עריכת לשון, או בשמה המוכר יותר – עריכה לשונית, היא שירות מתפתח שהופך נחוץ יותר ויותר בישראל של ימינו.
עריכה לשונית טובה אינה משכתבת את הטקסט שלכם אלא מבערת ממנו שגיאות ומשפרת את הניסוח. ברוב המקרים, גם אם אתם בטוחים בעברית שלכם, סביר להניח שיש עדיין מה לשפר. עורך מיומן עובד ביד דייקנית וזהירה המשמרת את רוחו של הכותב ואינה משנה כהוא זה את התוכן ואת משמעות הדברים. חשוב שהעורך יזכור שהוא אינו הכותב. אמנם הוא יכול להציע שינוי או להתלבט עם הכותב לגבי עובדות אלה ואחרות שנראות לו שגויות, אך המילה האחרונה והקובעת היא מילתו של הכותב.
כשאני עורכת טקסט כלשהו, נר לרגלי הם דבריו היפים והנכונים כל כך של פרופסור אביגדור שנאן:
"שהרי על שישה דברים עולם העריכה וההבאה לדפוס עומד:
על האחידות
ועל הדייקנות,
על השכל הישר
ועל הפשטות,
על הכרת המערכת כולה
ובייחוד, ומעל על הכל, על הצניעות...
צניעות זו כיצד?
אסור שידו של העורך תוכר במלאכתו. העורך הטוב איננו כותב את הספר במקום המחבר והוא חייב לכבד בכל מקום שהדבר אפשרי את לשונו ואת מהלך הרצאת הדברים שביקש לבחור בה.
וצריך העורך מידה רבה של צניעות כדי לבלום את היצר למחוק ולסרס ולשנות ולגרוע ולהעביר ולהמיר, ברצותו כך וברצותו כך."
כאשר קוראים טקסט שנערך על ידי עורך לשון מיומן, קשה לראות ממבט ראשון מהם השינויים שנעשו,
אלא אם הכתיבה מלכתחילה הייתה בעייתית והיה צורך בעריכה מאד יסודית. לאחר שבוצעה בו עריכה לשונית הטקסט אמור להיות ברור ובהיר יותר, הקריאה בו רהוטה והתוכן מובן ולא מותיר ספקות כלשהם.
כיום רצוי ומקובל לעשות עריכה לשונית לכל חומר כתוב שהוא בעל חשיבות עבור הכותב ו/או עבור מי שאמור לקרוא אותו – ספרים, מכתבים, חומר עסקי, מדעי או אקדמי, כתיבה עיתונאית ועוד ועוד.
עריכה לשונית חשובה במיוחד כאשר כותבים עבודה אקדמית ובעיקר במקרים של כתיבת דוקטורט. רוב המוסדות האקדמיים בישראל דורשים כי בכל כתיבת דוקטורט, החומר יעבור עריכה לשונית לפני הגשתו. מסתבר שגם המוחות המבריקים ביותר – באקדמיה ומחוצה לה - לוקים בחסר כאשר מדובר בכתיבת עברית נכונה ומדויקת.
כיצד לבחור עורך לשוני?
בישראל יש כיום הרבה אנשים העוסקים בעריכת לשון. חלקם מוסמכים מטעם עצמם ואחרים בוגרי מוסדות אקדמיים. העדיפו את מי שלמד עריכה לשונית במוסד אקדמי מוכר. אחת מדרישות הקבלה ללימודי עריכה לשונית במוסדות אלה היא סיום לימודים לתואר ראשון. דבר זה מבטיח לכם שלעורך יש השכלה רחבה לפחות בתחום כלשהו. עורך טוב אינו חייב להיות בעל תואר דווקא בתחום הקרוב לדברים בהם עוסק הטקסט שלכם והוא אמור להיות מסוגל לערוך חומר בכל נושא.
מאחר והעברית היא שפה חיה המשתנה כל הזמן, העדיפו עורך הנמצא בקשר שוטף עם האקדמיה ללשון העברית – מקבל דיוורים שוטפים ומשתתף בימי עיון, בימי רענון ובהשתלמויות שהמוסד מקיים עבור עורכי לשון. פעילויות אלה מומלצות גם לכל העוסקים בכתיבה. ייתכן שתוכלו בעתיד להיות העורכים של עצמכם. לפרטים פנו לד"ר אורלי אלבק – ראש מערך ההשתלמויות של האקדמיה ללשון העברית – acad5u@vms.huji.ac.il
לפני שתבחרו עורך לשוני, בקשו ממנו קורות חיים המעידים על השכלתו, ועל הכשרתו וניסיונו בעריכה. בקשו גם הצעת מחיר המתבססת על דוגמאות טקסט שתשלחו אליו. לא תמיד ההצעה הזולה היא הטובה ביותר. זכרו שעבור איכות יש לשלם והעדיפו עורך לשוני איכותי ומנוסה גם אם הצעתו קצת יותר יקרה.