הפן השיווקי
הטעיית הציבור ויצירת מצג שווא - בלומנטל מוצגת בקמפיין כדמות עגולה,מבוגרת,שנות עשייה למען הציבור, אלמנה. מוסתרות ונשכחות מהציבור, שרשרת עבירותיה ומהתנהגותה עולה בבירור שהבינה את האיסור שבמעשיה וע"מ להסתירם אף נקטה במעשי טשטוש ושיבוש חקירה. אך האם הציבור מבין, או שדעתו מוסחת בזדון וזכותו לדעת ולחופש המידע נפגמת. ענייננו במלאכת מחשבת של אסטרטגים ויועצי תקשורת שהתמחותם יצירת רושם מוטעה תוך הסבת תשומת לב הקהל למוקדי עניין מוכוונים. כאשר התקשורת בוחרת מי מתאים להתראיין ומתי.
בהתנהגות זו יש משום ניצול הדמוקרטיה כדי להכתיר את התקשורת כמעל הרשות השופטת. קיום הקמפיין חותר תחת תפקיד והחלטות הרשות השופטת- ביהמ"ש הנו כלב השמירה מפני עוולות השלטון, תפקידו להגן על שלטון החוק בחברה דמוקרטית מעל לכל ע"י פקיחת עין מתמדת על צעדי הממשלה . בקמפיין יש משום ירייה לדמוקרטיה ברגלה ולציבור- בעצמאותו.
הפליה- מדיניות איפה ואיפה- כיצד ירגישו אלפי האסירים הנמקים בבתי סוהר ואין להם משאבים/חברים בצמרת לספר להם אודות מצבם הקשה בבית/בעסק ולערוך עמם קמפיין.
כולם שווים בפני החוק– גם בנסיבות מצערות, הסובל אינו זכאי לפטור מעונש. למסכן עדיין אסור לפשוע. קמפיין ציבורי שמבוצע ללא ידיעת משתתפיו- הופך אותו מכלי דמוקרטי לקונספירציה. לכל אורך הקמפיין הוכחש כל אזכור לארגון העומד מאחוריו או לאזכור קיומו של קמפיין בכלל. הקמפיין הציבורי נעדר חוקים או נהלים ברורים- אין רתיעה בקרב הציבור מהתנהלות כלשהי בקיום קמפיין.
קמפיין חנינה- בקשת חנינה "מהווה מעורבות גדולה בהליך המשפטי...היא בבחינת התנהגות לא אתית של השרים, שמשתמשים במעמדם כדי להיטיב עם עבריין" .
תזמון- רק "הציבור שהשופטים עצמם משתייכים אליו , יכול ויהיה בעל ההשקפות המעוגנות בערכי יסוד ולא ברוחות שעה חולפת". הקמפיין היה נדון לכישלון לו הופעל בשלב המאבק המשפטי, כי הציבור אז רווה משחיתות שלטונית ולא חש סלחן. רק השופטים יכולים לתת ביטוי "לחזון העם והאני מאמין שלו" . אם ניתן לקמפיין להכתיב גורל אנשים, יפגע עקרון הציפייה של האזרח הסביר, היודע לפעול בהתאם לחוק- וכך להימנע מענישה או שתופעל הענישה על שפגע בו.
הפן המשפטי
הענישה בפועל אינה עומדת בקנה אחד עם הענישה הנוהגת במקרים ובנסיבות דומים- נשווה את העבירה והעונש של בלומנטל לעונשו של אדם מהשורה שגם הורשע בעבירת שוחד לקניות - יעקב אבגז, פקיד השמה בלשכת התעסוקה בחיפה. עונשו נגזר לשנתיים -לעומת 8 חודשים לבלומנטל.
משמעות מבחן בוזגלו - שאין הבדל בפני החוק בין החזק לחלש, המבחן "נהפך: אזרחים מהשורה נמקים בבתי מעצר על לא עוול בכפם, ואילו בכירים מנצלים את השררה כדי להיטיב עם עצמם ועם מקורביהם" . השופטת בתיק פעלה בצורה שספק היתה בעייתית- אם כן, מדוע לא ניסתה בלומנטל להשתמש, ככל אזרח אחר, במערכת החוק הישראלית ע"מ להחליפה .
האינטרס הציבורי - מחייב הצבת רף ענישה גבוה שתכליתו שמירת טוהר הליך הבחירות והרתעת פוליטיקאים/עסקנים מלזהמו בשחיתות. נבחר ציבור חייב "ברמת התנהגות קפדנית ואתית יותר. מי שנבחר ע"י העם צריך לשמש לו מופת, נאמנות וראוי לאמון שהעם נתן בו" .
פגיעה באמון הציבור בשלטון- בימ"ש שלום הרשיע, בימ"ש מחוזי דחה הערעור ומחלקת החנינות במשרד המשפטים לא חננה. הכרעת הכף לטובת בלומנטל נבעה משני אנשים: שר המשפטים והנשיא. מערכת משפטית שלמה, הכוללת מאות אנשים - טועה- ושני אנשים צודקים. ביהמ"ש הסכים כי אלמלא אותם שני אנשים בדיוק, ספק אם גורלה של בלומנטל היה דומה . ביטויו העיקרי של שלטון החוק הוא כי זה אינו שלטונם של אנשים, אלא נשען על הוראות נורמות יציבות, השוות לכל ומחייבות במידה זהה" . בהנחה ואין בהחלטות שיקולים/מניעים פסולים, מטרידה המחשבה כי ניתן לעקוף את כל המערכת המשפטית ולקבל דעה שונה וחורצת גורלות באותה המידה מפי אדם בודד- הנשיא. איה עקרון סופיות הדיון ויעילות המערכת המשפטית. כל שק"ד מונח בידי אדם אחד, כאשר הביקורת השיפוטית עליו ממוזערת. בעתירתה ביקשה התנועה לאיכות השלטון כי יקבע נוהל, קריטריונים או הנחיות למתן המלצת שר המשפטים לחנינת אסירים שנסיבות עבירתם ועונשם דומות. בשל טעמי בירוקרטיה, לא התקבלה הבקשה. לדעתנו רצוי כי נושא החנינה יוסדר במהרה.
תדמית מוסד החנינה לאור הקמפיין- לא יתכן כי חברי הכנסת שבוחרים בעצמם את נשיא המדינה יוכלו לקבל ממנו חנינות. כיצד מצטייר בעיני הציבור נשיא המושפע מקמפיין? כיצד מצטייר בימ"ש שהתעלם מנסיבות שלנוכח הקמפיין וההכרעה הסופית היו קריטיות? אי שת"פ עם הרשויות, שיבוש הליכי חקירה והדחת עדים -כדאיים, בעיקר לעובדי מדינה. העדר הרתעה – כתוצאה ממע' חוק שמתחשבת פחות בעבירה ויותר בנסיבות אישיות ביטוח נוסעים לחו"ל