עמ' 314 משנה האומרת "סנהדרין ההורגת אחת ל- 7 שנים נקראת סנהדרין חובלנית...."
רבן גמליאל טוען שלפעמיים צריך להרוג. ישנה מחלוקת בין ר' עקיבא + ר' טאיפון מול ר' גמליאל הראשונים אומרים שהשינויים של המשפט העברי מוליכים אותנו לקביעת כלל שבישראל לא הורגים לעומתם ר' גמליאל אומר שצריך לשמור על האופציה כלומר לא להפוך את הפרוצדורה
לכלל כי אז אתה בעצם מוציא את האוויר מהמשפט העברי.
מה עומד מאחורי זה? ערך קדושת החיים. המשפט העברי הפך את ההריגה אפילו של רוצחים לאסורה. הרבה מאוד מהטוענים אומרים שזה ביטוי קלאסי לערך העצום שמעניק בית המשפט לקדושת החיים.
עמ' 35 במקראה:
יש עבירות של "ייהרג ובל יעבור".
עמ' 329 למטה: אומר הרמב"ם "הרצחנים מרעיבים אותם, אח"כ מאכילים אותם שעורים עד שתתבקע בטנם מכובד החולי.." - מתאר את חומרת העונש של הפושעים. המשפט העברי הוא משפט דואלי. מצד האחד הוא אומר שאנו רוצים לשמר דגם כמו שהיה ראוי שיהיה- של חברה אידיאלית ומשפט אידיאלי נקי מכל רבב ומכל אלימות. החשיבות היא שהנציגות של המשפט בארץ תהיה נקייה. שיהיה לנו דגם של איך זה צריך להיות.
המשפט הפלילי הקלאסי משפיע לא רק על האזרחים אלא גם על בעלי 'הכובעים הכפולים' הדיינים. כשהדיין הולך לשפוט מישהו הוא לוקח על עצמו אחריות עצומה. הוא אומר בכך שאנו חיים בקהילה לא אידיאלית, שהשופט טועה. הוא חייב ללכת דרך הדין הקלאסי ואז ללכת לכיוונים אחרים (אם לדין המלך, אם לדין שמיים או לפסיקה). התהליך הזה שעובר הדיין מראה הייתה יכולה להראות.
הרשב"א שנשאל לגבי הרשעה על סמך עד אחד- אומר שוודאי שצריך להרשיע אותו. "אילו היינו שופטים לפי דין תורה יימצא העולם חרב". וייתכן שימצא בחוקי אומות העולם משפט טוב יותר, יעיל יותר מהמשפט העברי..
על פי הר"ן מטרת המשפט העברי היא לומר שאילו החברה הייתה אידיאלית בית הדין היה יכול להרשות לעצמו הרבה מאוד לפני שהוא היה מטיל עונש גופני על מישהו. ובגלל שאנו לא חיים בעולם כזה המשפט הוא לא אידיאלי. ויכול להיות שיש מערכות משפט טובות יותר.
כשהדיינים באים להפעיל כוח מחלק מהדין הקלאסי יש עליהם חובה לבצע שיקול דעת, להכניס יצירתיות לפסיקה.
האם באמת המשפט העברי הקלאסי הוא המגנא כרטא של הנאשם?
- לא הוא תמיד יצא זכאי במשפט הרגיל ואז ייזרק לאחת מהמערכות האחרות ושם אין לו מגנא כרטא. משמע הוא ייצא זכאי בדין הקלאסי אך באותו רגע המשפט העברי ילבש את הכובע של דין שמיים והוראת שמיים שבו אין הגבלות. המשפט העברי לא מגביל את עצמו ולכן המשפט העברי לא בהכרח לטובת הנאשם.
- המגנא כרטא של הנאשם זה השפעה של הדין האישי על הדין הקלאסי...