחומים יוכלו לענות תשובות מלומדות ולטט חוקים על זכויות יוצרים, על קניין רוחני ועל פסקי דין בנושאים אלו.
אל לאדם לפחד מכתיבת יצירה, אך עליו להיות מודע לתביעות האפשריות בשל יצירתו.