מה עדיף להיות?
רופא משפחה או רופא לבוהן כף הרגל הימנית?
מה עדיף – גרפולוג או מומחה לבדיקת גיל הדיו על מסמכים החשודים כמזויפים?
פעם רופא היה רופא משפחה. כשמו כן היה – רופא של המשפחה. הוא מכיר את כל בני המשפחה, את מחלות הילדות של הילדים כמו גם את המחלות של המבוגרים והזקנים. אותו רופא ידע לילד, לנתח וגם לעקור שינים בשעת הצורך.
היום, יש רופא שינים שהוא מומחה לעקירות ואפילו רופא שינים מומחה לעקירות של ילדים בלבד.
גם גרפולוגים היו פעם גרפולוגים. היום יש מומחים לכל תחום וכל תת תחום וגם תת תת תחום.
מה זה אומר שאנחנו הגרפולוגים יודעים יותר על פחות? היום אנחנו מתמקצעים ויודעים יותר ויותר אבל בתחום צר בלבד.
האם אנחנו והרופאים ובכל שאר המקצועות הולכים ונעשים "נישיים" (מלשון נישה) יותר ויותר, יודעים היום פחות\יותר?
האם ההתמקצעות המיוחדת הזאת לא פוגמת בתמונה הכללית?
מסתבר שאנחנו יודעים יותר על פחות. יותר פרטים ונתונים על פחות תחומים.
ברפואה, בארכיטקטורה, בהנדסה כמו גם בפסיכולוגיה ובגרפולוגיה כולם לומדים פחות או יותר את אותם נושאים, עושים את אותן עבודות ונבחנים את אותן בחינות. כולם מקבלים תואר כזה או אחר.
וכולם בסוף התהליך אותו דבר ?? ממש לא.
לפני למעלה מ 400 שנה יצא דקארט, פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי, בהצהרה כי יש הפרדה מוחלטת בין הגוף והנפש.
דעתו של של דקארט היתה כי לחשוב, פירושו, להטיל ספק, ולחשוב משמעו להיות קיים. את מסקנתו הזו הביע באמרה המפורסמת "קוגיטו, ארגו סום" (אני חושב, משמע שאני קיים).
תחילה קבע דקארט, כי כל הידע שבידי האדם מושתת על יסוד רעוע וחובתו הראשונה של האדם היא להטיל ספק בכל דבר, שיש מקום להטיל ספק בו. העובדה היחידה, שלא היה יכול להטיל ספק בודאותה היא הספק עצמו.
האמירה שלו בנושא הגוף והנפש גרמה למאות שנים של אימוץ הגישה הזאת במיוחד על ידי רופאים, שרובם פיתחו את האתגרים שלהם לנצח את המחלה עצמה תוך התעלמות מהאדם עצמו.
רק בשנים האחרונות הרופאים מתחילים לפתח את הגישה ההוליסטית, את ההתייחסות לאדם כשלם ולא כסה"כ של מחלות או נתוני מעבדה.
בגרפולוגיה המדעית יש התייחסות לכתב כיחידה שלמה לפני הירידה לפרטים. באמצעות גרפולוגיה אנחנו לא אמורים לקבוע תכונה כזו או אחרת על פי סימן בודד. יש לראות את הכתב כמכלול.
כל מה שנותר זה להתייעץ עם המומחה ה"נישי" בשעת הצורך ועדיין לא לוותר על אלה הרואים מעבר לפרטים הקטנים גם את התמונה הכללית.