חפש מאמרים:
שלום אורח
22.11.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

מי רוצה עצמאות

מאת: יאיר כהןאקטואליה28/04/20091136 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

חגים של עצמאות

מי בכלל רוצה עצמאות

למה את מתכוונת, מדינת ישראל, כשאת אומרת חג העצמאות?

אם נתייחס למוסדות המדינה כמשקפי מצב המדינה, נוכל להגיד כי המדינה עצמאית. המוסדות פועלים בדרכם העצמאית. יש להם קריטריונים, נהלים...

האם יש למוסדות המדינה תפקיד בעצמאות תושבי המדינה? תלוי את מי שואלים.

האם מדינת ישראל, מזמן תקומתה, הופכת להיות יותר עצמאית? שוב, תלוי את מי שואלים.

אפשר לשמוע על אכזבת אזרחים רבים מהמדינה בתחומים מגוונים. תפקוד המוסדות, מערכות היחסים בין קבוצות, אלימות...

אז מה בכל זאת עושים?

נתחיל מברור המושג 'עצמאות'. גם שלי. גם של המדינה.

התבוננות על המהלך ההיסטורי מראה כי יש מורשת חוזרת על עצמה = מסתבכת. ויש מהלכים 'חדשים'.

למשל, מורשת חוזרת על עצמה נוכל לראות בכך שחורבן בית אחד לא הספיק, משהו בהתנהלות חזר על עצמו וגם הבית השני נחרב.

את החלוקה ליהודה וישראל, אפשר להקביל לאשכנזים, מזרחים. מורשת הפלגנות שרירה ומתקיימת כפרק יסודי בהיסטוריה. למדנו? תלוי את מי...

הנה, אנחנו מדברים על כ 2000 שנות גלות. יש יהודים שהעדיפו להישאר בגלותם בתקופת בניית הבית השני. הם כבר ידעו שיהיה חורבן בית נוסף. לארוז, לפרק, לעבור, להתחיל מחדש. פרנסה, חברים, פולחן.... עזבו, בואו ונחכה. נמתין בגולה עד שהמשיח... רק מה, ההיסטוריה לא עוצרת בשביל אף אחד. אם אתה לא תצא ממצרים (כאן מצרים היא כל המקומות בהם יהודים היו וסבלו) מצרים תחדור יותר עמוק.

לפני מאות ספורות של שנים, מתפתח הרעיון של מדינות. גם אנחנו עברנו כמה שיטות הנהגה. שופטים, נביאים, מלכים. והנה, מדינות מתחילות לקום ברחבי העולם. היהודים מתעוררים. היינו קבוצה שקיימה, עוד לפני הספירה שלכם, פולחן די משותף, מונותיאיסטי, על שטח אדמה מוגדר. רוצים לחזור למולדת שלנו ולהיות עצמאיים משליטתכם.

בהיסטוריה שלנו מתרחש, מהלך מתחדש. למשל, המצאת הציונות = יהדות וסוציאליזם, קיבוצים... ברור שכשהגענו, אחרי שנות סבל עמוק בגלות, לישראל, אפשר היה להשכיל ולהביא ניסיון ולמידה מצטברים. הנבחרים החליטו 'להתחיל מחדש'. להעלים את ה 'יהודי הגלותי'. ואנחנו הרי יודעים שלהוציא את מצרים מהאנשים יכול להיות קשה מאוד.

ואכן.

ככלל, היהודים המבקשים ליצור עצמאות בארצם, אומרים, יש לנו מרקם משותף. יש לנו מטרות, די נשגבות, משותפות. כשמשפחה מבקשת ליצור מרקם משותף היא יוצרת חמימות. אווירה משותפת ואוהבת. תמיכה עקבית, רצופה וחד משמעית, בשותפים לה.

אמרנו, בית שני נחרב, עקב שנאת חינם. מה קרה כשתפוצותנו הגיעו לארץ? אמרנו להם, שמחים לבואכם, רק תעשו מה שאנחנו אומרים לכם. אחרת לא נאהב אתכם. וחוצמזה, אתם קצת לא מתאימים למה שהארץ צריכה. אנחנו מנהלי התהליך, יודעים בדיוק מה הארץ צריכה. אז נתאים אתכם. פיתחנו סדרת סטיגמות מטורפת.

בקיצור, הפסדנו הזדמנות ענקית. כמיהה ענקית למשפחתיות משותפת, נגדעה באחת. תרבות העדות, בלשון העם, נפסלה על הסף. קראו לזה "כור היתוך". מה הרווחנו? הרעיון שהוצע אז, להיות כמו שאר העמים. כאילו הם דוגמא נאצלת. חלקנו זוכרים את האמירה, כשיהיה לנו גנב יהודי...

במקום לקבל מרקם אוהב ומשתתף. במקום ליצור אווירה משפחתית מקרבת, יצרנו ניכור. קיבלנו עבריינות, אלימות, כעס.......................

למעשה שפכנו את הבלגן שצברנו בגלות, יחס הגויים אלינו, אחד על האחר. הגיוני?

לא פלא שאנחנו צריכים לחץ מבחוץ שיקרב, 'יאחד' בינינו.

הפסדנו הזדמנות נדירה ליצור שותפות. בואו ונחשוב מה יכול להתרחש במשפחה, כאשר שהשותפים בה נוהגים במוסריות עליונה. איזו תחושה של אכפתיות ולאיזה טווח הדברים יתפתחו.

לא יכולה להתפתח עצמאות אצל אדם, זוג, משפחה, עם וכל השאר, כשאין כבוד הדדי, קבלה וכל שאר המילים היפות, חד משמעיים. לא אחד בפה ו800 בלב.

היום, יש לנו הזדמנות נוספת. אנחנו נמצאים בצומת. ראוי לפתח מערכות חברתיות, מוסדיות, העוסקות בפתרונות עמוקים ולטווח ארוך.

אפשר לראות את פספוס ההזדמנות לאחדות והרמוניה למשל בתחום האקולוגי. בשטח זה מובן שכל תהליך התערבות מחייב התחשבות מרבית, בנתוני המקום, על מרכיביו השונים ולטווח ארוך. אחרת, יכולת המקום, לספק לנו חזרה, תנאים מתאימים לחיים בריאים, קטֵנים.

האקולוגיה משמשת כקנה מידה בסיסי לעצמאות. כל הפרטים, מרכיבים את התמונה. כשנותנים לפרטים מסוימים עדיפות, השתלטותם, תגרום לתהליך מנוון ולנזק של המרקם הכללי.

עצמאות נמדדת ביצירת הרמוניה בין כל הרכיבים. לדעת לקבל מהעדות השונות את הידע והניסיון שצברו יכול להיות מדהים. יש לכורדים (כן, אלו עם המצח המרובע) ידע מדהים ביצירת אקוספירה בה צמחים שונים מגבים אחד את האחר. הצורך בריסוס, יורד. יש ידע בריאותי ע נ ק שהצטבר, מניסיון של אלפי שנה, בכל עדה. פסלנו זאת כפרימיטיבי. מי הפסיד?

תחשבו מה אנחנו מפסידים בכל רגע ורגע בסטיגמות הקלוקלות, אותן אנו מגבים, כמובן, גם מדעית.

סיכוי לעצמאות יכול להתרחש כשכל אדם, זוג, קבוצה, ייצרו חופש/ עצמאות, מדרכים המובילות לריחוק. מהגדרות המעוורות אותנו מקרבה.

לחגוג עצמאות = לפתוח מעגלים סוגרים אל מעגלים מְחבְּרִים. אל חגים, מעגלים, של עצמאות.

זוגתי, בת-אור, שמה לב שהעברית תתאים לקריאה נעימה, תודה לך.

יאיר כהן

Hoshen13@gmail.com

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

מיצוי יכולות.

ניסיון וידע מתחומים אקדמיים ורוחניים. מלווה אנשים מ 1978.

BSW, MA

העיקרון המוביל: כבוד האדם וחירותו.

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת יאיר כהן

מאת: יאיר כהןזהות02/04/091426 צפיות
בתקופתנו, בחירת הגורל האישי, מהווה אמת מידה תרבותית יסודית. פורים אמנם נחגג פעם בשנה אף שעניינו בנושא מרכזי לכל רגע ורגע. זהו אמנם מאמר על פורים, אם כי מכיל רמזים לכל תקופת חיים ולמעשה מציע חיי יום יום פוריים. תודה.

מאת: יאיר כהןזהות02/04/091468 צפיות
ליל הסדר הקרב מציע לנו לעשות סדר. מתוך אהבה רבה לחירות בני האדם, כל החגים מכוונים אותנו להתבוננות עמוקה במציאות ולמציאת כלים לאיכות חיינו. ליל הסדר מוביל בצורה חכמה, לייצר סדר לפני היציאה ממצרים. איחולי הצלחה מכובדת לכולנו.

מאמרים נוספים בנושא אקטואליה

מאת: בנימין קלינגראקטואליה25/08/222641 צפיות
ניתן להגיש תכניות פינוי בינוי ישירות לאישור הוועדה המחוזית גם כשיש הסכמה של פחות מ-100% מהדיירים עו"ד אלעזר במברגר, ראש הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הבהיר לאחרונה כי ניתן להגיש תוכנית פינוי-בינוי ישירות לוועדה המחוזית, ללא צורך בהסכמתה של הוועדה המקומית דבר שיכול לסייע להזיז פרוייקיים תקועים.

מאת: בנימין קלינגראקטואליה03/05/222363 צפיות
מי רשאי להגיש בקשה להיתר בניה? הנדסאי בנין, אדריכל, מהנדס , קונסטרוקטור או כולם? בקשות כעורך ראשי להיתר בנייה ובאילו מבנים? פסק דין שהתקבל בימים האחרונים בבית המשפט המחוזי בחיפה מפזר את הערפל ועושה סדר בסוגיה הבוערת. השופטת תמר שרון נתנאל, קבעה כי אדריכלים בלבד יוכלו לשמש עורכים ראשיים ולהגיש בקשות להיתר למבנים של ארבע קומות ומעלה. מהנדסים לעומתם, יהיו רשאים לשמש עורכים ראשיים ולהגיש בקשות להיתר רק כאשר מדובר במבנים פשוטים בשימושים מוגבלים, כשהכוונה היא למבני מגורים, אחסנה ומלאכה בני פחות מארבע קומות.

מאת: בנימין קלינגראקטואליה22/01/221801 צפיות
רישוי זמין ומידע חיוני בעניין הגשת בקשה לתיק מידע להיתר והליכי הרישוי: כחלק מתהליך הדיגיטציה של שירותי משרדי הממשלה השונים, ביוזמה הנקראת 'ממשל זמין', הוקם ב-2006 אתר רישוי זמין של מנהל התכנון, אשר מאפשר בקשה להיתר בנייה באופן מקוון לחלוטין. המערכת הוקמה בהתאם לתיקון 101 לחוק התכנון והבנייה.

מאת: בנימין קלינגראקטואליה16/09/211592 צפיות
בית המשפט לעניינים מנהליים בראשל"צ הורה לאחרונה לבטל שני כתבי אישום שהוגשו נגד עברייני בנייה, בנימוק שהמדינה התעלמה מתיקון מס' 66 לחוק סדר הדין הפלילי, המאפשר לסגור תיקים "קלים" בהסדר וללא מעורבות בית משפט.

מאת: בנימין קלינגראקטואליה19/08/211595 צפיות
מהו רישוי הבנייה? תהליך רישוי הבנייה מלווה את הבונה משלבי תכנון הבנייה ועד לסיום הבנייה. התהליך מתבצע מול הועדה המקומית לתכנון ובנייה. ועדות לתכנון ובנייה נמצאות בפריסה ארצית, לכל ישוב ועדה מקומית לתכנון ולבנייה אליה הוא שייך. לרשימת הועדות והיישובים לחץ כאן תהליך רישוי הבנייה מרכב מ 5 אבני דרך מרכזיות: התקשרות עם עורך בקשה - קבלת מידע להיתר- תכנון - קבלת היתר בנייה - מהלך הביצוע האם תמיד צריך לבצע את כל תהליך הרישוי? לרוב עבודות הבנייה יש לבצע את כל תהליך הרישוי ולקבל היתר בנייה, המהווה אישור מהוועדה המקומית לכך שתכנון הבניין תואם לתוכניות המאושרות ולדרישות הוועדה. ישנן מספר עבודות בנייה שמצריכות דיווח בלבד - פטור מהיתר. גם בפטור מהיתר הבנייה חייבת להיות בהתאם לדרישות הועדה המקומית והתוכניות המאושרות.

מאת: בנימין קלינגראקטואליה01/06/211373 צפיות
אז מה זה אגרות בניה והיטלי פיתוח? אגרות בניה והיטלי פיתוח, הינם תשלומי חובה המוטלים על ידי רשויות מקומיות ותאגידי מים וביוב, לשם מימון התקנתם ורכישתם של תשתיות ציבוריות בתחומן המוניציפלי כגון: כבישים ומדרכות, תיעול, ביוב וצנרת מים. אגרות בניה והיטלי פיתוח אלו נדרש לשלם מי שהוא בעלים של קרקע ו/או מי שמבקש לבנות על קרקע ו/או בעלים המעוניין להוסיף בניה למבנה קיים. לצורך גביית אגרות בניה והיטלי פיתוח יש צורך בהתקיימותן של עילות (“אירועי מס”) המצויות ברוב חוקי העזר ובכללי דמי ההקמה, אשר במועד התממשות

מאת: אברהם פכטראקטואליה26/05/211226 צפיות
איפה ההסברה הישראלית – ישנה, מנמנמת, מגמגמת ובעיקר מפגרת בזמן אמת. למה אין בישראל – שר הסברה? אם יש מקום לשר מים- יש בוודאות מקום לשר הסברה במשרה מלאה. אבל משחקי אגו – מאבק בין משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה – מונעים זה שנים מינוי חיוני של שר הסברה בארץ, אך בעיקר בחו"ל, במיוחד בימים אלה של אנטישמיות מתגברת.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica