לילה של סדר

לילה של סדר

 'תגיד, איזה סדר עושים?

אתה יודע מה, סדר במסע. המסע של העם הישראלי'.

טוב נו, אז איך? מה? לא הבנתי. סדר במסע של מה?

תראה, זה לילה ראשון של פסח. כלומר אפשר להבין שזה לילה של דילוג. "וּפָסַח יְהֹוָה עַל הַפֶּתַח" שמות יב כג.

ויש עוד הרבה פסח. למשל, "פֶּסַח הוּא לַיהֹוָה" שם, יא'. או "וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח" שם, כא.

בכלל, סדר היציאה ממצרים הוא אחד מהסדרים שבעולם. אז, ככה זה קרה. לא הרגשנו ופתאום הפכנו לעבדים. בהתחלה כאילו לא הייתה ברירה. היה רעב ירדנו למקום שמבטיח לנו אוכל חינם. רק תבואו, ניתן לכם כמה שתרצו. אח שלנו, הוא זה שהזמין. ועל זאת נספר בהזדמנות אחרת. בהמשך הוא מת. אבל אנחנו כבר התרגלנו.

הזמן ממשיך לזוז. ואז קם דור שלא ידע את יוסף. אתם מכירים את זה. קם דור שלא חווה את הבלגן של הקמת הארץ, ייבוש הביצות... יש הרבה כאלה. שם, במצרים, חושבים שאנחנו יכולים להיות מסוכנים. אז הכי טוב שנהיה עבדים. ראיתם? במקום חיי סבבה, מישהו אומר לנו במה לעבוד, או מה לעשות, איך לנהל את חיי המשפחה, להרוג את הבנים,,,, וואי וואי. כאן כבר לא הייתה ברירה, צעקנו. לא עשינו יותר מידי כדי להשתחרר, חיכינו שמשהו, מישהו, ישחרר אותנו. זה לא עבד אז צעקנו חזק וזה עבד. אם לא הולך בצעקה ראשונה, תמשיך ככה, מישהו יבוא להציל אותך ( ואם לא ?!).

גם מול הים עשינו ככה. הפעם משה צעק. בסוף אלוהים עשה נס. עד היום אנחנו מחכים לניסים. [אתה יודע מה, אולי עוד לא יצאנו כל כך ממצרים?]

רגע, רגע אתה מתפזר, מה בעניין הסדר?

אהה, תראה, סדר יש תמיד. השאלה איזה. יש הרבה סדרים כמו: סדר זמנים, סדר חגים, סדר העבודה, סדר טהרות, סדרי הדין. ויש גם סדר ליניארי, סדר כאוטי, סדר דתי, סדר קוונטי ועוד רבים ויפים.

כל מה שיש במציאות נמצא תמיד בסוג מסוים של סדר. מה שלא מסודר, נעלם. תראה את זה בחלקיקים היסודיים ביותר של האטום. חלקיקי יסוד שאינם מתקשרים, מתאיינים.

אז אם רוצים לעשות סדר, כדאי לדעת מאיזו מצרים רוצים לצאת.

או, עכשיו זה מתחיל....

מצרים היא דבר מאוד מסודר. יש הירארכיה, יש כללים ברורים. זה המקום בו יש סמכות העומדת בין האדם לטבע. סמכות שכזו אומרת לאדם איך להסתכל על המציאות. מה עליו לעשות כדי שיהיה לו טוב. זה, המקום הברור של עבדות. אם בוחרים כמובן לקבל סמכות מוחלטת. לעשות סדר, זה לראות למי ולמה, נכנעתי השנה. מה ואיך אני מתכנן לצאת מעבדות זו. זה לא אומר להיות כועס, עצוב, מאשים (זה חזק אי אפשר בלי נכון? )או כל מיני שכאלה. זו עבדות מסוג נוסף.

מצרים היא גם המטאפורה הכללית של המקרא, לעבדות. כל עבדות. אם יש לי כאב גב, עניין כלכלי, מערכת יחסים מסובכת עם סביבה קרובה, מחלות..... הכול. זו רק עבדות. מכל מצב אפשר לצאת. המטרה האלוהית של הכול, היא לטובה.

ו ד.א. המקום היחיד בו מופיעה המילה סדר, זה במילים הכול כך פשוטות :-) של איוב: "בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְלֹא אָשׁוּב אֶל אֶרֶץ חשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת: אֶרֶץ עֵיפָתָה כְּמוֹ אֹפֶל צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים וַתֹּפַע כְּמוֹ אֹפֶל:" איוב, י' כא-כב.

כדאי לשים לב שההכרזה על פסח יוצאת, ליניארית, לפני מכת בכורות. מכה שכל בית במצרים הרגיש בה. מה למדים מכך? כל עוד המכות פגעו בחוץ, באקולוגיה הכללית, הדחף החד משמעי ליציאה ממצרים לא התממש. כשה 'חרב' חתכה בבשר החי, הזעקה הפנימית הייתה חזקה מכדי להתעלם ממנה. מכה שאחריה כבר לצאת ממצרים זו חובה.

לכן הסדר הוא בכל דבר שיש לי בו תחושת פגיעוּת. מומלץ לעשות סדר. לארגן תוכנית מסודרת לצאת ממיצר זה או אחר. ובעיקר, כמובן, ליישם. לזכור כי בעשיית סדר, מסע היציאה, יכול להיות יעיל יותר.

מכות מצרים מחולקת למכות אקולוגיות כלליות ומכות יותר אישיות. אנחנו נמצאים בתקופה בה המכות האקולוגיות והמכות האישיות = מחלות פיזיות, כלכליות, חברתיות וכדומה, משתלבות מאוד.

הסימנים מאוד ברורים. ככל ש 'מכות מצרים' האישיות והסביבתיות חזקות יותר, כך נכון לבחון עשיית סדר עמוק ויסודי ביציאה מהמצריים.

כל השנה מלמדת. בצעדים מדודים מאוד, איך לצאת בשלבים, מהמצרים. שיא היציאה ממצרים הוא בפורים. עד המחזור הבא. המחזור השנתי מספר את עצמו. כמו אצל ילד המתפתח ועובר שלבים. כך כל נשמה מתחייבת, כשבאה לעולם, לצאת ממצרים.

הכללים משתנים, השיטות מתגוונות, הדרכים משתכללות. העיקר להוכיח משנה לשנה כי עולים אנחנו בדרגת החופש הפנימי והחיצוני. אם לא, המכות רק תכלנה ותכאבנה יותר ויותר.

כוונת כל טבע הבריאה להוביל אותנו לחופש. גם אם לא נרצה. אם נתכנן ונקשיב נרוויח ובגדול.

 יאיר כהן

Hoshen12@walla.co.il

046277277