קרן המים של JNF ארה"ב ע"ש פרסונס, כזרז לשיפור מצבו של משק המים הישראלי.
כאשר אנחנו בוחנים את עשרת השנים הראשונות של המאה ה-21 בהיבט משק המים הישראלי, התמונה שמצטיירת היא כי ישראל מתייבשת, הכינרת מתכווצת, מאגרי המים מתרוקנים וים המלח נעלם.
במאי, חודש בו מפלס הכינרת בדרך כלל עולה עם סיום עונת הגשמים, עמד מפלס הכינרת על מספר סנטימטר בלבד מעל הקו השחור. מפלס הכינרת ירד בעשור האחרון בכמעט שני מטר ביחס למפלס של מאי 2000. שאר מפלסי מאגרי המים של ישראל דומים למצב חמור הזה של הכינרת.
מהנתונים של רשות המים בישראל ניתן ללמוד כי מפלס המים באקוויפר ההר (אקוויפר המספק כשליש מכמות מי השתייה בישראל) ירד אל מתחת לקווים האדומים ובאזורים מסוימים הגיע האקוויפר לרמה הנמוכה ביותר שנמדדה אי פעם. באקוויפר החוף המצב אינו שונה בהרבה ועל פי אותם נתונים ירדו גם בו המפלסים אל מתחת לקווים האדומים. זאת עוד בטרם תיארנו את מצבו המסוכן של ים המלח. מפלס המים בים המלח ירד בכ- 10 מטר בהשוואה לרמת מפלס המים בים המלח בשנת 2000. הגורם העיקרי ל"העלמותו של ים המלח" הינו חוסר היכולת להזרים מים מהכינרת דרך נהר הירדן הדרומי אל ים המלח. עד לפני כעשרים וחמש שנה זרמו כ-350 מיליון קו"ב של מים בכל שנה מהכינרת לים המלח.
נכון להיום ניתן להגדיר את הזרימה כאפסית. יוצא איפה כי התמונה עגומה, ונשאלת השאלה מה ייכתב בסיום העשור השני של המאה ה 21?
על פי רשות המים בישראל הפיתרון המועדף למצוקת המים בישראל הינו הקמתם של מתקני התפלה לאור חופיה של מדינת ישראל. ואכן רשות המים בראשותו של פרופ' אורי שני, פועלת במרץ רב בשנים האחרונות לקידום בנייתם של מתקני ההתפלה. במהלך חודש דצמבר 2009 התחיל מתקן ההתפלה בחדרה להזרים מים מותפלים לרשת המים הארצית. מתקן התפלה זה הינו המתקן הגדול בישראל, ולהערכת רשות המים עד סוף שנת 2013 תסתיימנה בנייתן של שתי תחנות נוספות באזור אשדוד ושורק. לדעת רשות המים, השלמת בניית תחנות אלו תביא את מדינת ישראל לאיזון בין היצע לביקוש המים בארץ.
מה JNF ארה"ב עושה עבור משק המים הישראלי? וכיצד JNF רוצים לראות את סיומו של העשור השני של המאה ה21?
אנחנו ב-JNF - ארה"ב יכולים להיות גאים על העשייה המרובה לה היינו שותפים בעשור האחרון.
במהלך עשור זה היינו שותפים לבנייתם של 220 מאגרי מים ברחבי ישראל אשר מהווים כיום את מקור המים העיקרי של הסקטור החקלאי בישראל. בעשור האחרון השקענו יותר מ- 75 מיליון דולר בפיתוחם של מקורות מים חדשים והצלחנו באמצעות המאגרים ליצור בכל שנה כ- 100 מיליון קו"ב של מים ממוחזרים, כמות השווה למתקן ההתפלה הגדול בישראל. ניתן לומר בפירוש כי משק המים בישראל נימצא במשבר חמור, אולם ללא מעורבותו של JNF ארה"ב יכולנו להגיע למצב קטסטרופלי.
לפני כשנה הקמנו את קרן המים ע"ש פרסונס, קרן אשר ייעודה הינו להמשיך ולהשקיע בפיתוח מקורות מים חדשים לישראל במהלך העשור הקרוב. קרן המים של JNF- ארה"ב שמה לה כמטרה לשפר את מצבו של משק המים בישראל או כפי שיו"ר הקרן ד"ר מורט מאור אומר "אנחנו לא רוצים לעמוד בעוד עשר שנים בפני התורמים של JNF ארה"ב ולהמשיך ולדבר על משבר המים בישראל".
כיצד קרן המים של JNF ארה"ב ע"ש פרסונס פועלת כזרז ליצירת מקורות מים נוספים אשר יסייעו לפתרון המשבר ?
בעוד שרשות המים בישראל פועלת להשלמת בנייתם של 5 מתקני ההתפלה, מאמינים חברי הבורד של קרן המים של JNF ארה"ב ע"ש פרסונס כי ביכולתנו לסייע בכך שניצור מקורות מים נוספים שיהיו שווה ערך לכשלוש מתקני התפלה.
הקרן פועלת בשלושה כיוונים עיקריים:
הראשון הינו בתחום עידוד החיסכון לשימוש במים והגברת המודעות בקרב הצרכנים בישראל להשתמש בתבונה וביעילות במי השתייה. במסגרת פעילות זו בחרנו להתחיל את מאמצינו בביצוע פרויקטים בבתי הספר בישראל, אשר בהם יוטמע החינוך לחיסכון. אנו מאמינים כי השקעה זו תהיה אחת מהדרכים להגברת המודעות של הצרכנים השונים בישראל. עוד נפעל בתחום החיסכון להחדרת המודעות, להפעלתם של מערכות מיחזור ל"מים אפורים", נושא אשר אינו קיים כלל היום בישראל. בפועלנו בתחום זה אנו בטוחים שנוכל להגיע לחיסכון בהיקף של כ- 100 מיליון קו"ב בשנה, חיסכון השווה לכמות המים המיוצרת בתחנת התפלה גדולה.
כיוון נוסף הינו בתחום יצירת מקורות מים חדשים בישראל. תחת הגדרה זו אנו רואים את פעילותינו במספר תחומים: הראשון הינו להמשיך ולפעול להגברת השימוש במים ממוחזרים לצרכי חקלאות. היעד אותו הצבנו לעצמנו הינו בנית 40 מאגרי מים חדשים בהיקף כולל של 100 מיליון קו"ב בשנה. (כמות השווה לעוד תחנת התפלה).
היעד השני הינו ניצול טכנולוגיות חדישות כמו 'ווטלנד', לשימוש במקומות מבודדים ובעיקר בנגב. בתחום זה החלנו את עבודתנו כבר השנה ואנו צפויים במהלך שנת 2011 לראות את מתקן ה'ווטלנד' הגדול ביותר בישראל אשר הוקם עד עתה. היעד השלישי הינו ביצוע קידוחי מים עמוקים, קרן המים רואה עצמה מובילה את ביצוע קידוחי שמיר בצפון ישראל, קידוחים אלו החלו בשנת 2010 ויהיו הקידוחים העמוקים ביותר אשר מבוצעים בישראל. הצלחת הפרויקט יכולה להוסיף למשק המים הישראלי כ 25 מיליון קו"ב בשנה, כמות השווה לתוספת של כ- 15 ס"מ בכל שנה לכינרת.
הכיוון השלישי בו נפעל הינו ייבוא מים לישראל. היום יותר מתמיד עומדת בפני מדינת ישראל האפשרות לייבא מים לאיזור. קרן המים של JNF ארה"ב ע"ש פרסונס מובילה את עבודת המטה העיקרית לביצוע הפרויקט, ואנו בטוחים כי היה ונגיע להסכמה של מדינת ישראל ליבוא, יהיה באפשרותנו להוביל את תהליך היבוא כבר בשנת 2011 . תוכניות הקרן מצביעות על יכולות הובלת מים של יותר מ- 100 מיליון קו"ב בשנה, קיבולות השווה למיתקן התפלה נוסף בישראל.
לסיכום, בעוד רשות המים בישראל פועלת ליישומה של תוכנית ההתפלה הישראלית, רואה קרן המים של JNF ארה"ב ע"ש פרסונס את יעודה להיות זרז לקידומם של פרויקטים בתחומים משלימים נוספים.
בתחום החינוך והעמקת המודעות של הציבור הישראלי בנושא השימוש היעיל במים, בהמשך בניתם של מערכות לשימוש מים ממוחזרים בישראל, בפיתוח טכנולוגיות ייחודיות לאזורים מבודדים , בהחדרת השימוש של מים אפורים בישראל וכן בפיתוח היכולות להובלת מים דרך הים ולביצוע ייבוא מים לישראל.
תוכניותיה של קרן המים של JNF ארה"ב ע"ש פרסונס לייצר כ- 300 מיליון קו"ב של מים בשנה ויותר, כמות השווה לשלוש תחנות התפלה הגדולות בישראל. השגתה של תוכנית זו תאפשר ליצור איזון בין הביקוש להיצע מים, מילוי מחדש של כל עתודות המים בישראל ואף חידוש הזרימה של מי הכינרת דרך נהר הירדן אל ים המלח.
*
שרון דוידוביץ הינו הדירקטור של קרן המים ע"ש פרסונס, המתמחה בהשקעות בפיתוח פרויקטים של מים בישראל. הנהלת הקרן המים ממוקמת בבנין ה-JNF בניו יורק.
שרון, גר ועובד בניו יורק ואוהב את 'ניו יורק. אני ומנהטן'