הפילנתרופיה במאה ה 21 - שינוי תפיסה
בעשורים האחרונים של המאה ה-20 ובתחילתה של המאה ה-21, חלו שינויים משמעותיים בהתפתחותה של הפילנתרופיה בארה"ב בהקשר לפעילותה בישראל.
בתחילת המאה ה-20 שלחו התורמים מארה"ב את תרומותיהם באמצעות ארגון אותו הכירו בארה"ב להשגת מטרות בארץ ישראל. התורמים לא קבעו את המטרות ויכולת הפיקוח שלהם על הנעשה בתרומותיהם הייתה קטנה. אולי הדוגמא הבולטת ביותר אותה עשייה, במאות ה- 19-20 הינה ה"קופסא הכחולה" של הקרן הקיימת לישראל. התרומות נאספו באמצעות "הקופה הכחולה" על ידי הארגון האמריקאי JNF, הועברו לארגון בישראל אשר רכש בתרומות אדמות בישראל. לתורם לא הייתה כל השפעה על בחירת המטרה ולא בקרה על אופן העברת התרומה,אף לא הייתה לו היכולת לוודא כי אכן בכספו נרכשו אדמות בארץ ישראל.
עם קום מדינת ישראל, מעורבותו של התורם גברה. התורם עדין לא היה שותף לבחירת המטרה אשר נקבע על ידי הארגון הישראלי, אולם הייתה לו יכולת בקרה טובה יותר כי תרומתו מגיע ליעודה ואף משיגה את מטרתה בישראל. בסוף המאה ה- 20 התפתחה שוב מעורבות התורם והפעם התורם היה שותף לבחירת המטרה, יכול היה לבקר את אופן העברת התרומות, בעיקר לאור ההתפתחות הטכנולוגית, ואף יכול היה לבחון את הביצוע בשטח בעיקר באמצעות ביקורים תכופים של התורם בישראל.
אחת הדוגמאות המוכרות להתפתחות במעורבות של התורם הינה פרויקט "שותפות 2000". פרויקט זה מבוסס על קשר בין קהילות בארה"ב וקהילות בישראל, כאשר הקהילה האמריקאית שותפה לבחירת הפרויקט, יכולה לבקר על אופן העברת התרומות לישראל, ואף יכולה לעקוב אחר ביצוע הפרויקט עצמו. קהילות רבות במסגרת הפרויקט הרחיבו את מעורבותם באמצעות מינוי נציג מטעמם השוהה בישראל ומדווח לקהילה בארה"ב על התפתחות הפרויקט בשלבים השונים.
נשאלת השאלה מה תהיה ההתפתחות הבאה בפילנתרופיה בארה"ב בהקשר לפעילותה בישראל? והאם הארגונים הישראלים הפועלים בארה"ב ערוכים לקראת הצפוי לבוא?
לפני שאכנס לנושא ההתפתחות בפילנתרופיה אציין כי חובה על הארגונים הישראלים הפועלים בארה"ב להכיר בשתי עובדות חשובות אשר גם הן משפיעות באופן משמעותי על הפילנתרופיה בארה"ב בשנתיים האחרונות.
הגורם הראשון הינו המשבר הכלכלי בארה"ב. משבר אשר אינו פוסח על אף אזרח אמריקאי וגורם באופן טבעי לחשש של כל אחד בפני העתיד, חשש אשר משפיע בשנתיים האחרונות על היכולת של התורמים להמשיך בגישתם הפילנתרופית מחד גיסא ועל הרצון שלהם להמשיך בתרומותיהם לישראל מאידך גיסא.
המשבר השני הינו תוצאה של התפוררותה של פירמידת מדוף. קריסת קרן ההשקעות של מדוף יצרה מצב בו קרנות פילנתרופיות אשר השקיעו כספים רבים בישראל נעלמו כלא היו. תורמים רבים אשר היו מושקעים בקרן מדוף הפסידו מיליוני דולרים אשר בין השאר יועדו לתרומות גם בישראל. תורמים אלו נאלצו לצמצם את השקעותיהם בפילנתרופיה. תוצאה אחרת מקריסת הפירמידה של מדוף מתקשרת לבעיית האמון של התורמים במוסדות בהם תמכו בתרומותיהם. חלק ניכר מהנפגעים מנפילת קרן מדוף היו מוסדות ישראליים אשר השקיעו בקרן את כספם. ההשקעות בקרן מדוף של המוסדות הישראלים היו מאותם כספי תרומות אשר הגיעו אליהם מהתורמים בארה"ב. מוסדות אלו ובהם ארגונים ישראלים אוניברסיטאות ואחרים השקיעו את כספי התורמים בקרן מדוף מתוך כך שהאמינו כי באמצעות קרן זו יוכלו לעשות רווחים לטובת עתידם של המוסדות והארגונים.
ככל שהזמן חולף והתורמים השונים מתאוששים הן מאובדן הכסף והן מהמשבר הכלכלי עולה בפי רבים מהם השאלה: מדוע מוסדות ישראלים אשר קיבלו מאיתנו תרומות לפיתוח פרויקטים בישראל החזיקו את כספם בארה"ב? הלו כאשר גיסו מוסדות אלו את התרומות תמיד הדגישו בפנינו את הצורך המידי בהעברת התרומות לקיומם של פרויקטים קיימים? כיצד נותר בידי המוסדות כספים רבים כל כך, אשר הושקעו בארה"ב ואותם איבדו ביום אחד? נכון יהיה לומר כי בשנתיים האחרונות נוצרה גם בעיית אמון בין אותם מוסדות וארגונים אשר השקיעו את כספם בארה"ב ובין התורמים שלהם.
ניתן לומר כי בעתיד הארגונים הישראלים המתרימים בארה"ב צריכים לצפות למספר שינויים בגישתם של התורמים. הראשון, הינו היכולת של התורמים להמשיך בתרומותיהם עקב המשבר הכלכלי. השני הינו הרצון של התורמים להמשיך בתרומותיהם עקב משבר האמון אשר נוצר בינם לבין הארגונים הישראליים אשר אבדו את השקעותיהם בקרן מדוף.
בנוסף לשינויים אלו, חובה להניח כי התורמים אשר עדין יוכלו וירצו להמשיך לתרום ידרשו להיות שותפים אמיתיים בארגונים הישראלים. שותפות בבחירת המטרה, קביעת היעדים ודרך מימוש הפעולות כל זאת תוך פיקוח ובקרה כי הארגונים, הן אלו המגייסים את הכספים בארה"ב והן אלו המבצעים את הפרויקטים בישראל, יפעלו ביעילות העומדת בסטנדרטים המקובלים היום בקהילה הבינלאומית.
בהיותי ממלא תפקיד בארגון JNF-USA, המגייס תרומות לפרויקטים המבוצעים בישראל יחד עם הקרן הקיימת לישראל, וכן בהיותי שותף לפיתוחה של הקרן לעידוד השקעות בתחום המים בישראל של JNF-USA אני יכול להצביע על כיוונים עיקרים בהתפתחותה של הפילנתרופיה בעשורים הקרובים.
בחלק זה של המאמר אציג את התפיסה החדשה המתפתחת. הצגת הגישה תתבסס על הצגת התוכנית החדשה של JNF הנקראת הקרן לעידוד השקעות בפרויקטים של מים בישראל. אפרט על הקרן עצמה ואעמוד העל הקונספט המוביל והמשמעויות לגבי הארגונים הישראלים הפועלים בגיוס משאבים בארה"ב.
כאמור, זכיתי להיות יזם ושותף מרכזי בפיתוח התפיסה וכן שותף בתהליך קבלת ההחלטות לאישור הקמתה של הקרן. בסוף שנת 2008 הנהלת ה- JNF בארה"ב אישרה את הקמתה של הקרן לעידוד השקעות בפרויקטים הקשורים למים בישראל. אישור הקמת הקרן כלל מסגרת תקציבית של 100 מיליון דולר לאורך תקופה של 10 שנים. הנהלת ה- JNF הסכימה להקמת הקרן בעיצומו של המשבר הכלכלי בארה"ב, ביודעה על משבר האמון הצפוי בקרב תורמים במוסדות וארגונים ישראלים (ארגון ה JNF לא השקיע את כספו בקרן מדוף) ולמרות שלארגון ישנם מחויבויות קודמות.
הקרן לעידוד השקעות בתחום המים של USA-JNF
בשנת 2002 זכיתי להכיר את נתן פרסונס ז"ל, הכרות אשר הובילה לכך שנתן הפך להיות תורם ופעיל בארגון ברמה המקומית כחבר בורד (בוסטון - ניו אינגלנד) וברמה הארצית (ארה"ב). נתן שהיה ממציא, שרשומים על שמו יותר מ- 200 פטנטים בתחום עולם המים, למד את הארגון JNF, ביקר בישראל, ראה פרויקטים ולאור זאת פיתחנו יחדיו את המודל של קרן המים של JNF ארה"ב הקרויה כיום על שמו.
להלן תקציר מהנושאים המרכזים בהם עוסקת קרן המים:
מטרת קרן המים של JNF -USA -
הקרן מחויבת ליצור מקורות מים חדשים ואיכותיים למשק המים בישראל ושכנותיה תוך דוגמא לתעשיות המים העולמית . הקרן תיצור בעשור הקרוב יותר מ- 40 טריליון גלון של מים באיכות גבוהה אשר יאפשרו: שימשו במי שתייה ל- 1,000,000 תושבים בישראל, שימוש להשקיה בחקלאות, טיפוח ופיתוח האזורים הפתוחים ומילוי מאגרי המים העתידים של ישראל.
הקרן תפעל למען פיתוח טכנולוגיות לטיהור מים ממקורות מים קיימים, תשפר את איכות המים בנחלי ישראל ותפעל למען הגברת והעמקת המודעות והחינוך לנושא המים. בפעולות אלו תשפיע קרן המים על עתידה וביטחונה הלאומי של מדינת ישראל
- קרן המים של JNF - USA תגייס במהלך עשר השנים הקרובות 100 מיליון דולר מתורמיה שבארה"ב ותנוהל על ידיJNF - USA כמערכת עסקית.
(מבחינת התורם אין שינוי, התורם תורם את כספו ל JNF -USA . מבחינת JNF- USA תנוהל הקרן באמצעות חבר בורד, אשר יקבל החלטות באיזה פרויקטים הקשורים למים להשקיע את כסף, כך שמרבית הכסף המושקע בצורה של הלוואות יחזור לקרן וישמש בעתיד כמקור כספי להמשך מימונם של פרויקטים הקשורים במים)
- לצורך בחירת הפרויקטים הראויים להשקעה תוקם ועדת יועצים (מתנדבים) אשר תכלול נציגים מרשות המים בישראל, ממוסדות אקדמיים, מהקרן הקיימת לישראל ויועצים נוספים יוגדרו על פי הצורך. תפקידה של ועדה זו הינו להמליץ לבורד של קרן המים JNF-USA באיזה פרויקטים הקשורים במים להשקיע ובאילו סדרי עדיפויות.
- קרן המים של JNF - USA תממן פרויקטים בתחומים הבאים: פיתוח מקורות מים חדשים, פיתוח מערכות מים מושבים, חינוך והסברה , פיתוח ושיקום נחלים, מחקר ופיתוח .
- המימון יבוצע ישירות לפרויקט עצמו, כאשר בחלקו יהיה כתרומה אולם מרביתו יבוצע כהלוואה המחייבת החזרים מאת יזמי הפרויקט.
- החזרי ההלוואה שינתנו ליזמים בתנאים פילנתרופים יאפשרו לקרן להמשיך ולהשקיע בפיתוח פרויקטים הקשורים במים במשך השנים הבאות .
מן העקרונות המפורטים אודות הקרן ניתן לראות מספר התפתחויות בפילנתרופיה של המאה ה- 21. הראשון הינה רמת המעורבות של התורמים. תורמים של המאה ה- 21 הינם תורמים המעוניינים לתת את כספם ויחד עם זאת מעוניינים לתת את זמנם לארגון. רבים מהתורמים מעניקים לארגון את ניסיונם העסקי והידע אותו צברו. התורמים מעוניינים ורוצים להיות שותפים בארגון בארה"ב, שותפות אשר תאפשר להם להפגין את מנהיגותם, לפקח על יעילות פעילותו של הארגון ולבקר את תפקודו. כל זאת בכל הקשור לארגון המגייס את הכספים בארה"ב. יחד עם זאת התורם של המאה ה- 21 דורש גם להיות מעורב בפרויקטים אליהם מיועדים כספי התרומות. התורם ירצה לבקר את פעילות הארגון הישראלי, לפקח על העשייה של הפרויקטים, ולוודא כי כל הפעילויות בישראל מבוצעות באמות המידה המקצועיות המחייבות כל ארגון עסקי.
ניתן לראות כיצד התורם הוא שותף מלא להגדרת החזון של הקרן. חזון ברור, מוגדר לגבי משק המים הישראלי תוך ראיה לטווח ארוך וצפי להתפתחותו בעשור הקרוב ואף מעבר לכך. בקרן המים התורמים הם אלו המגדירים את היעדים, יעדים המוגדרים על פי מדדים אותם ניתן לבחון במהלך כל התהליך עצמו. כמו כן מגדירים התורמים את המסגרת לקרן, ומוגדרת דרך הפעולה. (אעמוד על נושא דרך הפעולה בהמשך) ומוגדר המבנה הארגוני בו תפעל הקרן.
במהלך החשיבה על הקונספט בחן נתן פרסונס את יעילותו של הארגון האמריקאי JNF ומצא כי הארגון עומד בכלל הסטנדרטים המקובלים בארה"ב לגבי ארגונים עסקיים. (הדגש הוא לכך שבחינת היעילות של ארגון פילנתרופי נעשתה על פי מדדים התואמים לארגונים עסקיים). הארגון האמריקאי נידרש לעמוד בסטנדרטים המחויבים בשוק העסקי האמריקאי כמו BETTER BUSNISS BIROU, CHRTY NEVIGATOR, ועוד אחרים. עמידה בסטנדרטים אלו מצביעה כי הארגון האמריקאי JNF מפעיל מערכת יעילה של עובדים, כמות העובדים מותאמת ביחס לגיוס התרומות של הארגון, הוצאות הארגון נמוכות והתרומות מועברות ליעדיהן בישראל בזמן מתאים.
הקרן אינה רואה את עצמה כאחראית על תכנון משק המים של מדינת ישראל אלא רואה את עצמה כשותפה מלאה ועל כן קובע הקונספט כי הקרן תפעל בשיתוף פעולה מלא עם רשות המים בישראל.
יחד עם זאת לאחר שלמדנו את המגבלות של הארגונים הממשלתיים השונים, בעיקר לאחר שנוכחנו לראות כי נציבות המים לא הצליחה לממש את תוכניתה האחרונה לטווח הארוך (תוכנית 2002 - 2010) הוחלט להוסיף יועצים נוספים לרשות המים. יועצים מטעם הקרן אשר יסייעו לרשות לתכנן תוכנית ארוכת טווח ולממש את ביצועה של התוכנית מתוך כוונה אמיתית להגיע לפתרון אמיתי למשק המים הישראלי.
המבנה הארגוני של הקרן כולל בורד המורכב מתורמים של JNF, הם אלו המקבלים את המלצות היועצים הפועלים מטעמם עם רשות המים, וחברי הבורד הם אלו המקבלים את ההחלטות. משמע מעורבות מלאה בכל שלבי העיסוק של הקרן: איתור פרויקטים ראויים בישראל, דירוגם לפי סדרי עדיפויות לאור המלצות היועצים, וקבלת ההחלטות התבצעת על ידי הבורד עצמו.
החידוש העיקרי בקונספט הינה דרך פעולתה של הקרן. הקרן מגייסת את כספיה מהתורמים של JNF, כאמור אין שינוי מבחינת התורם. אולם את הקרן מנהל הבורד כעסק. שונה מן העבר, אין הקרן מעבירה תרומה לפרויקט ובזה תפקידה מסתיים. אלא, הקרן משקיעה בפרויקטים אשר נבחרו לביצוע על ידה. כלומר הבורד בוחן את הפרויקט מבחינת ההיתכנות הכלכלית הכוללת: תכנון, ביצוע, תפעול ואחזקה ארוכת טווח. היה והפרויקט עומד בשיקולים אלו המשמעות שהפרויקט מתנהל כעסק. בהנחה שהפרויקט הינו עסק הוא מסוגל להחזיר לקרן את השקעתה הראשונית. מאחר שכך, מקבל הפרויקט הלוואה לצורף ביצועו, הלוואה אשר תוחזר לקרן בעתיד, כאשר החזרי תשלומי ההלוואה יהווה את הקרן להשקעה בפרויקט המים הבא. חשוב לציין כי הבסיס לפיתוח תפיסה זו נלמד לאור מסקנות מן העבר בהן הארגון JNF היה מעורב בפרויקטים בישראל. בעבר JNF שלח את תרומותיו לביצוע פרויקטים רבים בישראל, אולם בעבור השנים לאחר ביצוע הפרויקטים, חזרו בקשות מחודשות לארגון לגיוס משאבים נוספים לצורך שדרוג או אחזקה שוטפת. בשיטה בה פועלת הקרן היום מראש מתוכננים כלל פעילויות האחזקה השוטפת לטווח הרחוק, הפרויקט מנוהל כעסק לכל דבר.
לסיכום ניתן לראות על התפתחות נוספת בפילנתרופיה האמריקאית בהקשר לעשייה שלה בישראל.
במאמר זה התייחסתי לדוגמא אחת בלבד והיא פיתוחה של קרן המים של JNF-UAS, יחד עם זאת ניתן להצביע על דוגמאות אחרות הפועלת על פי תפיסה חדשנית זו. על פי התפיסה המצוינת אין פעולתו של התורם מסתימת במתן התרומה הכספית, להפך הוא הנכון.
בהסכמתו של התורם לתרומה מתחיל התורם את שרשרת מעורבותו בארגון המגייס תרומות בארה"ב.
בראשית, התורם בוחן את הארגון, את השגת מטרותיו בעבר, את יעילותו, את הפרויקטים עצמם ואת הארגון הפועל בישראל. לאחר פעולות אלו התורם הופך להיות מעורב בבחירת החזון לארגון, בתחום המומחיות של התורם, מבצע את ההתאמות הנדרשות, משפיע ומוביל מהלכים בתוך הארגון. מהלכים שלעיתים יכולים להיות שונים מדרך הפעולה הקיימת היום בארגון. התורם דורש מהארגון המגייס תרומות בארה"ב וכמו כן מהארגון המבצע את הפרויקטים בישראל לפעול בסטנדרטים התואמים את התקנים הבינלאומיים, התורם דורש כי הארגון יתנהל כעסק.
התורם האמריקאי דורש תכנון מדויק, תוך ירידה לפרטים. תכנון ארוך טווח שמראש נלקחים בו כלל המשמעיות הנדרשות. הוא אינו מוכן שיחזרו ויבקשו את עזרתו לפעולות שבוצעו כבר בעבר. התורם דורש תוכנית עסקית כיצד כל פרויקט עומד בפני עצמו ואינו דורש תמיכה מתמדת לאורך זמן, ויתרה מכך הארגונים המתרימים בארה"ב ירצו לראות כיצד ישנו החזר השקעה לכל אחת מהתרומות, החזר השקעה אשר יבוא לידי ביטוי בהחזרים כספיים על מנת להמשיך ולהשקיע בפרויקטים נוספים או החזרי השקעה בהון אנושי אשר ימשיך לפתח פרויקטים נוספים. התורם ימשיך וידרוש כי כלל הפעילויות יבוצעו תוך הפחתה מתמדת של דמי הניהול הנגבים על ידי הארגון המתרים ועל ידי הארגון המבצע.
התורם האמריקאי דורש כי ינהגו בכספו בדיוק כפי שהתורם עצמו נוהג בכספו בפיתוח עסקיו הוא.
להערכתי על הארגונים הישראלים הפועלים בארה"ב להכיר בשינויים המתפתחים אצל התורמים בארצות הברית ולפעול בהתאם להתפתחויות אלו במיוחד לאור המשבר הכלכלי ולאור משבר האמון אשר התפתח לאחרונה בין התורמים לארגונים הישראלי הפועלים בארה"ב.
*
שרון דוידוביץ הינו הדירקטור של קרן המים ע"ש פרסונס, המתמחה בהשקעות בפיתוח פרויקטים של מים בישראל. הנהלת הקרן המים ממוקמת בבנין ה-JNF בניו יורק.
שרון, גר ועובד בניו יורק ואוהב את 'ניו יורק. אני ומנהטן'